תשמע לי
ככה אני התחלתי את הלימודים בתואר הכפול בתור פסגותניק ואחרי סמסטר כושל, קיצצו אותי ועוד כמה והמשכתי בתואר הכפול כעתודאי מהשורה. אמנם אני לא קיבלתי שיבוץ ואני רק במיונים, ואני כבר יכול להגיד לך שיש מקומות שלא יסתכלו עלייך אם לא יהיו לך ציונים מספיק טובים ויהיו מקומות שלא יהיה אכפת להם מי אתה.. אבל יש גם דברים אחרים, וואלה אני לא יודע אם אני יפול טוב או לא, ואין ספק שיש פה גם אלמנט של מזל. אבל יש כמה דברים שהם בדוקים, מי שטוב (ציונים גבוהים) ושהוא גם בן אדם (לא נכה חברתית) יגיע למקום טוב (לפחות על הנייר). יש מספיק יחידות טובות, יש שנים עם יותר הקצאות ויש שנים עם פחות.. כמעט כל המשולבים של שנה שעברה נפלו טוב, ומעבר לזה פיסקאים בד"כ מסתדרים.. אין הרבה תחרות בפיסיקה ויש כמה מקומות ממש טובים (משהו כמו 5 מקומות כאלה), שיכולים להיות ממש מעניינים בתור פיסקאי שמתעניין במחקר. לעומת זאת יש פיסקאים שמעדיפים ליפול על תפקיד של חזאי ובזמן הפנוי לעשות תואר שני. יכול להיות שעוד חצי שנה שאני יקבל תשיבוץ אני יתבאס, אבל מכל דבר אפשר להוציא את הטוב (כן המסגרת הצבאית עוד לא דרכה על האופטימיות שלי לגמרי). ויש גם יתרונות לצד החסרונות האלה של ללמוד את התואר בגיל הזה, דבר ראשון זה כיף בגיל כזה לפתוח תראש (וזה מה שלימודים בתחום הזה יעשו לך), וזה מבגר כזה ונותן לך כל הזמן תחושה של סיפוק כי לפחות אצלי אני לומד את מה שאני אוהב, למרות שיש קורסים לא מעניינים לפעמים שמעיבים על הסיפור. קיצור אני לא יתחיל להרחיב פה יותר מדי (למרות שכבר עשיתי את זה).. אבל אם יש לך עוד שאלות אתה יכול לפנות אליי בפרטי. ואל תקח קשה מה שאנשים אחרים אומרים, כי לכל אחד יש סיפור אחר, ויש פה אחוז קטן מאוד מכלל העתודאים.