שלום וברכה

[מימושי]

שלום וברכה

אני מחפשת בנירות חומר בעברית על הבלדה בסול מינור של שופן. מישהו מכיר אתר שמכיל את החומר או לחילופין, מישהו יכל לספר קצת עליה, על הדרך בה משתש שופן ליצור דרמה או כל דבר אחר? אשמח מאוד לתשובה. ממש הלכתי לאיבוד בנושא כי מפורסם רק חומר מאוד שיטחי

 

[amitmis]

היצירה הכי יפה בעולם, לדעתי...

אבל זה לא ממש מעניין אותך...

http://en.wikipedia.org/wiki/Ballade_in_G_minor_%28Chopin%29 - כאן יש מעט מידע באנגלית...

 

[מימושי]

דווקא . . .

קודם כל תודה, וחוץ מזה, זה דווקא כן מעניין אותי. למה את אוהבת אותה כל-כך? מה מיוחד בה?דווקא דיעות אישיות על מה מייחד אותה ומה יש בה מעניינות אותי ויעזרו לי מאוד.

 

[amitmis]

אני בן. ../images/Emo9.gif

ואם זה מעניין אותך, אז אשמח לאמר: הבלאדה הראשונה היא היצירה הכי מרגשת שאני מכיר. לאורך כל היצירה, יש מן "הכנות לשיאים". היצירה בונה את עצמה, מההקדמה, ועד לסיום, במן מתח "לא קונבנציונאלי" - ע"י אקורדים מיוחדים. אבל זה לא מתח רגיל, כאמור - זוהי מן התרגשות כזו ביצירה עצמה (בביצועים טובים, כן?), אשר גורמת גם למאזין להתרגש. יש בה משהו אפי. גדול מהחיים. קטעים בה - נוגים, אפילו עצובים - נוגעים הישר ב"לב" שלך, מזכירים לך את העצב שלך. קטעים בה - שמחים, מאושרים, קופצניים ושובבים. והקישור בין כל הקטעים - לא פחות מגאוני. כמו חוט אריגה המקשר בין אריגה שחורה לאריגה לבנה, במן "אובייקטיביות" כזו... בנוסף, אפשר להרגיש ששופן גולל את סיפורו של עצמו ביצירה הזו. את סיפור חייו (המדהים). היצירה מתאימה לכל מצב-רוח (לפחות אצלי זה כך). כשאתה שמח, היצירה משמחת אותך עוד יותר (ולפעמים מעציבה אותך), וכשאתה עצוב, היצירה משמחת אותך קצת (או - גורמת לך להיות יותר עצוב). כלומר - בכל מצב-רוח מתחשק לך (לי) לשמוע את היצירה הזו, וביכולתה גם לשנות אותו. אם נתייחס ליצירה באופן יותר טכני, המהלכים ההרמוניים מדהימים. לפעמים היצירה נשמעת כמו תזמורת שלמה שמנגנת. שופן יודע לשלוט (לעשות מניפולציה מסוימת) באקורדים כרגשות ממשיים, ויודע מתי להשתמש בהם כדי לצור את ההרגשה שהוא מעוניין ליצור אצל המאזין, ואיך להשתמש בהם ולבנות אותם. אפילו אקורדים יותר אטונאליים נשמעים הרמוניים לחלוטין, אחרי הבנייה המדוקדקת שלהם לאורך היצירה. תמיד אמרתי שמה שיפה ביצירותיו של סקריאבין, בין השאר, הוא השליטה בא-טונאליות שביצירה, כמהלך הרמוני "חלק" לכל דבר. כנ"ל לגבי שופן. בכל אופן - אני יכול לכתוב עוד הרבה, אך לא אלאה אותך. את מכירה את היצירה? תודה.

 

[מימושי]

סורי . . .

למדתי את היצירה בקורס כללי שיש לי ואני נדרשת להשוות אותה לרומאו וג'ולייט של ברליוז. אני פשוט לא באה מתחום מוזיקאלי ולכן למרות שאהבתי את המוזיקה אני אל נמצאת ברמה שמאפשרת לי לפתח עליה עבודה ולדבר על שיאים, להיות בטוחה מתי נוצרת הדרמה ועוד . . . כך שאני בעיקר מגששת באפלה ומנחשת דברים על סמך מה שאני מרגישה כשאני שומעת אותה. אהבתי את התשובה שלך שעוזרת לי מאוד כי אני יכולה לדעת לפיה במקומות מסויימים מתי אני מגדירה את העוצמה בצורה הנכונה וממש ממש עזרתה לי. אם יש לך מה להוסיף אני רק אשמח

 

[GustavM]

להשוות לרומיאו ויוליה??

להשוות את הבלדה של שופן לרומיאו ויוליה של ברליוז זו השוואה לא-טריוויאלית בכלל. אם כבר, השוואה טבעית הייתה משווה נגיד בין הבלדה הזו לבין בלדה אחרת של שופן, או אל מול בלדות אחרות של מלחינים אחרים כגון ליסט ו/או בראהמס. בקשר לתעצומות הנפש שהבלדה הזאת גורמת, חבר'ה, תסלחו לי, בתור פסנתרן - זה פשוט לא עושה לי את זה. זה מוזיקה מאוד נחמדה ויפה, אבל זה לא שיא הגאוניות שאני מכיר. אם כבר יצירות לפסנתר עסקינן אז בהחלט יש כמה דברים של באך או סונטות מאוחרות של בטהובן שקצת יותר מרגשים אותי, בלשון המעטה. לשופן אין ספק היו כמה וכמה הברקות של ממש בתחום הכתיבה לפסנתר, אבל בסופו של שופן לדעתי די מתגמד בהיסטוריה לעומת ענקים שהיו לפניו ואחריו.

 

[מימושי]

זה עניין של דעה אישית

אני לא אתווכח על טעמך למרות שבכל מקום שמצאתי בו חומר הוגדרה הבלדה הזו כסוג של גאונות אבל זה באמת עניין של דעה אישית.וכן, מה שהתבקשתי זה להשוות לברליוז ע"י כמה נק' למשל: טיב השראה והישענות על "חוץ מוזיקלי", התבססות על צורות מקובלות וחריגה מהן איך שתי היצירות משקפות את רוח הרומנטיקה, איך כל אחת מהן יוצרת דרמה ועוד

 

[ItsikH]

באך, כזכור, לא כתב לפסנתר אני לא מכיר מדד לגאונות של יצירות, אולי הערכה - שלאו דווקא עולה בקנה אחד עם ההנאה, אפשר להנות מיצירה לחלוטין "לא חשובה" ולהשתעמם עד כלות מיצירה "נחשבת". מבין יצירותיו של שופן, הבלדות והסקרצי הם לדעתי היותר מיוחדות, ומבין הבלדות הרביעית היא ה"מוצלחת" ביותר. עדיין, הראשונה היא מבחינתי "חסד נעורים" ואני תמיד נהנה לשמוע אותה.

 

[פיה טובה אחת]

../images/Emo6.gifובכלל-שופן מדהים!

אני מאוד נהנת מיצירותיו. אולי גם מפני שזה אחד החלומות הגדולים שלי-לנגן בפסנתר. אני מאוד אוהבת לעשות את אימוני הגמישות והמתיחות שלי לצליליו. בדיוק עתה שומעת את הוולסים והנוקטורנים המדהימים שלו. פשוט מלחין גדול לפסנתר.

 

[amitmis]

לדעתי הוא הגדול מכולם. באמת.

ושיא יצירתו - הבלאדה הראשונה. אך כמובן - נוקטורנים קסומים. וואלסים מדהימים. סקרצי מרגשים ויפהיפיים, ועוד...

 

[Mr Squirrel]

הנוקטורים והבלאדות באמת יפים

אבל הוואלסים? חביבים, לא יותר משעממים, כולם כתובים אותו דבר.... לא שהם לא יפים, הם, כן, אבל הם משעממים...

 

[amitmis]

../images/Emo2.gif

אנחנו מדברים על אותם הוואלסים? אלו של שופן, כן...?

א. לא הבנתי - הם יפים או משעממים? ב. על מה אתה מדבר?!

אני מנגן הרבה וואלסים שלו, והם לא פחות מגאוניים + קסומים ויפהיפיים! לא פחות מזה! ניגנת וואלסים שלו? וכמה מהם שמעת? תודה.

 

[Mr Squirrel]

יפים, אבל למשעממים

 

[פיה טובה אחת]

הם הכי יפים לדעתי../images/Emo9.gif

בלט הסילפידות מבוסס על חלק מהוולסים שלו,וזה פשוט בלט יפהפה!!! מומלץ לך לצפות בבלט ואז תבין עד כמה שופן הוא גאוני! ובכלל,עתה מאזינה לוולסים שלו והם יפהפיים ומדהימים!!!!מחכה לזמן שאנגנם! עתה כשהתחלתי ללמוד פסנתר(עד עתה ניגנתי באורגנית) שומעת הרבה את שופן שהוא המלחין לפסנתר,ונפעמת עד כמה יצירותיו מדהימות! גם ככה האזנתי הרבה ליצירותיו,אך עתה כשעומדת בפני נגינה בפסנתר במיוחד. ונפעמת כל פעם מחדש!

 

[פיה טובה אחת]

הוולסים מדהימים גם כן!../images/Emo9.gif

 

[מדהימאיה]

והפרלודים הם פאר הכתיבה הקונטרפונקטית

הוא היה כותב פרלודים ופוגות אבל פוגות לא היו כ"כ in בתקופה הזאת.

 

[amitmis]

שמעתי רק על פוגה אחת שלו... ../images/Emo2.gif

 

[Spianist]

הפרלודים מדהימים

והפוגה היחידה שלו, לא יוצאת דופן

 

[amitmis]

לרגע נבהלתי (יש רק פוגה אחת)... ../images/Emo6.gif

אינני מכיר את כל הפרלודים, אך חלקם ממש יפהיפיים. בהחלט.

 

[פיה טובה אחת]

לדעתי

שופן הוא המלחין הגדול לפסנתר. פוגות לא היה מקובל לכתוב בזמנו,אך נדמה לי שאם היה כותב זאת זה גם היה יוצא מדהים!