שלום חברים שלי. עברתי מי שפיר ../images/Emo12.gif
בארץ אצל פרופ´ מייזנר. היה - כואב. בדקירה השניה - אפילו כואב מאד, אבל רק למס´ שניות ובלי שום תופעות מאוחרות (טפו טפו טפו), כך שהכל היה לטובה. כמובן ששני האוצרות שנחים לי בבטן לא טרחו לשכב בתנוחה בה ניתן היה לדקור בפעם אחת את השקים של שניהם (בנים...
) ולכן הרופא נאלץ לבצע שתיים כאלה. האיש שלי היה איתי והחזיק לי את היד (בדקירה השניה כמעט וגרמתי לו לנקע), ומייזנר הצחיק אותנו מאד מאד לפני ואחרי ובמהלך הבדיקה. מה היה חוץ מזה בשבוע שנעדרתי מכאן? הכלבון שלנו נשאר באישפוז אצל הוטרינר במקום בפנסיון, כיוון שביום הטיסה שלנו לארץ הזדעזענו לגלות, שבכשרונו הוא הצליח להוריד את הקולר ולפתוח חצי מהתפרים של הניתוח. במקום לנוח ולארוז אחרי העבודה רצנו איתו לוטרינר ונלחצנו מהעובדה שהיה עלינו להשאירו שם, אבל התקשרנו כל יום מהארץ והם טוענים שהוא במצב מצויין. היום ניסע לקחת אותו הביתה אחרי שחלמתי עליו כל הלילה. אחרי בדיקת מי השפיר נחתי אצל הורי בעוד האיש שלי משתתף בכנס מקצועי בארץ ומגיע לבקרני בלילות. אתמול חגגנו את שחרורי מההסגר בקניית בגדי הריון (פעם ראשונה, איזה כיף !!!) ובסיורי וברורי מחירים בשילב וברבקט - נורא נהנתי. אני עדיין לא מרגישה את הבייביז זזים לי בבטן, אבל עפ"י הוראותיכן מתאמצת לא להתרגש מזה. כאבים יש מדי פעם ובמיוחד אחרי מאמץ (מה מאמץ? בסה"כ הלכתי בין החנויות במשך שעה-שעתיים) ובלילה כשאני מנסה להתהפך. הבטן עוד לא גדולה אבל כבר נראית כמו הר קטן כשאני שוכבת על הגב. האיש ואני נורא מרוצים מזה. סקירה מאוחרת תהיה כנראה יומיים לפני פסח ואולי אולי (הלוואי) גם האיש שלי יוכל לבוא ויהיה לנו לשם שינוי חג עם המשפחה. יש מפגש מתוכנן??? וזה הכל בינתיים. בינתיים זה הכל. תודה על ההקשבה. נשיקות, יעל, האיש, הקטנים והכלב.
בארץ אצל פרופ´ מייזנר. היה - כואב. בדקירה השניה - אפילו כואב מאד, אבל רק למס´ שניות ובלי שום תופעות מאוחרות (טפו טפו טפו), כך שהכל היה לטובה. כמובן ששני האוצרות שנחים לי בבטן לא טרחו לשכב בתנוחה בה ניתן היה לדקור בפעם אחת את השקים של שניהם (בנים...
