זהו, שאני לא בטוחה עד כמה זה נכון בימינו
אינני בעניני תקיפה דפנה. אני בעצמי מ-א-ד אוהבת מוצרי חלב מסוימים אך נמנעת מהם בשנים האחרונות. לפעמים ממש בעור שיני
אף על פי כן, אם תתבונני בבעלי החיים היונקים, שאליהם משתייכת משפחת האדם, אף אחד מהם אינו משתמש בחלב לאחר שצימחו שיניהם. לא כל שכן בחלב של בעלי חיים אחרים. נכון הוא מה שאת אומרת שבמקומות מסוימים התרגלו בני אדם להשתמש בחלב. א-ג-ב, גם באסיה. על אף שהמגזר הסיני/יפני אינו מורגל בשימוש במוצרי חלב, בטיבט משתמשים בחלב התאו וקל וחומר בהודו, שחלב
מקודש כמותה והשימוש בו הוא חלק מהסגידה לאל קרישנה שנהג ללגום חלב
. יחד עם כך, העובדה היא שחלב פרה מזיק לבריאות, בשל הרכבו שאינו דומה לחלב אם. חלב עיזים דומה יותר בהרכבו לחלב אם. אך גם הוא גורם לליחה, להצטננויות, למחלות הקשורות לחוסר ההגיינה בה מופקים המוצרים ועוד. מעבר לכך, חלק ממוצרי החלב מכילים ג'לטין ללא ציון וללא ידיעת הצרכנים. ועוד, מעבר לכך, במיוחד לאלו שאינם מתגוררים בארץ,
בחלק ממוצרי החלב הנוכרי, מצוי חלק מקיבת בעלי החיים על מנת לעזור בתהליך הפיכתו לגבינה בארץ זה לא קיים בשל חוקי הכשרות. אך בחו"ל יש לשים
לכך. כך שזה לא רק עניין של אידיאולוגיה. (א-ג-ב שני בני מתגוררים בחו"ל וצורכים מוצרי חלב. אמנם הם מודעים לעניין ומשתדלים 'ללכת בין הטיפות' או פשוט 'לא לדעת על כך' יתר על המידה. בני הצעיר אומר. "אמא, אין לזה סוף. אם אתחיל לבדוק כל מוצר ומוצר, לא אוכל לאכול כלום") והוא צודק, בארץ כמו ספרד, כשגם הקוראסון עשוי להיות אפוי בשומן
אוינק. בכל אופן, התודעה האנושית עולה בתדר שלה ועמה גם התודעה שבעלי חיים
אינם מזון ושאין לנצלם
לשם מזון התודעה הזאת, גורמת לגוף הפיזי שלנו לפעול בתדרים מהירים יותר ויוצרת עידון רב יותר. לכן, מזון מוצק מ-א-ד וסמיך מ-א-ד, שמקרקע מ-א-ד כבר אינו מותאם לתדר התודעה הזאת. ככל שאנו מתפתחים יותר תודעתינו מחפשת מזון המורכב יותר מירקות ופירות, מזון אוורירי יותר, המכיל יותר מים. זוהי אמנם תיאוריה שעדיין אינה מקובלת בחוגים המדעיים, אך כמו כל מי שמקדים את זמנו ונדון לגיחוך והרמת גבה, אני ממשיכה להפיץ אותה. בסופו של דבר, עד עתה, מעולם לא אוכזבתי על ידי הציבור שהחרה החזיק והתחקה אחר תפישות אלו גם אם לאחר שנים. זה החל מצמחו/טבעונות בה החזקתי מגיל 7
ואז נתפשתי כמי ש'נפלה מה
והמשיך בתפישות רוחניות ב
'העידן החדש' שהחלה בגיל 14 והתרחבה והפכה לעיסוק עיקרי בשנת 1986 גם אז כשדיברתי על 'מחשבה יוצרת מציאות' אנשים אמרו לי : "איננו מבינים על מה את מדברת" וגם עתה, כשאני מדברת על עידון התודעה ובעקבותיה עידון הגוף הפיזי וצרכיו אנשים מגיבים באופן דומה. אינני נפגעת מכך או נוטרת על כך. אני מבינה שזהו התפקיד שבאתי לעשות כאן. לעורר אנשים לצורת חשיבה שונה. וזה לגמרי בסדר. כי ככל שתוקפים יותר, אנשים מתקרבים יותר לדיעה. כי
מה שאתה מתנגד לו, הוא שתהפוך להיות אינני מתכוונת למישהו ספציפי שאנו מתנגדים לדבר מה, אנו מגבירים את השפעתו עלינו. התנגדות נובעת לרוב מפחד. פחד הוא רגש עוצמתי שממגנט אלינו את אשר אנו חוששים מפניו לכן ישנו משפט במקורותינו האומר:
"אשר יגורתי בא לי"הרגש הוא זה המגשר בין המחשבה להתממשותה בעולם הפיזי. על כן, אינני מצויה בעמדת תקיפה ואם זה היה הרושם שמישהו קיבל, אני ממש מתנצלת. אך תקיפה היא רמת תודעה מסוימת שאני מ-א-ד מקווה שאיני מצויה בה, כי היא פועלת כבומרנג. L&L TALYA