שלום! יש לי שאלה על חלב סויה:

[דגנית]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[Lady Whitehorse]

תודה על התשובה ו-

את יודעת איפה אפשר לקרוא על הסיבה לפרסום הזה של משרד הבריאות? כמה זה מנה של סויה? תודה!

 

[Tal_Ya_Tal]

כדאי לקרוא מחקרים

מדעיים אמינים ולא רק להסתמך על שמועות בעתון אפילו של משרד הבריאות. הם לא תמיד צודקים. למשל, משרד הבריאות משתתף בהמלצה על צריכת שלושה מוצרי חלב ביום, לשם 'שמירה על רמת הסידן' שזהו אחד הבלופים הגדולים ביותר. אצל נשים יפניות, שתזונתן מתבססת בעיקר על אורז, ירקות וטופו נמצאה השכיחות הנמוכה בעולם של סרטן השד.והנטייה היא לחשוב שהסיבה היא הטופו, שמקורו בחלב סויה. אך יצרניות חלב הפרה, כמון יכולות ליצור קונספרציה כגון זו ולהשיג את תמיכת הממשלה ומשרד הבריאות, היות שמשק החלב מכניס לכיסה של המדינה כמות יפה של מיסים. כך שלא הייתי מסתמכת על הפרסומים של משרד הבריאות. לעומת זאת, לא כדאי להפריז בשום תחום. תזונה מאוזנת צריכה לכלול פירות, ירקות, דגנים וקטניות בסדר זה . ורצי שהדגנים והקטניות יהיו גם מונבטים. הנה הסבר של דר' אריה אבני למה מוצרי חלב לא ומוצרי סויה כן, דר' אריה אבני כתב לפני כחמש שנים את ספרו : עזוב ת'עטינים שלי שנעלם לגמרי מחנויות הספרים בתוך כמה ימים לאחר שתנובה רכשה את כולם. L&L TALYA

 

[motior]

מקורו של טופו בחלב סויה?

לא פשוט בסויה?

 

[Tal_Ya_Tal]

הטופו הוא 'גבינת סויה'

הגבינה מופקת מחלב סויה. תהליך ההכנה של טופו מקביל לתהליך הכנת גבינה מחלב. פולי הסויה, שנראים מעט כמו גרגירי שעועית יבשה מסוג לוביה, הם חומר הגלם שממנו מייצרים את : חלב הסויה, את רוטב הסויה, את המיסו (מחית סויה)את האוקארה (OKARA) מחית שאריותת הפולים שהם תוצר לוואי של הכנת חלב הסויה. את פטיטי הסויה המיובשים במצרכים:"כמו מעורב ירושלמי" וכיוצא באלה, את פטיטי הסויה הקטנים שתופחים בשרייה, את האוקרה (תוצר לוואי של חלב הסויה) את הווי(WHEY)מעין 'מי גבינה', את הגו (GO) שהוא הפולים הטחונים עם המיים- שלב ראשוני של הכנת הטופו, טמפה(Tempeh ) שהוא תוצר של התססת פולי הסויה עם דגן מסוג כלשהו. מלבד זאת, לפולי הסויה ישנם שימוישם שאינם קשורים לתעשיית המזון וביניהם גם שמפו, מרכך רצפה, פרקט, חמרי ניקוי, נרות וכד'. אוכל להביא כאן מתכון להכנת טופו (הגוש הגולמי) אם זה מעניין אותך

L&L TALYA

 

[motior]

אני רק ניסיתי לפשט

במוצרי חלב המוצר הבסיסי הוא חלב וממנו מייצרים גבינות, יוגורטים וכו'. בסויה המוצר הבסיסי הוא פולי סויה ומהם מייצרים חלב סויה, טופו, טמפה וכו'. לדעתי האישית עדיף לפשט ולומר שהטופו מיוצר מסויה, אבל זכותך כמובן לפרט את דרך ההכנה. אגב, לדעתי האישית קשה מאוד לקרוא את מה שאת כותבת בגלל החלוקה המוזרה לשורות

 

[Tal_Ya_Tal]

א-כ-ן הצד אתך../images/Emo45.gif

אך על מנת לייצר טופו, צריכים לייצר קודם חלב סויה. ואילו על מנת לייצר מיסו, טמפה ורוטב סויה, אין צורךליצר קודם חלב סויה

על המשוב. התחלתי לכתוב בצורה זו על מנת להקל על הקריאה, היות שתשובותי בדר"כ ארוכות. וכשיש בלוק של כיתוב כמותי, אין סבלנות לקרוא. כשזה מצוי בצורה גיאומטרית, עם פסקאות מרווחות, קל יותר לקרוא.(אני מנהלת פורום כבר עשר שנים. לכן היה לי חשוב. אך בינתיים זה הפך להרגל ואפילו איני מודעת לכך שאני עושה זאת. L&L TALYA

 

[p e b b l e]

חייבת להסכים עם motior החלוקה לשורות אכן מקשה

 

[Tal_Ya_Tal]

../images/Emo51.gif../images/Emo24.gif

 

[יניב המגיב]

3 מוצרי חלב - קונצנזוס רפואי גלובלי

טליה, ההמלצה של שלושת מוצרי החלב ביום היא ממש לא נחלתם הבלעדית של המחלבות ומשרד הבריאות. צריכת מוצרי חלב זוכה לעידוד כל רשויות וארגוני הבריאות בעולם (ובהם מנהל המזון והתרופות האמריקני והרשות האירופית לבטיחות המזון). אני ממש לא מסכים שמדובר בקונספירציה. אני גם יודע שספיגת הסידן מהחלב הרבה יותר יעילה ביחס למזון צמחי. ואבני? נחשפתי לספריו, וחבל שכך. האיש מביא תזות מהבית ולא ממחקרים מדעיים, ורחוק מלהיות רופא קונבנציונלי. הוא מרבה להפחיד אנשים בנזקי החלב. לצורך כך, הוא מעדיף לנקוט במניפולציות שונות ובהצגה מגמתית ומעוותת. זה במקום להסתמך על מחקרים רציניים. אין מקום, לדעתי, לצטט את דבריו או לקבלם ברצינות.

 

[Tal_Ya_Tal]

יניב המגניב../images/Emo13.gif

אתה בודאי אוהב מוצרי חלב לא פחות מיניב שלי

א-ב-ל, לדאבוני ארגוני הבריאות טועים בגדול ולא רק מפני שדר' אבני אומר. חפש את

ו של דר' ישראל דוריון או בשמו האחר דר' ב. עינן מזון צמחי לתינוק ולילד. אני גידלתי ע"פ הספר הזה שני ילדים. האחד כיום בן 36 והשני בן 24 והם עדיין צמחונים ובריאים מ-א-ד. החלב היחיד המותאם לאדם הוא חלב אם. בגיל מסוים, בו ישנו אנזים המסוגל לעכלו. במקרה שזה אינו אפשרי, אפשר להחליף בחלבי שומשום וחלבי שקדים או אגוזים כפי שאני עשיתי בזמנו עם בניי. תקשיב גם להרצאותיו של דר' עדיאל תל אורן תתמקד במיוחד בפרק העוסק בעודף חלבון ובחלבון מן החיי. ד"ר עדיאל תל-אורן הוא רופא כללי (MD), דוקטור לכירופרקטיקה (DC), מוסמך ע"י המועצה האמריקאית לתזונה קלינית (DACBN), ע"י המועצה האמריקאית לרפואה פונקציונאלית (DABFM), ע"י המועצה האמריקאית לחקר מוגבלויות (FABDA), וע"י המועצה האמריקאית לרפואה אוקסידטיבית (DABOM). הוא מכהן כפרופסור באיגוד האמריקאי והבינ"ל להסמכת תזונאים קליניים (IAACN), ומשמש כיועץ לארגונים, חברות ומעבדות בנושאי בריאות, רפואה מונעת, בדיקות מעבדה מתקדמות, ותוספי מזון. הוא מכהן כדיקן למדעים רפואיים וכפרופסור לרפואה פונקציונאלית, תזונתית וקלינית באוניברסיטה לרפואה טבעית בסנטה-פה, ניו-מקסיקו. אז גם בארגוני הבריאות העולמיים חל שינוי בגישה. א-ג-ב קליטת הסידן טובה יותר כאשר היא מופיעה בכמויות קטנות ומלווה בויטאמין C וכל המוצרים המועשרים בסידם הם עורבע פרח L&L TALYA L&L TALYA

 

[d a p h n a]

אני לא בטוחה עד כמה זה מדוייק בימינו

מאוד מקובל לתקוף את החלב, אבל עבור חלק מבני האדם הוא כן חלק אינטגרלי מהתזונה. ישנם חלקים בחברה האנושית (למשל באסיה) שבהם במשך אלפי שנים לא צרכו מוצרי חלב, ולכן אצלם באמת העיכול של מוצרי חלב לא עובד ולא מתאים. אבל באוכלוסיה האירופאית וזו שמוצאה באירופה חלב בעלי חיים הוא חלק אינגרלי מהתזונה כבר אלפי שנים (לכל המוקדם יש תיעוד של שבטים אירופאיים מהתקופה של רומא העתיקה שניזונים בעיקר מחלב בעלי חיים, וגבינות שנוצרו מחלב עזים וכד' מתועדות כחלק מהתזונה עוד ביוון העתיקה). זה לא אומר שהוא בהכרח טוב, בריא או מוצלח - אבל זה כן אומר שבאותה אוכלוסיה היכולת לעכל אותו בהחלט קיימת אצל חלק גדול מהפרטים. בנוסף, אני חושבת שאף שלא צריך לקבל את המלצות משרד הבריאות או גופי הבריאות העולמיים לא כחל ושרק, גם לא נכון לבטל אותן במחי יד כאילו הן לא שוות כלום. יש כמובן סיבות אידיאולוגיות ראויות להמנע מצריכת חלב ובמצבים מסויימים יש גם סיבות בריאותיות טובות להמנע מצריכת חלב ואני מכבדת את מי שנמנע מחלב מן הסיבות הללו - אבל אני לא מתה על האופנה הנוכחית לצאת בתקיפות חד משמעיות וללא סייגים מבחינה בריאותית/תזונתית נגד דברים שהם חלק די מרכזי מהתזונה בחברות מסויימות, בין אם מדובר על פחמימות או דגנים או חלב או כל דבר אחר.

 

[Tal_Ya_Tal]

זהו, שאני לא בטוחה עד כמה זה נכון בימינו

אינני בעניני תקיפה דפנה. אני בעצמי מ-א-ד אוהבת מוצרי חלב מסוימים אך נמנעת מהם בשנים האחרונות. לפעמים ממש בעור שיני

אף על פי כן, אם תתבונני בבעלי החיים היונקים, שאליהם משתייכת משפחת האדם, אף אחד מהם אינו משתמש בחלב לאחר שצימחו שיניהם. לא כל שכן בחלב של בעלי חיים אחרים. נכון הוא מה שאת אומרת שבמקומות מסוימים התרגלו בני אדם להשתמש בחלב. א-ג-ב, גם באסיה. על אף שהמגזר הסיני/יפני אינו מורגל בשימוש במוצרי חלב, בטיבט משתמשים בחלב התאו וקל וחומר בהודו, שחלב

מקודש כמותה והשימוש בו הוא חלק מהסגידה לאל קרישנה שנהג ללגום חלב

. יחד עם כך, העובדה היא שחלב פרה מזיק לבריאות, בשל הרכבו שאינו דומה לחלב אם. חלב עיזים דומה יותר בהרכבו לחלב אם. אך גם הוא גורם לליחה, להצטננויות, למחלות הקשורות לחוסר ההגיינה בה מופקים המוצרים ועוד. מעבר לכך, חלק ממוצרי החלב מכילים ג'לטין ללא ציון וללא ידיעת הצרכנים. ועוד, מעבר לכך, במיוחד לאלו שאינם מתגוררים בארץ, בחלק ממוצרי החלב הנוכרי, מצוי חלק מקיבת בעלי החיים על מנת לעזור בתהליך הפיכתו לגבינה בארץ זה לא קיים בשל חוקי הכשרות. אך בחו"ל יש לשים

לכך. כך שזה לא רק עניין של אידיאולוגיה. (א-ג-ב שני בני מתגוררים בחו"ל וצורכים מוצרי חלב. אמנם הם מודעים לעניין ומשתדלים 'ללכת בין הטיפות' או פשוט 'לא לדעת על כך' יתר על המידה. בני הצעיר אומר. "אמא, אין לזה סוף. אם אתחיל לבדוק כל מוצר ומוצר, לא אוכל לאכול כלום") והוא צודק, בארץ כמו ספרד, כשגם הקוראסון עשוי להיות אפוי בשומן

אוינק. בכל אופן, התודעה האנושית עולה בתדר שלה ועמה גם התודעה שבעלי חיים אינם מזון ושאין לנצלם לשם מזון התודעה הזאת, גורמת לגוף הפיזי שלנו לפעול בתדרים מהירים יותר ויוצרת עידון רב יותר. לכן, מזון מוצק מ-א-ד וסמיך מ-א-ד, שמקרקע מ-א-ד כבר אינו מותאם לתדר התודעה הזאת. ככל שאנו מתפתחים יותר תודעתינו מחפשת מזון המורכב יותר מירקות ופירות, מזון אוורירי יותר, המכיל יותר מים. זוהי אמנם תיאוריה שעדיין אינה מקובלת בחוגים המדעיים, אך כמו כל מי שמקדים את זמנו ונדון לגיחוך והרמת גבה, אני ממשיכה להפיץ אותה. בסופו של דבר, עד עתה, מעולם לא אוכזבתי על ידי הציבור שהחרה החזיק והתחקה אחר תפישות אלו גם אם לאחר שנים. זה החל מצמחו/טבעונות בה החזקתי מגיל 7

ואז נתפשתי כמי ש'נפלה מה

והמשיך בתפישות רוחניות ב

'העידן החדש' שהחלה בגיל 14 והתרחבה והפכה לעיסוק עיקרי בשנת 1986 גם אז כשדיברתי על 'מחשבה יוצרת מציאות' אנשים אמרו לי : "איננו מבינים על מה את מדברת" וגם עתה, כשאני מדברת על עידון התודעה ובעקבותיה עידון הגוף הפיזי וצרכיו אנשים מגיבים באופן דומה. אינני נפגעת מכך או נוטרת על כך. אני מבינה שזהו התפקיד שבאתי לעשות כאן. לעורר אנשים לצורת חשיבה שונה. וזה לגמרי בסדר. כי ככל שתוקפים יותר, אנשים מתקרבים יותר לדיעה. כי מה שאתה מתנגד לו, הוא שתהפוך להיות אינני מתכוונת למישהו ספציפי שאנו מתנגדים לדבר מה, אנו מגבירים את השפעתו עלינו. התנגדות נובעת לרוב מפחד. פחד הוא רגש עוצמתי שממגנט אלינו את אשר אנו חוששים מפניו לכן ישנו משפט במקורותינו האומר:"אשר יגורתי בא לי"הרגש הוא זה המגשר בין המחשבה להתממשותה בעולם הפיזי. על כן, אינני מצויה בעמדת תקיפה ואם זה היה הרושם שמישהו קיבל, אני ממש מתנצלת. אך תקיפה היא רמת תודעה מסוימת שאני מ-א-ד מקווה שאיני מצויה בה, כי היא פועלת כבומרנג. L&L TALYA

 

[שוקiלית]

אבל

סייטן וטופו וקטניות יבשות או אפונה יבשה, חומוס, שעועית בהללט לא אווריריים ולא מכילים כמות גדולה של מים. גם דגנים לא ממש.

 

[Tal_Ya_Tal]

קודם כל

סייטן וטופו הם ממש א-ב-ל ממש אווריריים באופן יחסי לבשר למשל, או ללחם. אורז סופח כמות אדירה של מים בשעת הבישול (בערך פי 3 מהכמות) לגבי הקטניות, אתצודקת בהחלט. החלבון שלהם מרוכז מ-א-ד וקשה לעיכול. על כן מומלץ להנביט אותם קודם לבישול. כך החלבון הופך צמחי וקל לעיכול, עם יתרונות האנזימים והחיוניות שינם בנבט . L&L TALYA

 

[שוקiלית]

לחם זה אוורירי

אני חושבת שהמרקם של טופו הוא כמו של בשר עוף או דג אני שונאת המרקם הקשה הנוראי הזה, והוא בגלל לא בריא למעי הגס.

 

[d a p h n a]

טופו מגיע בארבעה-חמישה מרקמים לפחות

ולמה שמרקם כלשהוא יהיה לא בריא למעי? עד שאוכל מגיע למעי הוא עובר עיכול מאוד רציני בקיבה, באמצעות החומצות שיש בה. למיטב ידיעתי נשאר מעט מאוד מהמרקם המקורי של אוכל עד שהוא מגיע למעי.

 

[שוקiלית]

לא התכוונתי לטופו

התכוונתי שבשר ודג לא בריא למעי הגס. כי חלבונים מהחי הם אחד הגורמים לסרטן המעי הגס. זה ידוע ממחקרים.

 

[Tal_Ya_Tal]

המרקם של טופו

הרבה יותר אוורירי מאשר מרקם של שרירי בעלי חיים. אין הוא כה סיבי וישנם כמה סוגים של טופו. החל מטופו משי רך וכלה בטופו FIRM נוקשה אך גם הטופו הקשיח ביותר, אינו יותר דחוס מאשר גוש גבינה בולגרית..

 

[d a p h n a]

גם אני מצטרפת

למי שקצת מתקשה לקרוא הודעות בפורמט המדובר. בכל מקרה - רק להתייחס לטיעון אחד - העובדה שיונקים אחרים בטבע אינם צורכים חלב של בעלי חיים אחרים או בגיל בגרות לא במיוחד משמעותית, מאחר ובני אדם עושים דברים רבים שיונקים אחרים בטבע אינם עושים. זה לא טיעון חזק במיוחד. שוב - אין לי ויכוח על כך שיש עמדות אידיאולוגיות מהותיות שמעודדות אי-צריכת חלב וייתכן ויש גם הצדקה בריאותית. אני פשוט לא אוהבת אמירות חד משמעיות מדי או חד צדדיות מדי בעניינים הללו.