שלום, יש לי שאלה

[f o f o]

ומה זה טפה בהמשך ....

אם תסתכל טוב ,טיפה בהמשך כתוב נמצא .אין הדבר מרמז על הפועל בעבר? או שמא זה הווה- אך הווה שצריך להיות בפתח ולא בקמץ . בלבול אחד גדול.....

 

[yodan]

"נמצא" נמצא שם בהגדרה

הוא בא להסביר את פירוש המילה "מצוי" (כמילה נרדפת אליו, בערך). הוא לא בא בתור צורת העבר של "מצוי" - וגם כתוב שם בפירוש: "'מצוי' מן 'מצא'".

 

[שפריץ חרוזים]

תראי

ראוי בעבר זה לא ראה אלא נראה (בשונה מ-כבה-כבוי). אגב, כבה-מעצמו נכבה-ע"י מישהו. אולי, ואשמח לקרוא תגובה, צורת העבר המדוייקת של כבוי היא מכובה? בכל מקרה, כבה-דגש על המצב-לא דולק יותר. נכבה-דגש על הפעולה.

 

[yodan]

זה בדיוק הויכוח שפה מעליך

על פי משרד החינוך, ההנחיות לבדיקת הבגרות ומילון אבן-שושן שלי: ראוי (הווה) --> ראה (עבר). כבוי (הווה) --> כבה (עבה). אין אפשרות אחרת. "נראה" בשום אופן לא יכול להיות צורת העבר של "ראוי" כי הם לא באותו בניין.

 

[charmedgirl]

אם שמים לב

כל הצורות בבניין קל הןבמשמעות פעילה, פרט למשקל פעוּל שהוא בסביל. אם צורת החשיבה שלי נכונה, אז זה די הגיוני שמבחינת המשמעות העבר של הפועל מָצוּי הוא בבנין נפעל.

 

[AndreaCorr ©]

תודה רבה לכם! + עוד שתי שאלות וזהו

אני מצטערת שאני מציקה, פשוט חשוב לי לדעת... הפועל הִתְחִיל - שייך לבניין הפעיל או התפעל

השורש של הפועל חַמָּה - ח-מ-מ או ח-ו-מ

 

[or99]

התחיל זה בבניין הפעיל.

והשורש הוא ת-ח-ל (שורש תנייני). השורש של חמה הוא ח-מ-מ. ניתן לדעת זאת עפ"י הדגש במ'.

 

[AndreaCorr ©]

../images/Emo51.gif רבה!

צדקתי בהפעיל אך טעיתי בח-מ-מ. כמובן שזה ח-מ-מ, יש דגש

אוף.

 

[arie86]

הם בטח רוצים שתכתבי מָצָא,

אבל ברור שזו לא התשובה בעברית שלנו, שאנחנו מדברים בה. הם מתכוונים עבר מבחינת אותו שורש, אותו בניין - זמן עבר. מצד שני, אם הוא עכשיו מצוי, בעבר הוא לא מצא - הוא "היה מצוי". מבחינה הגיונית כמובן שהתשובה היא נִמְצָא מבין האפשרויות הנתונות. אגב, אם אני לא טועה, שמעתי שמקור הצורה פעול הוא לא בבניין קל דווקא - אלא במקום אחר, ורק בזמן מאוחר הצורה הזו שולבה בבניין קל. מישהו יכול לאשש את דבריי? להוסיף כמה עובדות מעניינות על פעוּל?