שלום כולם, חשבתי להציץ אצלכם

MicMik

New member
שלום כולם, חשבתי להציץ אצלכם

נראה שהדשא פה ירוק יותר , אף שהוא תחת מעטה של שלג היום.
ומי שעוד לא ראה, יש היום במעריב על "איך הפכו ילדי ישראל לשליטיה האמיתיים של המדינה", נראה מעניין, למרות שעוד לא קראתי.
 
תשברו חופשי

אחרי הכל צריך לשמור על איזון. ובכל זאת, הרי זה הגבר ששובר את הכוס :)
 
רפרפתי, שום דבר ממש חדש

מענין שאחת המגיבים ("אנונימי") טוען שזו הסיבה שהוא החליט לעבור לחו"ל: הוא לא רצה לגדל את הילדים בארץ
 

י ע ל 7

New member
כתבה חשובה

אמנם נכון שאין חדש בכתבה, אבל כדאי מדי פעם לשוב ולהיזכר איך אנו עלולים לפגוע בילדינו (ובנו) מתוך הרצון האובססיבי להיטיב עמם.
 

MicMik

New member
לי ברור באיזה צד אני רוצה להיות

ברור לי שבשלב מסויים הפרינצסה תפסיק להיות מלאך ואני אצטרך ליישם עקרונות פיקוד צבאיים, וברור לי שהכל לטובתה. מה שעצוב הוא האקלים שנוצר בארץ, ולא הייתי רוצה שהיא תגדל באנרכיה כזאת. כרגע אין לי אופציה להחליט אם אני חוזר או לא, אנחנו נשאר פה כל עוד ניתן, עד שנמצה את הויזות. אבל אם זה היה תלוי בי, הייתי מעדיף את סדרי החברה האמריקאים, עם כל הצביעות שלהם, אני מעדיף אנשים מחונכים ומנומסים, על פני דור הג'ונגל שהולך וצומח פרא בארץ.
 

ronnieyuval

New member
../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif../images/Emo45.gif

מיקמיק, זה פשוט נכון ואני מסכימה לחלוטין. לשמחתי איני תלויה בויזות ואשרות למיניהן, ואנחנו יכולים להשאר כאן לנצח (וזה כנראה מה שאנחנו עושים).
 

שרונה13

New member
הלוואי והייתי חושבת כמוך ../images/Emo66.gif

גם אנחנו לא תלויים כלל בויזות... רק מחוייבים להיות כאן חמש שנים (כבר ארבע וחצי) כדי לקבל את האזרחות... ובכל זאת קשה לי לחשוב שאשאר כאן לנצח... קשה לי לחשוב על להישאר כאן בכלל. אני מסכימה עם כולכם שישנן הרבה סיבות לחיות בארה"ב אך לצערי רק אחרי המעבר לכאן גיליתי שישנן גם הרבה סיבות לחיות בישראל. מקווה שמתי שהוא הדילמה הזו תיפתר אצלי...
 
מסכימה איתך../images/Emo24.gif../images/Emo140.gif

אנחנו כבר 3 שנים בחול והגעגועים גדלים... במיוחד לאחר שרוי נולד. בכל מקום ניתן למצוא יתרונות וחסרונות ולדעתי אין מקום לגידול ילדים כמו בארץ...נכון שמבחינה כלכלית יותר קשה אבל יש משפחה ואוירה שאין במקום אחר. משרונה..
לשרונה
 

ronnieyuval

New member
שרונה - זה ממש עניין אישי

יש לי חברים ישראליים שמרגישים כמוני, ויש גם כאלה שמרגישים כמוך (גם אחרי שנים, לאו דווקא 4 חודשים). אני חיה כאן כבר יותר משש שנים והאמת? טוב לי פה. לא מוצאת כרגע שום סיבה מוצדקת לשנות את חיי הטובים והנעימים לי כאן ולחזור לישראל. אבל מתוקה - זו אני!!! וכל אחד מרגיש אחרת. כל אחד מתאקלם אחרת. וזו ההרגשה האישית שלי. להגיד לך שלא רציתי בעבר לחזור לישראל יהיה שקר - במיוחד בשנה הראשונה שלי כאן הייתי בטוחה ב-100% ש"רק אני מסיימת את הלימודים ואני חוזרת..." כמובן שמאז השתנו המון דברים וכיום אני ממש לא רואה אותנו חיים בשום מקום אחר בעולם - בטח לא בישראל.
 
../images/Emo45.gif ושוב...

זה שוב מדהים אותי איזה גלגול עברנו בשנים האחרונות. הודעה כמו של מיכמיק היתה סופגת קיטונות של רותחין לפני שנתיים. מיד היו המלהמים יוצאים בהכרזות של "ילדים צריכים לגדול בארץ". אין לי ספק מה עדיף. למשל, ארוחה במסעדה (ואני לא מתכוון ל"מסעדת" מק'דונלד) נהיית חוויה נעימה ולא סיוט. טיול לא חייב להיות מורט עצבים. זה תמיד מדהים אותי לראות את המשפחות האמריקאיות עם 4 זאטוטים יושבים בארוחת בוקר במלון ואוכלים בשקט ובכיף. בסופו של דבר כולם מרוויחים.
 

iditbs

New member
לא ממש חדש, אבל חומר למחשבה

מצאתי בשתי תגובות 9 (מעניין, אולי נכון, לפעמים, אך לא מוצדק) ו 22 (ממש נכון!). אבל חוצמיזה, אולי אני באמת חיה בעולם אחר, אבל קשה לי להבין איך אנשים מגיעים לתחושת ביטחון כזו במה שנוגע למצבם הכלכלי. אולי חלקם באמת עשירים וגמרו לשלם את המשכנתא ולחסוך לילדיהם את שכר הלימוד באוניברסיטה...ואולי יש כאלה שחיים בתחושה של "שתה היום כי מחר נמות"... ולסיום סיפור אמיתי. החלטנו ביחד שצריך לקנות לבת ה-8 שני ג'ינסים חדשים. התברר שיש קונפליקט וצריך באותו יום גם לקחת את הקטנה למסיבת יום הולדת. -"זה יום המזל שלך, את הולכת עם אבא לקנות בגדים" -"אבל אבא לא מבין כלום בבגדים!" -"נכון, אבל הוא גם לא יכול לומר לך לא" -"אבל אני לא רוצה ללכת עם מי שלא אומר לי לא..." (וזה לא היה בצחוק)
 

שרונה13

New member
כולכם צודקים כנראה...

באמת השנה הראשונה קשה במיוחד... סה"כ אנחנו רק ארבעה וחצי חודשים כאן. אבל ישנם דברים שלא ישתנו, אני אולי רק אשלים איתם? כמו למשל אני הייתי רגילה לרדת לפארק כל יום עם העגלה ותמיד פגשתי איזה אמא שאני מכירה... כאן זה אחרת אף אחד גם לא בקיץ כך אומרים לי הולך במיוחד לפארקים ?!?!? (תמוה בעיני) וגם אם כן אז כל אחד מכונס בעצם בעצמו, ומי מכיר אותך בכלל. מה גם מי הולך ברגל לפארקים במרחקים האלו ? מה שעוד שונה זה העובדה שכמה אמריקאים וישראלים שנכיר כאן... כאן הכל שונה כדי שהבת שלי תשחק עם חברה אחר הצהריים צריך לקבוע מראש... בארץ מתקשרים מתאים יופי לא גם כן יופי... אני לא ממש מתרגלת לכך שכל דבר צריך לקבוע כל כך מראש. ישנם דברים טובים כמובן : כמו העובדה שלא צריך לפחד ללכת לקניון או לבית קפה... כך שבהחלט אני מכירה בכל הצדדים. אני מקווה שבסופו של דבר לא נקבע את יתדינו כן ולו בגלל המשפחה שסה"כ אני רוצה להיות קרובה אליהם.
 

ronnieyuval

New member
באמת תמוה...

העניין הזה שאת אומרת עם הפארקים. אצלנו זה מאוד שונה, אבל יכול מאוד להיות שזה עניין של אזור מגורים. כל הקיץ הלכנו לפארקים שונים וכל הפארקים היו מלאים בילדים. וכולם ממש כמונו - שמים את הילד באוטו ונוסעים לפארק! אף אחד לא תכנן את זה שבוע מראש. דווקא אני הכרתי כל כך הרבה חברות חדשות מהפארקים ומהחוגים שהלכנו אליהם, וכולן היו כל כך נחמדות ופטפטניות (ממש כמוני
) שזה פשוט היה תענוג! אני מחכה כבר שיחזור הקיץ... חוץ מזה שיש לנו בריכה שכונתית וגם שם הכרתי את כל השכנים. בקטע הזה ממש לא היתה לי תחושה של ניכור - אולי זה האנשים בפרינסטון ככה באופן מיוחד? זה שצריך לקבוע מראש - כן. אבל בד"כ מתקשרים יום קודם ושואלים מה התכניות למחר. ללכת ברגל? אי אפשר. חוץ מלטייל בשכונה. אנחנו הולכים לבריכה ברגל כי היא בתוך השכונה, אבל לפארק צריך לנסוע. גם לטייל ברחוב הראשי של העיר צריך לנסוע. לעומת זאת, כשגרתי בניו יורק, ה-כ-ל היה ברגל! שוב, זה עניין של אזור. והמשפחה? המשפחה חשובה מאוד לדעתי, ומאוד מתגעגעים. אצלנו באופן אישי המשפחה מפוזרת לה: הוריי ואחד מאחיי חיים בכלל בשוייץ... אחותי ועוד אח בישראל. הוריו של גבי ואחת מאחיותיו גם בישראל. אח אחד שלו כאן. עוד דוד יש לו כאן... וגם כמה בנות דוד בחוף המערבי. אז מה? לפי סוגיית המשפחה אנחנו צריכים לחיות כאן? בישראל? בשוייץ? בקליפורניה? אולי בניו יורק כי שם יש עוד קרובים? בקיצור - לא רלוונטי. אנחנו בקשר יומיומי עם כולם, ונפגשים יחסית הרבה.
 

שרונה13

New member
אולי זה באמת עיניין של מיקום ??

עדיין לא קבענו את מקומינו הסופי בארה"ב אם בכלל... ובהחלט מעניין אותי לשמוע על מקומות אחרים כדי להבין אולי איפה יהיו לי הכי פחות הפתעות לא נעימות. אני באמת מחפשת מקום קצת יותר חם ושאפשר ללכת בו קצת ברגל (אח ... לחלץ קצת את העצמות, ולא במכון כושר :) לגבי המשפחה אצלינו זה קצת אחרת כי למעשה כל המשפחה נמצאת בישראל - והכי חשוב אחותי היקרה שם :) ואני מתגעגעת אליה בטירוף... היחידה שאני לא מתגעגעת אליה זו חמתי...
 
;-.אז כדאי שתציצי בפורום חמותי ואני

אחותי סיפרה לי על הפורום הזה ונכנסתי לקרוא קצת.....ממש מצחיק!!!! ולו רק בכדי לרומם את מצב רוחך....
 

שרונה13

New member
איזה פורום ../images/Emo35.gif ואיפה ../images/Emo35.gif

דווקא מסקרן אותי... יש לך אולי קישור
 
אני חושבת שדרך תפוז- קהילות

ראיתי את הפורום כשהייתי אצל אחותי ושתינו ממש צחקנו... נדמה לי שזו הדרך להכנס
 
למעלה