Cat Out of hell
New member
שלום לבנות הנחמדות
אני צריכה עזרה נשית. קצת רקע קודם. אני גדלתי בבית מאוד בעייתי מהרבה סיבות שאני לא אכנס אליהן כרגע. מה שחשוב לדעת זה שאמא שלי היתה ועודה לוקה בנפשה והמוטו היה די אבא עושה הכל. היא מעולם לא בישלה, מעולם לא הכינה לי סנדוויץ' לבית הספר, לא ניקתה לא שטפה לא כיבסה לא שאבה לא קיפלה ולא גיהצה. ומאז שאני זוכרת את עצמי ככה גם אבא טיפל בי. מעולם לא סידרתי את החדר, קיפלתי בגדים וכו'. התבגרתי ועזבתי את הבית ועכשיו אני גרה עם הגבר הנהדר ביותר בעולם. הגבר הזה גדל בסביבה אחרת ממני, בה אמא עשתה הכל ואבא בהה בטלויזיה במבט מזוגג ומדי פעם היה מכין לימונדה לארוחת עשר מנות שהיא היתה מקיזה דם עבורה שמונה שעות. כלומר הוא (גם אם לא יודה בזה) מאמין שזה תפקיד האשה, ואני מאמינה שזה תפקיד הגבר. אז נצא מהנחה ששנינו אשמים ולא אשמים. אבל כבר כמה שנים שאנחנו חיים ביחד, והבית הוא מה זה לא בית. הוא מחסן. אוכל - רק בטייק אאוט או סנדוויצ'ים, שזה גם כן די סטרץ' בשביל שנינו. אנחנו זוג צפוני מפונק ומאוהב. בגדים...אנחנו צריכים עשר סלי כביסה ולא אחד. כשמשהו בכביסה אנחנו כבר מרימים ידיים וקונים חדש. יש לנו שקיות פחים מאולתרות בכל מקום בבית, הארון כבר מיותם מזמן, וכל הבגדים שרועים על כל כסא וכורסא אפשרית. אין לי מושג מה צבע שולחן הסלון שלנו. יש שני דברים שהצלחנו ללמוד. אני תמיד שוטפת כלים, והוא תמיד מוריד את הפח. וזהו, מכאן הכל מטושטש. אז נכון שאנחנו פה ושם עושים יום נקיון כללי, אבל איך שומרים על זה, אנחנו אובדי עצות. לי מפריע הבלאגן ולו מפריע הלכלוך והאבק. אבל מפריע...מינורי...מפריע אבל...אולי מחר...או שבוע הבא אני ארים את הגרב הזאת מהרצפה. לי לא אכפת להיות אחראית על כל אחזקת הבית. רק תלמדו אותי איך, תחדירו בי את מה שבא לכן טבעי. תודה שקראתן עד כאן, ממתינה לעצותיכן.
אני צריכה עזרה נשית. קצת רקע קודם. אני גדלתי בבית מאוד בעייתי מהרבה סיבות שאני לא אכנס אליהן כרגע. מה שחשוב לדעת זה שאמא שלי היתה ועודה לוקה בנפשה והמוטו היה די אבא עושה הכל. היא מעולם לא בישלה, מעולם לא הכינה לי סנדוויץ' לבית הספר, לא ניקתה לא שטפה לא כיבסה לא שאבה לא קיפלה ולא גיהצה. ומאז שאני זוכרת את עצמי ככה גם אבא טיפל בי. מעולם לא סידרתי את החדר, קיפלתי בגדים וכו'. התבגרתי ועזבתי את הבית ועכשיו אני גרה עם הגבר הנהדר ביותר בעולם. הגבר הזה גדל בסביבה אחרת ממני, בה אמא עשתה הכל ואבא בהה בטלויזיה במבט מזוגג ומדי פעם היה מכין לימונדה לארוחת עשר מנות שהיא היתה מקיזה דם עבורה שמונה שעות. כלומר הוא (גם אם לא יודה בזה) מאמין שזה תפקיד האשה, ואני מאמינה שזה תפקיד הגבר. אז נצא מהנחה ששנינו אשמים ולא אשמים. אבל כבר כמה שנים שאנחנו חיים ביחד, והבית הוא מה זה לא בית. הוא מחסן. אוכל - רק בטייק אאוט או סנדוויצ'ים, שזה גם כן די סטרץ' בשביל שנינו. אנחנו זוג צפוני מפונק ומאוהב. בגדים...אנחנו צריכים עשר סלי כביסה ולא אחד. כשמשהו בכביסה אנחנו כבר מרימים ידיים וקונים חדש. יש לנו שקיות פחים מאולתרות בכל מקום בבית, הארון כבר מיותם מזמן, וכל הבגדים שרועים על כל כסא וכורסא אפשרית. אין לי מושג מה צבע שולחן הסלון שלנו. יש שני דברים שהצלחנו ללמוד. אני תמיד שוטפת כלים, והוא תמיד מוריד את הפח. וזהו, מכאן הכל מטושטש. אז נכון שאנחנו פה ושם עושים יום נקיון כללי, אבל איך שומרים על זה, אנחנו אובדי עצות. לי מפריע הבלאגן ולו מפריע הלכלוך והאבק. אבל מפריע...מינורי...מפריע אבל...אולי מחר...או שבוע הבא אני ארים את הגרב הזאת מהרצפה. לי לא אכפת להיות אחראית על כל אחזקת הבית. רק תלמדו אותי איך, תחדירו בי את מה שבא לכן טבעי. תודה שקראתן עד כאן, ממתינה לעצותיכן.
