כפי שמסבירים המקובלים בכלל והרב אשלג בפרט
שצריך להבין שיש שני חלקים ועומקים בחוכמת הקבלה: א. הנסתר, שנקרא מעשה בראשית, מעשה מרכבה, סתרי תורה, קבלה מעשית והשבעת מלאכים, שאותו לא מגלים למי שלא ראוי, כפי התנאים הידועים בגמרא מסכת חגיגה. והוא לא כתוב בספרים המודפסים שאפשר לקנות בחנויות הספרים. ב. הנגלה (של הקבלה), שנקרא פנימיות התורה, טעמי התורה והמצוות, והקבלה הנגלית, שהוא כתוב בכל ספרי הקבלה המודפסים כגון ספר הזוהר, ספרי הרמח"ל, הגר"א מוילנא, הרש"ש, הבעל שם טוב, תניא, קומרנא, ליקוטי מוהר"ן, הבן איש חי, בעל הסולם, וכו', שאותם לא רק שאין איסור ללמוד, אלא מצווה גדולה ללמוד וללמד. עוד צריך לדעת שיש מקומות כשרים ומומלצים ללימוד הקבלה גם ללא שומרי התורה והמצוות, בהדרכת גדולי ישראל, וע"י תלמדי חכמים שבקיעים בכל חלקי התורה, כגון: 'הידברות' של הרב זמיר כהן (שגם הוא וגם הרב יצחק פנג'ר מעבירים שם שעורים בקבלה), 'שמים' (שורשים) של האדמור מבלז, 'מודעות' של הרב שינברגר מאשלג, וכו'. ויש מקומות לא כשרים ומאוד לא מומלצים ללימוד הקבלה, של אנשים חסרי בסיס איתן ביהדות ושאר חלקי התורה, שמעוותים ומסלפים את הקבלה והיהדות למטרות זרות של העצמה אישית, כסף, וכבוד, כגון: 'בני ברוך- קבלה לעם' ו'קמפוס קבלה' של לייטמן, 'המרכז לקבלה' של ברג (ועוד אחד שהתפלג מהם בשם שאול יודקביץ), 'לחיות קבלה' של אלי רייפמן, וכו'. לכן דברי הגמרא שאסור ללמוד סתרי תורה אלא רק בתנאים הידועים, מתייחס רק לאותו חלק שנקרא נסתר, והחלק של הקבלה שנקרא נגלה מותר ומצווה גדולה ללמוד אותו, כמובן רק במקומות הכשרים לכך.