שאלה לחד הורי-אתה לא חושב שזה ../images/Emo10.gif
אכזרי לנתק כך את הילד מאמו? איזו סיבה הייתה לה להסכים? רק בגלל שהיה חשש שיש לילד מום בלב-נכון? אבל כשהתגלה שאין מום-למה בעצם לא החזרת אותו לאמו? או לחילופין-למה לא הבאת את האמא לארץ? תסלח לי-אבל משהו מסריח לי בסיפור-מצטערת! אין אמא שתוותר כך מרצונה על הילד שלה-עם כל הכבוד לך ולרצון שלך לגדל לבד את הילד. האם תוכל למסור פרטים בנושא הזה? האם היו לכם יחסים? האם זה בכלל הילד שלך?ואם כן-למה האמא לא באה איתך ועם הילד לארץ? היא יהודיה? סליחה-אבל אני לא מסוגלת לעבור לסדר היום למשמע סיפורים שכאלו, למרות השמחה שלך והאושר שבגידול התינוק. ולשאלתך-לגבי המשך הטיפול בילד-בגיל שנתיים הילדים של היום זקוקים לחברה. מצד שני הם נכנסים לגיל שיש בו תופעות של חרדת הנטישה.גם לבת שלי היו תופעות כאלו בתחילת השנה כשהייתי מביאה אותה לגן בבוקר. היו סצינות של בכי וקושי להפרד-אבל במשך היום-הייתה נהנית מאד מחברת הילדים. אם קשה לך-תנסה למצוא מסגרת של מעון של נעמ"ת בקרבת מגוריך-תוכל לקבל הנחה של חדהורי, לפני כן גש לשם ובדוק בעיניך את המקום, נסה לשאול הורים חות דעת על המעון או בוקר או אחרהצהריים כשבאים לקחת. יש גם מסגרות קטנות יותר של משפחתונים-פרטיים או מטעם מתנ"ס, נסה לבדוק-המלצות ומראה עיניים. אם תמצא מקום שלילד יהיה קליק עם המטפלת-הוא יסכים להשאר שם. אולי דווקא דמות חמה וטובה של אשה-תספק לו את מה שחסר לו בדמות האם והסבתא שנעלמו לו פתאום. מנסיון שלי-קשה להחזיק היום ילד בן שנתיים בבית, למרות שזה אפשרי. לכן-אם קשה לך-מה שתעשה ותהיה שלם איתו-ותשדר לילד-זה גם מה שיהיה טוב לילד. ימים ראשונים של כל ילד קשים בכל מסגרת. לדעתי-כדאי לך לנסות!
אכזרי לנתק כך את הילד מאמו? איזו סיבה הייתה לה להסכים? רק בגלל שהיה חשש שיש לילד מום בלב-נכון? אבל כשהתגלה שאין מום-למה בעצם לא החזרת אותו לאמו? או לחילופין-למה לא הבאת את האמא לארץ? תסלח לי-אבל משהו מסריח לי בסיפור-מצטערת! אין אמא שתוותר כך מרצונה על הילד שלה-עם כל הכבוד לך ולרצון שלך לגדל לבד את הילד. האם תוכל למסור פרטים בנושא הזה? האם היו לכם יחסים? האם זה בכלל הילד שלך?ואם כן-למה האמא לא באה איתך ועם הילד לארץ? היא יהודיה? סליחה-אבל אני לא מסוגלת לעבור לסדר היום למשמע סיפורים שכאלו, למרות השמחה שלך והאושר שבגידול התינוק. ולשאלתך-לגבי המשך הטיפול בילד-בגיל שנתיים הילדים של היום זקוקים לחברה. מצד שני הם נכנסים לגיל שיש בו תופעות של חרדת הנטישה.גם לבת שלי היו תופעות כאלו בתחילת השנה כשהייתי מביאה אותה לגן בבוקר. היו סצינות של בכי וקושי להפרד-אבל במשך היום-הייתה נהנית מאד מחברת הילדים. אם קשה לך-תנסה למצוא מסגרת של מעון של נעמ"ת בקרבת מגוריך-תוכל לקבל הנחה של חדהורי, לפני כן גש לשם ובדוק בעיניך את המקום, נסה לשאול הורים חות דעת על המעון או בוקר או אחרהצהריים כשבאים לקחת. יש גם מסגרות קטנות יותר של משפחתונים-פרטיים או מטעם מתנ"ס, נסה לבדוק-המלצות ומראה עיניים. אם תמצא מקום שלילד יהיה קליק עם המטפלת-הוא יסכים להשאר שם. אולי דווקא דמות חמה וטובה של אשה-תספק לו את מה שחסר לו בדמות האם והסבתא שנעלמו לו פתאום. מנסיון שלי-קשה להחזיק היום ילד בן שנתיים בבית, למרות שזה אפשרי. לכן-אם קשה לך-מה שתעשה ותהיה שלם איתו-ותשדר לילד-זה גם מה שיהיה טוב לילד. ימים ראשונים של כל ילד קשים בכל מסגרת. לדעתי-כדאי לך לנסות!
