יעל של צביקה, רישמית
New member
שלום לכולם ולכולן!! התגעגעתי...
האמת שבימים האחרונים אני ניכנסת מידי פעם לפורום, וקוראת קצת, אבל לא מצאתי לי שום דבר מיוחד להגיב עליו...נראה כאילו אתן מסתדרות פה מצוין בלעדי... בכל אופן, מה שכן גיליתי הוא שפיספסתי את החתונות של סיגל (וראיתי תמונות של אתי, וגם קראתי את סיפור החתונה - את כזו חמודה, והשימלה נורא יפה ומיוחדת. אהבתי את הבורדו... וכמובן, הרבה הרבה מזל טוב..) ושל צ´וקה שהלכה לה להתחתן היום בלי שהספקתי לברך אותה, ועוד מישהי, שאני לא זוכרת.... בכל אופן, לכולן שיהיה המון מזל טוב, אושר ועושר, חתונה נפלאה,ילדים רבים והמון אהבה, חברות אמיתי ושיתוף עם הבעל. רציתי לספר גם שאין מזל בחזית העבודה. למרות מאמציהן של אלונהב, רחלי, מיה ועוד נשמות טהורות, לא ממש רוצים אותי בשוק העבודה של היום. כפי ששמתן לב, אני על גבול הדיכאון הקליני. מה שעוד מחזיק אותי במצב סביר (כמובן חוץ מצביקה) הוא הלימודים. למרות שלא קל לי עם כל החומר הריאלי (מתמטיקה, סטטיסטיקה, כלכלה וכו´) אני נהנית (או נהנית מהסבל...) צביקה מקסים ביותר, אבל לא נראה לי שהתרגלתי עדיין לחלוטין לזה שהוא בעלי. למשל, כשאני מספרת למישהו משהו (מישהו שלא מכיר אתנו) ואני אומרת בעלי, יש לי כל הזמן את ההרגשה ש"יתפסו אותי בשקר" ויגידו לי שאני סתם זבלנית ועוד אין לי בעל...מוזר, לא? די עם ההתבוססות ורחמים עצמיים ועכשיו לסיפור אמיתי: נודע לי מחברה מאד טובה, שבעלה של חברה הכי טובה שלי, בזמן החופה, אמר לאישתו ולחברה הזו שאין להן מה להתרגש כל כך בחופה זלי, כי יהיו עוד חופות...כלומר.. תהו הבנות, ואמר הבחור - יעל היא בחורה מאד קשה, והיא לא תחזיק מעמד איתו, ויהיו עוד חופות. כשמחו בתוקף שיחרר הגאון: על מה אתן רוצות להתערב?? בכל אופן, הפואנטה של הסיפור היתה, שברגע הקדושה שלנו, שכל הארובות אל השמיים נפתחו, ושידרו רק אהבה ואושר שלנו ושל יותר ממאתיים אורחינו, עמד שם הבחור ושלח השמימה רעל. הוא פשוט זיהם את הרגע... אם הוא חושב עכשיו שאני קשה, הוא עוד לא יודע מה מחכה לו. אם הוא לא היה בעלה של חברה הכי טוןבה שלי, שאני לא רוצה שהיא תסבול, כבר הייתם רואים זיקוקים...אבל אני עדיין מתכננת. יש למישהו רעיונות לנקמה, שתפגע רק במניאק הקטן? נשיקות לכולכן, וסליחה עם סטיתי מהנושא העיקרי... יעל
האמת שבימים האחרונים אני ניכנסת מידי פעם לפורום, וקוראת קצת, אבל לא מצאתי לי שום דבר מיוחד להגיב עליו...נראה כאילו אתן מסתדרות פה מצוין בלעדי... בכל אופן, מה שכן גיליתי הוא שפיספסתי את החתונות של סיגל (וראיתי תמונות של אתי, וגם קראתי את סיפור החתונה - את כזו חמודה, והשימלה נורא יפה ומיוחדת. אהבתי את הבורדו... וכמובן, הרבה הרבה מזל טוב..) ושל צ´וקה שהלכה לה להתחתן היום בלי שהספקתי לברך אותה, ועוד מישהי, שאני לא זוכרת.... בכל אופן, לכולן שיהיה המון מזל טוב, אושר ועושר, חתונה נפלאה,ילדים רבים והמון אהבה, חברות אמיתי ושיתוף עם הבעל. רציתי לספר גם שאין מזל בחזית העבודה. למרות מאמציהן של אלונהב, רחלי, מיה ועוד נשמות טהורות, לא ממש רוצים אותי בשוק העבודה של היום. כפי ששמתן לב, אני על גבול הדיכאון הקליני. מה שעוד מחזיק אותי במצב סביר (כמובן חוץ מצביקה) הוא הלימודים. למרות שלא קל לי עם כל החומר הריאלי (מתמטיקה, סטטיסטיקה, כלכלה וכו´) אני נהנית (או נהנית מהסבל...) צביקה מקסים ביותר, אבל לא נראה לי שהתרגלתי עדיין לחלוטין לזה שהוא בעלי. למשל, כשאני מספרת למישהו משהו (מישהו שלא מכיר אתנו) ואני אומרת בעלי, יש לי כל הזמן את ההרגשה ש"יתפסו אותי בשקר" ויגידו לי שאני סתם זבלנית ועוד אין לי בעל...מוזר, לא? די עם ההתבוססות ורחמים עצמיים ועכשיו לסיפור אמיתי: נודע לי מחברה מאד טובה, שבעלה של חברה הכי טובה שלי, בזמן החופה, אמר לאישתו ולחברה הזו שאין להן מה להתרגש כל כך בחופה זלי, כי יהיו עוד חופות...כלומר.. תהו הבנות, ואמר הבחור - יעל היא בחורה מאד קשה, והיא לא תחזיק מעמד איתו, ויהיו עוד חופות. כשמחו בתוקף שיחרר הגאון: על מה אתן רוצות להתערב?? בכל אופן, הפואנטה של הסיפור היתה, שברגע הקדושה שלנו, שכל הארובות אל השמיים נפתחו, ושידרו רק אהבה ואושר שלנו ושל יותר ממאתיים אורחינו, עמד שם הבחור ושלח השמימה רעל. הוא פשוט זיהם את הרגע... אם הוא חושב עכשיו שאני קשה, הוא עוד לא יודע מה מחכה לו. אם הוא לא היה בעלה של חברה הכי טוןבה שלי, שאני לא רוצה שהיא תסבול, כבר הייתם רואים זיקוקים...אבל אני עדיין מתכננת. יש למישהו רעיונות לנקמה, שתפגע רק במניאק הקטן? נשיקות לכולכן, וסליחה עם סטיתי מהנושא העיקרי... יעל
