שלום לכולם ולכולן!! התגעגעתי...

[סיגל2]

יעל, אני מצטרפת לכל אלו שאמרו

שתתעלמי מדבריו ותראי לו יחד עם צביקה שאתם זוג מאושר ומוצלח כפי שאתם באמת וזו תהיה הנקמה המתוקה שלך. אל תתני לזה להעיב על אושרך. לגבי העבודה, אין מה לעשות המצב לא כל כך טוב היום וצריך סבלנות אפילו עם אין, אז תחזיקי מעמד ובסוף תמצאי משהו שיתאים לך. את אף פעם לא יכולה לדעת מאיפה זה יגיע. אני מחזיקה לך אצבעות שתמצאי עבודה מהר, למרות הקשיים. תודה רבה על המחמאות.

 

[יעל של צביקה, רישמית]

תודה לכולכן כל התגובות החמות... אתי

האי מייל שלי מופיע בכרטיס שלי, אבל בכל מיקרה הוא: [email protected] נכון שהכי טוב זה להתעלם ממנו, ואכן להפגין זוגיות מושלמת ליד הקנאי המטומטם, שאגב נשוי לחברה הכי טובה שלי.. מה שעושה את כל העיניין למסובך הרבה יותר, כי אני מתחילה לחשוב" למה הוא מקנא, לא טוב לו בנישואים שלו? אם לא טוב לו (שממש לא מזיז לי את קצה ה...) אז אולי לא טוב גם לה??!! (שזה כבר יותר חשוב, כפי שאתם מבינים...) אבל לצערי, אני לא מסוגלת להיות מבליגנית - מה שגורם לו מלכתחילה לחשוב שאני קשה... כי אני אומרת מה שאני חושבת גם אם זה לא הכי נחמד בעולם... ונראה לי שאני לא אשלוט בעצמי לידו. הבעיה היא שגם ככה אני לא בדיוק מתה עליו. הוא נורא שתלטן כזה, וחושב שהוא יודע הכל (מה שלא יכול להיות, כי אני יודעת הכל...) ולכן, האופי שלנו קצת מתנגש....חברה שלי אומרת שזו הסיבה שהיא כל כךאוהבת את שנינו, כי אנחנו נורא דומים. אני לא חושבת שאנחנו דומים, חוץ מאשר באגרסיביות/אסרטיביות שלנו. הוא אדם קטן, קנאי, שכל כך מפחד מזה שמערערים עליו כי הוא יודע שהוא לא משהו, אי שם בפנים.. אני מקווה שאני לא כזו.... בכל אופן, נראה לי שהעצה הכי מציאותית היא עצתה של אתי, להמתין לרגע הנכון ואז להנחית את מכת המחץ. השאלה העיקרית היא: לדבר עם חברי הטובה,ף שהיא גם אישתו, או לא לספר לה שאני יודעת??

 

[*מור]

היי יעל צהרים טובים ../images/Emo13.gif

לדעתי לא לספר, מכיוון שאם תגידי לה כמובן שזה יגיע אליו ואז אם את חושבת להשתמש בעצה של אתי את כבר לא תנחיתי מכה כי הוא כבר ידע שבכל רגע שאת עומדת לפגוש אותו (ואני מתכוונת לפעם הראשונה מאז שהוא יודע שזה הגיע לאוזניך) את עומדת לאמר לו משהו...והוא כבר יחשוב על משהו איך לתרץ לך את מה שהוא אמר. מעבר לכך שבמידה ואת אומרת משהו לחברה שלך את מכניסה גם אותה לסיפור, למרות שזה כמעט בלתי נמנע מאחר והיא אשתו, אבל אם את אומרת לו משהו ישירות מבלי ששוחחת לפני כן עם חברתך היא תהיה פחות מעורבת....

 

[אתי אלבכרי]

יעלי. אנחנו חיים במעגלים. הרגע הנכו

יגיע. פשוט אל תחשבתי עליו. אל תספרי לחברתך שום כלום. היי מתוקה נופת צופים. ודבר נוסף, כל אחד מקיש מאיפה שכואב לו... עוד לפני שתספיקי להנחית את המכה הוא יקבל אותה בעצמו. אז חכי בסבלנות יגיע יומו.

 

[יעלי2]

הי יעל. גם אני לא חושבת שנכון לדבר

עם חברתך. ראשית זה יעמיד אותה במצב שהיא צריכה לבחור צד. והאמת שאנשים לא רואים את "הגיבנת" של עצמם, ויתכן שהיא תגן עליו ותמצא תרוץ לסביר את המשפט הגועלי. ואני גם חושבת שהוא יקבל על מה שאמר, אולי אפילו בעקיפין ולא ישירות ממך.

 

[*שיר]

גם אני לא בעד לערב את אשתו, היא

בטח מספיק סובלת מהעובדה שבעלה והחברה הכי טובה שלה לא סובלים אחד את השני. אם תספרי לה, זה ייאלץ אותה לנקוט עמדה ולקחת צד, שלאו דווקא יהיה הצד שלך, ואז גם תאבד לך חברה טובה

ועוד משהו - הראיתי לבעלי היקר את ההודעה שלך והוא התבאס אבל הוסיף עוד משהו חשוב -כדאי שתשימי לב שגם החברה שסיפרה לך את זה יש לה "לב זהב"

אם שמחתך היתה חשובה לך היא לא היתה צריכה לספר לך דבר כזה. בעינינו זה סתם לסכסך ולגרום עוגמת נפש במסווה של "ידידות אמת". מנסיוננו העגום, ה- so-called-אמת הזו, כמו שאת חווה עכשיו, מובילה רק לעוגמת נפש גדולה יותר. לא היה עדיף לא לדעת שהוא אמר את מה שאמר?