שלום לכולם, ושאלת כסף...(ארוך)

שלום לכולם, ושאלת כסף...(ארוך)

היי לכולם, הרשו לי להציג את עצמי, שמי לאה, נשואה לא כ"כ טריה לערן, אנחנו נשואים שנתיים וחצי, ויש לנו ילדה מקסימה בת שנה וחצי. גיליתי לפתע את הפורום, ומאוד מתחשק לי להתייעץ איתכם (איתכן) לגבי מצב שאנחנו נמצאים בו ומציק לי מאוד, ראיתי גם שעלו כאן נושאים דומים. אני ובעלי לא במצב כלכלי מי יודע מה, הורי גם לא, הם ממש לא יכולים לתת לנו כלום, ורק קונים צעצועים ובגדים לילדה. הורי בעלי טוענים שאין להם כסף, אני יודעת בודאות שיש עיקול על החשבון של חמי, אבל הוא קומבינטור והמשכורת שלו הוא מקבל ביד ולא דרך חשבון הבנק. בעלי החליף מקום עבודה, ובמקום העבודה החדש הוא לא זכאי לרכב, מה שהותיר אותי בלתי ממונעת, וזה כמעט בלתי אפשרי עבורינו, אנחנו כעת בלי רכב כלל. תבינו שאני לא יכולה לקחת את הילדה לרופא (יש לה דלקת בעין) ואני נאלצת לשלם עשרות שקלים למוניות. החלטנו לקנות אוטו, אבל מה לעשות שאנחנו במינוס, יש לנו חסכון קטן של 8000 ש"ח, וכנראה נקנה אוטו קטן וכולנו נסבול מזה. הורי כל הזמן אומרים שאם היה להם כסף (ואולי מחכה ירושה קטנה מסביב לפינה) היו קונים לנו אוטו. הורי בעלי כלל לא מתעניינים אם אנחנו צריכים עזרה או לא, ולא רק זה, הם הלכו וקנו לעצמם רכב חדש לחלוטין(!!!), כי אמא שלו רצתה. בעלי היקר שאל אותם, מאיפה יש להם כסף, ואמא שלו ענתה (בחיוך נבוך/שטני) שהשתחרר לה איזה חסכון, ואבא לקח הלוואה... ובקיצור בלבולי ביצים. שאלתי את בעלי מה הקטע, ומסתבר שהוא אפילו יותר ממני התעצבן מזה, ונורא נפגע שלהורים שלו יותר חשוב להחליף רכב (ולא שהיה להם רכב ישן או גרוע!) מאשר לדאוג לנכדה שלהם ולעזור לבן שלהם (אני בכלל לא פקטור בסיפור) חברה אמרה לי "להיכנס בהם", אבל אני לא רוצה ליצור ריב, ולא רוצה להתערב, ובעיני כל אחד יכול לעשות עם הכסף שלו מה שהוא רוצה, אבל זה פגע בי בגלל בעלי והילדה, שהם כל הזמן בוכים שאין להם כסף, והם בעיקולים, ובדיקת יכולת (ושבוע אחרי נוסעים לחו"ל), וקונים לילדה רק צעצועים ובגדים בשוק (שעולים 10 ש"ח ונשברים אחרי יומיים), והולכים וקונים אוטו חדש. האם אני צרת עין, או שעלי לצפות לעזרה מהם? האם עלי לצפות שהם ישתדלו להיות נדיבים כמו ההורים שלי, או פשוט לקבל את זה שהם כאלה אנשים? מצטערת שיצא לי כזה ארוך, רציתי לשמוע דעות אוביקטיביות, וממש נפגעתי בשביל בעלי.
 

kisses

New member
קודם כל ברוכה הבאה

דבר שני קאתי את סיפורך ובאמת המצב לא נעים ואני מבינה מדוע בעלך ניפגע מהוריו, אני בטוחה שגם אני הייתי ניפגעת. מה שאני אישית הייתי עושה, זה לנתק עימם קצת את הקשר, לתת לכם קצת מירווח נשימה כי זה ניראה שכל מה שהם עושים (קונים רכב, טסים לחול) קצת פוגע בכם, ואי בטוחה שאת מכירה את הפתגם מה שאתה לא יודע לא יכול לפגוע בך. מה שעוד הייתי עושה זה לוקחת אותם לשיחה, שפוט לשים את הקלפים על השולחן ולהגיד להם את מה שמפריע לכם, מי יודע אולי זה יעזור או עם לא לפחות תדעו את הסיבה למה הם לא עוזרים. שיהיה המון בהצלחה עם העניין, ואני מחזקת את יידכם.
 
אז אני אענה לכם אחד אחד:

ראשית, תודה על קבלת הפנים החמה והתשובות המהירות. ולענייננו: אני לא חושבת שאפשר פשוט להתרחק ולנתק קצת את הקשר. מעורבת ילדה בעסק, וכל התרחקות שלנו מאיתם תגרום להם לחשוב שאנחנו מנתקים אותם מהילדה. יש לנו שתי פגישות קבועות בשבוע, ולא חורגים מזה (אלא אם כן צץ משהו חריג) וגם אם נתרחק מעט, זה עדיין לא אומר שאני ובעלי לא נדע מה הם עושים. אולי לא ציינתי זאת בהתחלה, אבל בעלי הוא ממש בבת עינם של הוריו, הילד הבכור וכו´, והם מאוד מעורבים בחיים שלנו, ואנחנו בשלהם, אין כזה דבר שלא תהיה לפחות שיחת טלפון אחת ביום בין בעלי לבינם. אז התרחקות אינה דבר מעשי מבחינתי. ולגבי שיחה - כפי שכתבתי, אני לא רוצה להתערב, ואני לא אעשה שום דבר בנידון. אם בעלי רוצה, הוא יעשה את זה. ושוב, תודה.
 

jess ועוד

New member
אוף איזה סוגיה

מצד אחד ישר עולה לך בראש "נקמה, ו"כנסי בהם" אבל מצד שני את יכולה לשבת ולחשוב שאמא שלו דואגת לטוסיק של עצמה לא מהיום ואין מקום לכעסים ועצבים נכון זה פוגע גם אני הייתי מצפה מההורים שיעזרו אבל הם חיים עדיין ורוצים לעצמם יותר אולי לא צריך היה לעשות את זה בראוותנות כזו ולקנות רכב חדש אני מקווה שהבהרתי את עצמי כי אני בעצמי התחלתי ל´תבלבל
 
הבהרת את עצמך בסדר.....

ואני בדיוק חושבת כמוך וזה מה שאני מרגישה - מצד אחד, זה לא פייר שהם בוכים שאין להם כסף, ואח"כ הולכים וקונים אוטו חדש, ולא עוזרים לבן שלהם, ומצד שני, כאלה הם, ואני יודעת את זה, ואין לי טעם להתעצבן. אבל מצד שלישי, בעלי ממש נפגע וזה מה שמפריע לי.
 

הילית*

New member
ואני אומרת שעם כל הקושי תנסו להסתדר

בלעדיהם. תנסו להטממצם (זה אפשרי בכלל?) ולא לבקש מהם טובות. נראה לי שזה מה שאני הייתי עושה
 

אתי@

New member
ברוכה הבאה ../images/Emo140.gif

אני מצטרפת לדבריה של הילית ומוסיפה: יש הורים שכאשר הילדים עוזבים את הקן, מרגישים שזה הזמן להנות מהחיים ולבזבז, כי אם לא עכשיו, אז מתי? אני לא אומרת שאני מצדיקה אותם, כי לי זה נראה לא טבעי לתת לילדים ולנכדה לחיות בחוסר כמו שאת מתארת אבל לחיות כפי שהם חיים. נראה לי שהאינסטינקט הראשוני של הורה צריך להיות הגנה על הצאצאים. אבל מצד שני, אני יכולה להבין את הרצון להנות ממה שנותר מהחיים. גם אני חושבת שאתם צריכים להימנע ככל האפשר מלבקש טובות, מי שלא רוצה לתת, לא תכפו עליו...
 
תשובה להילית ואתי:

מעולם לא ביקשתי טובות מאף אחד, לא כסף ולא כל דבר אחר, לא מהורי ולא מהוריו. את החתונה שילמנו לבד, את ירח הדבש שילמנו לבד, את הדירה קנינו לגמרי לבד. אף צד לא עזר מעולם. להורים שלי באמת באמת שאין כלום, הם לא יוצאים לחופשות, לא נוסעים לחו"ל, את צריכה לראות באיזה אוטו אבא שלי נוסע, ואמא שלי בכלל באוטובוסים. הורי בעלי גרים בבית מפואר, נוסעים באוטו חדש, פעמיים שלוש בשנה הם באילת, עוד פעמיים בטורקיה/יוון ולא מפסיקים לבכות שאין להם כסף ובכל זאת - אמא שלי תמיד קונה לילדה את הבגדים הכי יפים, צעצועים הכי יקרים, קנתה לה עגלה חדשה - כל מה שהם יכולים לתת, הם נותנים, ואנחנו מעולם לא ביקשנו. שנינו עובדים קשה כל ימי חיינו, ולצערי בגלל מצב ההיטק בעלי פוטר, ועבר לחברה חדשה שבה התנאים פחות טובים, ומכאן התחיל כל הסיפור. ובגלל המצב הקשה, המשכנתא, המטפלת... אין לנו עכשיו כסף לקנות אוטו. לא ביקשתי עזרה מאף אחד, ואולי הבעיה היא בי, שאני מצפה שהוריו יהיו נדיבים כפי שהורי נדיבים, או כפי שאני חושבת שאהיה כלפי ילדי. אני מאוד מאוד מקבלת את זה שזה הזמן שלהם להנות ולעשות חיים, אבל הצעד של החלפת האוטו (שהיה לדעתי ממש מיותר, כי האוטו הקודם היה ממש אחלה, אבל אמא שלו רצתה אוטו חדש) היה ראוותני בעיני, ולחלוטין לא במקום. אני חושבת שבעלי נפגע כי הוא ציפה שההורים שלו אולי בטעות יחשבו עליו פעם אחת ולא על עצמם. וזה לא שהם היו נאלצים לוותר על משהו מהותי לעצמם בשביל לעזור לנו.
 

dorlim

New member
לדעתי...

ברורה לי התחושה שלך שהם מבזבזים ושלא אכפת להם וש... והפגיעה כתוצאה מכך (גם אני הייתי נפגעת!!!!). אבל - יש אנשים שהם מטבעם נדיבים ויעדיפו את טובת הילדים והנכדים ויש כאלה שלא, ואנחנו (לצערנו!!!) צריכים לחיות עם מה שיש...(אווווווווף) לדעתי, לך אסור לומר מילה. את כלל לא שייכת לעניין, זה עניין שלהם איך ועל מה הם מוציאים את הכסף ואיך... לבן שלהם לעומת זאת מותר לבקר את ההורים שלו ולהסביר להם שהוא מאד נפגע מהעניין ושבעצם הם יכלו להתחשב קצת יותר. אם את תכניסי את עצמך לעניין - את תצאי המכשפה וכל הכעס יצא עלייך. את בהחלט יכולה לדבר עם בעלך, אבל לא להתנגח עם המשפחה שלו. איתם את צריכה לשמור על דיפלומטיות. כחלק מהכעסים של בעלך, אני מקבלת את השיטות שהוצעו קודם, לקחת פסק זמן ולהתרחק מהם קצת. הם צריכים להבין שהבן שלהם נעלב ולכן הוא התרחק וכתוצאה מכך הרחיק את המשפחה שלו ולא שאת "הכלה הרעה" הרחקת את הבן שלהם מהם. לימור
אהה, וכמובן - ברוכה הבאה
 
אני לא מתכוונת להגיד מילה

אולי בעלי יעשה זאת, אבל נראה לי שהוא כבר מיואש מזה. ולא רק בנושא זה, יש הרבה פעמים שאני רוצה להגיד להם דברים, ונמנעת כדי לא ליצור ריב. ובאופן כללי אנחנו מסתדרים בסדר גמור, אולי בגלל שאני נמנעת מלריב איתם, למרות שיש לי הרבה הרבה מה להגיד... פשוט כ"כ כואב לי איך שהם פגעו בבעלי. אנחנו הרי נסתדר בסופו של דבר, אבל חבל שזה צריך להיות מלווה בכזו תחושה מגעילה.
 

Kimia

New member
מדוע שהורים יתמכו לעד?

ודאי שגם אני הייתי מתרגזת, אבל לעתים זה עניין של חינוך ותפיסת עולם. אני מכירה לא מעט הורים כאלה, למרות שהרוב נוטים לוותר על רווחתם האישית למען דור ההמשך. זה אולי נכון אבולוציונית, אבל אנו לא חיים בחברה של חמולות (אני מניחה שלא העלית בדעתך לדאוג לצרכיהם הפיסיים של הורי בעלך, היכן שקשה להם). בארץ רווח ההרגל להישאר צמודים לחשבון הבנק של ההורים. לדעתי, הורים לא חייבים לתמוך בילדיהם גם לאחר שפרשו כנפיים ועפו להם לחיים חדשים. זה נחמד מאד אם הם עושים זאת, אבל אין זה מחייב.
 
kimia

ראי את תשובתי להילית ואתי. מעולם לא ביקשתי ומעולם לא סמכתי על הכיס של אף אחד. מיום שחרורי מהצבא אני עובדת ומפרנסת את עצמי ומשפחתי. אני לא בונה על ההורים מבחינה כלכלית. הנושא כאן הוא ההתנהגות האגואיסטית שלהם, ועל האטימות שלהם (או אולי עצימת העיניים המכוונת?) שהם לא קולטים שהבן שלהם זקוק לעזרה, ומעדיפים להתעלם מזה, ובכך פוגעים בו. ואנחנו לא טיפוסים ש"נתנקם" בהם בגלל זה, ונתרחק מהם או נרחיק מהם את הילדה. דבר אחד טוב בטוח יצא מזה: אני בטוח אעשה את המקסימום כדי לתת כל מה שאני יכולה לילדי (ואת זה ידעתי עוד לפני המקרה הזה) ותודה תודה על כל התגובות!
 

kisses

New member
משהוא שאני עוד לא הבנתי

מצד אחד את אומרת מעולם לא בקשנו כסף מאף אחד ומצד שני את אומרת הם מבזבזים על ימין ועל שמאל ובכל זאת לא שמים לב שהבן שלהם זקוק להם. אני חושבת שהם לא מודעים בכלל לבעיה שיש לכם (כספית) כי את אומרת שבעלך, בנם הוא בבית עינם, אז אני לא מאמינה שהורים שבנם יקר להם יסרבו לעזור. אז יש לך שתי אופציות פה, האחת, לדרבן את בעלך ללכת ולדבר עם ההורים שלו ולבקש עזרה. שתיים לשבת בשקט ולסבול.
 
ליאת,

את צודקת, העניין הוא לא שהם לא רוצים לתת לנו כסף. זה לא שביקשנו והם סירבו. העניין הוא שהם אגואיסטים מדי בשביל לחשוב עלינו, וזה למרות שבעלי הוא בבת עינם. אני יודעת בודאות שהם מודעים לבעיה הכספית שלנו, ופשוט מעלימים עין, לא שואלים ולא מתעניינים, כאילו אם הם ישאלו משהו בקשר לזה, אנחנו נבקש מהם כסף. למקד את העניין: שוב, זה לחלוטין לא עניין כספי. הבעיה שלי היא שהם פגעו בבעלי. הבעיה שלי היא שאני מצפה שאם יש להם, הם ירצו לעזור. וכנראה פה אני טועה - הם לא רוצים לעזור, למרות שיש להם. וכדי שלא יצטרכו לעזור, הם כל הזמן מתנהגים ואומרים שאין להם. לאחר ההתיעצות כאן בפורום, אני איעץ לבעלי לדבר איתם, אני בעצמי לא אתערב. אם הוא יקבל את דעתי וירצה לדבר איתם, אני אשמח. אם לא - אני גם אשמח. אשמח לדעת שכסף זה לא דבר מספיק חשוב בעיניו בשביל לגרום לריב עם הוריו. וגם קצת לא אשמח, על האכזבה שהוא קיבל מהם בגלל כל הסיפור הזה. אני רוצה להודות לכולכן על הקשב והעזרה. אני ממש מרגישה בבית. נשיקות וסופ"ש נעים לכולם!
 

שירי71

New member
הי וברוכה הבאה אלינו

לא נעים לי לומר אבל אני אומר את זה באופן ישיר, שלדעתי ההורים שלו זה הכסף שלהם ואם להם יש מצב כלכלי לא הכי טוב למה שהם יפסיקו לחיות כדי לעזור לכם? אני מקווה שזה לא נשמע יותר מידי חותך כזה אבל זו התחושה שלי... אני מניחה שזה באמת מאד קשה להסתדר ככה עם ילד (מעניין למה לי עדיין אין?!) אבל נראה לי שאתם חייבים להתחיל לא לבקש מהם, תנו להם לחיות את החיים שלהם, שיתנו לכם מה שמתאים להם כמו שההורים שלך עושים וזהו. תחשבי גם מהצד שלהם האם זה נעים להם שאתם "נכנסים להם לכיס" ולחשבון בנק??? יש אפשרות שכן תחסכו בעצמכם? לדוגמא לסוע באוטובוס לקופ"ח וכאלה? אגב כשהיינו קטנים אני חושבת שלא כל אישה היתה כלהזמן מונעת ואם היה אוטו אחד במשפחה זה היה משהו ממש מיוחד שלא לדבר על שתי מכוניות... אולי קל לי לדבר כי אני לא בעמדה שלך של להיות עם ילדה, אבל אני באמת תוהה....
 

שירי71

New member
חוזרת ומסתייגת מדבריי הקודמים!

מיהרתי להשיב לךל לפני שקראתי את כל השרשור!!! כעת אני מבינה שהמצב קצת שונה אני עדיין חושבת שזה מש לא עניינכם על מה הם מוציאים אבל יש מין כזה פער גדול בין לא להעיז לבקש מהם כלום (האם הם יודעים שקשה לכם?) לבין לכעוס עליהם על זה שהם לא רגישים. רגישות זו תוכנה של אנשים שאני לאיודעת אם אפשר לשנות אבל את, המקום שלך ושל בעלך זה להחליט או שמשתפים אותם בקשיים שלכם ואולי מבקשים ואם הם לא עוזרים אז להסיק מסקנות או שלא מבקשים מהם כלום ואז לא מתרגזים על זה שהם לא רגישים. לדוגמא אני מאד כועסת על המשפחה שלי על משהו שהם לא העזו לעשות כלום בקשר אליו. לקח זמן עד שאמרתי להם משהו בקשר לזה, ואחכ הם המשיכו להתעלם בהפגנתיות. ואז הרשיתי לעצמי להסיק מסקנות.
 
לדעתי את לא צריכה לשוחח איתם

הי, ראשית, ברוכה הבאה לפורום. אני לא חושבת שאת צריכה להתערב ולשוחח עם הורי בעלך. לולא בעלך היה נפגע, הייתי אומרת שאין מב לשעשות וזו זכותם של הוריו לחיות את חייהם כפי שהם רוצים ולא למנוע מעצמם בגללכם. יכול להיות שגם להם לא היתה הרבה עזרה כשהם היו צעירים והם חושבים שתצליחו להסתדר לבד. (אני לא מנסה להשמע קרה או משהו כזה, הייתי מאחלת לך שהורי בעלך יעזרו אולי יותר, אבל אני חושבת שזה לגיטימי). היות ובעלך נפגע הוא אולי צריך לשוחח איתם (אני לא בעד לשמור בבטן) אבל אני לא חושבת שאת צריכה להיות חלק מהשיחה הזו. אני מקוה שבקרוב דברים יסתדרו יותר בקלות בשבילכם. יעל
 

ענתש

New member
הי נשואה, אני חושבת

שבמקרים כאלו צריך לחבק את בעלך חזק חזק ולהגיד לו שאת אוהבת אותו הכי בעולם, ובזה הוא יכול להיות בטוח, ושאת בטוחה שגם ההורים שלו אוהבים אותו ולא עושים את זה מרוע. לדעתי הכי חושב זה שהוא לא יפגע או יכעס על ההורים שלו כי עם משפחה פשוט לא שווה לריב בשביל כסף ! כסף בא וכסף הולך אבל משפחה זה משפחה וזה נורא חשוב, במיוחד בשביל הילדה שלך - שלא תפסיד סבא וסבתא. אפילו אם הם אגואיסטים ! אל תשווי בין ההורים שלך לשלו - זה עניין של אופי. זה מספיק קשה לו בטח לכעוס עליהם, זה יהיה לו עוד יותר קשה אם הוא ירגיש שגם את כועסת. ואני מדברת מנסיון, גם עלינו עבר משהו כזה - שהוא נפגע נורא מהורה שלו, וגם בגלל כסף. אני הייתי זו שסלחה, זו שתיווכה וזו שפישרה בין הצדדים ואני מאד שמחה על זה. היום הוא למד לא לכעוס על דברים כאלו (שלפעמים עוד ממשיכים לקרות לנו מצד ההורה הזה) והילדה שלנו הרוויחה מזה.
 
למעלה