"חתונה"
אענה על ראשון ראשון כמו שמישהי כתבה לי לפני.. אני רואה את עצמי נישא ברגע שאני והיא מבינים שאנחנו מתאימים ורוצים להתחתן אחד עם השני. לא מפריע לי ( ובעצם למה שיפריע לי?) קיום יחסים לפני החתונה אבל (!) ברמה הפרקטית זה קשה לביצוע מכיון שאני רוצה לעשות את זה רק עם זאת שאתחתן איתה (כמו שאני רוצה שזה יהיה הדדי..), והאפשרות היחידה לוודא זאת, זה אם נעשה זאת אחרי הנישואים. ( אני מקווה שהבהרתי את עצמי) והסיבה היא, שאני רוצה שהקשר ביננו יהיה החזק והיציב ביותר שאפשר ללא שום הפרעות. שלשנינו יהיה רק את השני בראש ולא אף אחד אחר. ולאור מה שאמרתי , מפריע לי שחברתי עשתה זאת עם מישהו אחר, הרבה יותר מהאקט הפיזי (למרות שגם הוא) מפריע לי הפן הרגשי\נפשי שמחובר אליו ובמיוחד לאור העובדה שמדובר באדם אחד בלבד, שהקשר בינהם היה חזק ודובר בו על נישואים.. האם בשל מה שעבר עליה (ואינני שופט אותה בשום פנים ואופן!), יכול להיות שזה ישפיע על טיב וחוזק הקשר איתי בעתיד? באיזשהו מישור (רגשי\נפשי וכן גם מיני אם כי הרבה פחות..)? באופן כללי היא בחורה עדינה צנועה ותמימה (שזה גם מה שגרם לה לעשות זאת בסופו של דבר..) עם תפיסת עולם קרובה לשלי. ממש חשוב לי לשמוע ממך = אישה דתית , שמבינה אותי יותר מהחברה שלי בנושא הזה, אם תוכלי לומר לי כמה באמת ההשפעה של האקט הפיזי ( שנמשך כחודשיים מתוך 8 חודשים סה"כ של הקשר) עם מישהו שהיא חשבה שיתחתנו וחשוב לומר שהיום היא אומרת שבדיעבד זה היה טעות, אבל עדיין, לפעמים הרגש חזק מהשכל.. ולפעמים גם אם לא רוצים עדיין נשארים רשמים מסויימים ובמיוחד בדברים עם משמעות רגשית פיזית ואינטימית (הפן האינטימי - זה הדבר שהכי קשה לי איתו) כ"כ חזקה... אשמח לשמוע מה הפריע לך, ואני מקווה שתגיבי לשאלתי.
תרשה לי רגע לנסח זאת בהקצנה- אם רבונו של עולם סולח, מי אתה שלא תסלח?