שלום לכולם/ן

[אור יום]

שלום לכולם/ן

הגעתי אל הפורום הזה במקרה (או שלא במקרה

) וממה שקראתי הוא בהחלט מעניין. ראשית אפתח ואומר שלא קראתי את ספריו של קרלוס קסטנדה (מתוך הכתוב בפורום נראה כי הוא מהווה בסיס מסויים) ואף עוזר להגדיר דברים/מושגים. ייש לי הרבה שאלות שעולות למשל מה דעתכם על אנרגיית הרייקי? האם היא יכולה להשתלב עם תפיסת העולם של הלוחם? ואם כן כיצד? לרואים מבינכם ובכלל לכולם.. מה המקור לבטחון עבורכם? הגנה...? כאשר אתם מביטים ותופסים את העולם שבו אתם חיים ופועלים האם אתם רואים אותו באופן אופטימי/פסימי? (למשל: מקום ללמידה וצמיחה או מקום שבו יש לשרוד) האם אתם מאמינים שיש לכם יעוד כלשהו בחיים ? האם יתכן שרמת המודעות בשלב השינה תהיה שונה מזו שבשלב העירות (כך שהאדם יבצע בפועל חלימה אך לא יהיה מודע לכך כאשר הוא ער?) תודה!

 

[אשכר]

שלום

>> מה דעתכם על אנרגיית הרייקי? דעתי: אני לא מכיר אנרגיה ספציפית לשיטת הריקי. יש פשוט אנרגיה. דעתי בנוגע לטכניקת הריקי: יש דרכים שונות ורבות לתמרן אדם. הרבה מהשיטות משתמשות באותם טריקים, ויש להם פשוט שם שונה. אחד מהשמות האלה הוא "רייקי". אני לא רואה טעם להיתפס לשם כזה או אחר. >> לרואים מבינכם ובכלל לכולם.. מה המקור לבטחון עבורכם? הגנה...? עירנות בלתי פוסקת, ומודעות מתגברת, מודעות מיוחדת למרכז הגוף. >> כאשר אתם מביטים ותופסים את העולם שבו אתם חיים ופועלים האם אתם רואים אותו באופן אופטימי/פסימי? (למשל: מקום ללמידה וצמיחה או מקום שבו יש לשרוד). מה הקשר בין השאלה לדוגמאות? כנראה שלא הבנתי את השאלה (או את הדוגמאות). >> האם אתם מאמינים שיש לכם יעוד כלשהו בחיים ? אני לא מאמין בשום דבר, קרוב לוודאי. >> האם יתכן שרמת המודעות בשלב השינה תהיה שונה מזו שבשלב העירות (כך שהאדם יבצע בפועל חלימה אך לא יהיה מודע לכך כאשר הוא ער?) מהשאלה שלך נראה לי שהתבלבלת בין מודעות לזכרון. מודעות מתרחשת ב-"כאן ועכשיו". אם הבנאדם התעורר, אז הוא יכול להיות מודע לרגע שבו הוא עכשיו - ער. לעומת זאת הוא יכול לזכור או לא לזכור את הדברים שהוא היה מודע אליהם בזמן שהוא ישן. >> תודה! בבקשה

 

[אור יום]

המשך...

שלום אשכר ושלום לכולם/ן ראשית תודה רבה על ההתיחסות לשאלות ששאלתי בהודעה הקודמת. לגבי הרייקי/אנרגיה..התייחסת לסוגיית התמרון/הטריקים.. .באיזה מובן לתמרן? האם תוכל להרחיב? עוד לגבי הרייקי- התפיסה מדברת על אנרגיית החיים שניתן להעביר לאדם (למרכזי האנרגיה- צ'אקרות) על מנת לאזן ותם. על פי התפיסה האנרגיה הזו קיימת ללא הגבלה. על פי מה שעולה בפורום ובמאמרים המצורפים, האדם נולד עם כמות מוגדרת של אנרגיה והוא נוטה לאבד אותה בשל מודעות נמוכה וככל שהמודעות גוברת/ שומר על האנרגיה כך מצבו משתפר. כך שאני רואה שתי גישות שונות, ומעניין אותי לדעת האם ישנם קווים דומים בין שתי הגישות. לגבי הראייה, ממה שקראתי בפורום ישנה התיחסות לאדם כביצת אנרגיה, מה דעתכם על מושג ההילה של האדם האם מבחינתכם מדובר באותו דבר? שאלתי לגבי הבטחון/הגנה- האם מעבר לעירנות בלתי פוסקת מודעות מתגברת ומודעות למרכז הגוף ישנם דברים נוספים (אגב זה כשלעצמו הרבה מאוד וכלל לא מובן מאליו)? למשל, מדריכים. שאלה נוספת שעלתה לי תוך כדי חשיבה...האם הלוחם רואה את עצמו לבד בעולם? לגבי שאלת החלימה והעירות- אכן הזכרון הוא אלמנט חשוב שמקשר בין מצב השינה לעירות. (מעניין האם הוא פועל גם בכיוון ההפוך- בין העירות לשינה). השאלה הזו עלתה כיוון שהחלומות שלי לאחרונה השתנו ומבחינתי הם סוג של מציאות נוספת ושונה לחלוטין. ולמעשה דרך המושג 'חלימה' שעלה כאן בפורום אני יכולה לתת משמעות אחרת לחלומות. לגבי השאלה אופטימיות/פסימיות- הרושם שנוצר לי (זה הרושם האישי שלי בלבד) שישנה פסימיות מסויימת לגבי תפיסת העולם וזאת בשונה מתפיסות אחרות של הניו אייג' שאלה אחרונה- כוח המחשבה- כיצד הוא מתקשר למודעות? ומה הקשר שלו למזון שאנו אוכלים?

 

[רשף כשף]

לדעתי

ההבדל בין רייקי לבין הליכה בדרך הלוחמים: אצל לוחם, הרצון הטהור ("לא מטרה") הוא להיות ללא רבב. ברייקי, המטרה היא לתקן חוסר איזון אנרגטי. לוחם מגדיל את מלאי האנרגיה הזמינה עבורו בלבד. רייקיסט מאזן מבחינה אנרגטית את עצמו ואת האחרים. דרך הפעולה שונה מבסיסה, כי מה שמניע את הרייקיסט/לוחם זה דברים שונים, גם אם בפועל הם עושים את אותו הדבר. רייקיסט יכול להצליח במשימות שהוא מציב לעצמו גם אם הוא מפחד, בעל חשיבות עצמית ואינו מודע לכך שבכל רגע הוא עומד למות. לוחם לא יהיה ללא רבב אם הוא מפחד, בעל חשיבות עצמית ואינו מודע לכך שבכל רגע הוא עומד למות.

 

[אור יום]

היי רשף

למה הכוונה להיות ללא רבב? האם למשל הכוונה היא לבטא את ה'אני?' לא כל כך הבנתי את המשפט: רייקיסט יכול להצליח במשימות שהוא מציב לעצמו גם אם הוא מפחד, בעל חשיבות עצמית ואינו מודע לכך שבכל רגע הוא עומד למות. לוחם לא יהיה ללא רבב אם הוא מפחד, בעל חשיבות עצמית ואינו מודע לכך שבכל רגע הוא עומד למות. מהדברים שנכתבו יש משקל גדול למודעות למוות ככוח מניע- האם על פי התפיסה של דרך הלוחמים יש חיים אחרי המוות? למשל האם ישנה התיחסות לנשמה? לנצחיות הנשמה? לגלגול נשמות? לקארמה?

 

[רשף כשף]

שאלת שאלות טובות וחכמות

אני לא בטוחה לגבי התפיסה של *כל* הלוחמים לפי מה שהבנתי, הדעה הרווחת בפורום היא שהטולטקים לא מאמינים בחיים אחרי המוות. אני בעצמי לא בטוחה לגבי משמעות המושג "להיות ללא רבב". ניסיתי לרדת לעומקו ונתקלתי בהרבה מחסומים כאן בפורום.

 

[wolfbrother27]

אגב, בקשר למוות...

לוחם יודע שהחיים הם כמו להבה של נר, הם יפים וזוהרים ומאירים את החשכה אבל בקלות ניתן לכבותם, על כן הלוחם מעריך את החיים ונלחם כדי לשמר אותם. מאחר והוא מודע לשבריריות החיים הוא ינסה להמנע ממאבק אם יש ביכולתו אבל מרגע שהוא מתחייב לקרב... הוא יכנס לקרב (פיזי, מנטלי או רוחני) מוכן להקריב הכל. אני חושב ש``להיות ללא רבב`` לפחות בדרך שאני צועד בה, אומר שהלוחם צריך להיות שלם עם עצמו, לקבל את עצמו ואת האיזון הפנימי בין האור לחושך שבו. לקבל החלטות הרות גורל כשליבו שלם וחסר ספקות למרות הפחד.

 

[רשף כשף]

להיות ללא רבב...

קיבלתי כמה הגדרות לעניין הזה תודה לך על שיתוף הפעולה והוספת ההגדרה שלך. אז אתה אומר שבעצם להיות ללא רבב זה להיות שלם עם עצמך. יש לי שאלה טפשית: לפי מיטב הבנתי הקונבנציונלית, רבב הוא פגם. האם אתה גם שלם עם הפגמים שלך? האם הם פוגמים בהיותך ללא רבב? שוב, תודה על שיתוף הפעולה!

 

[wolfbrother27]

אחותי היקרה

השאלה ששאלת כלל אינה טיפשית. אדם הטוען שאין בו פגמים הוא אדם עיוור. לעומת זאת כאשר אדם מקבל את הפגמים שלו כחלק בלתי נפרד ממנו, זה אומר שהוא מקבל את עצמו כפי שהוא וזה הופך אותו לשלם. והשלם גדול מסכום חלקיו.

 

[רשף כשף]

../images/Emo51.gif

בדקתי שוב ומתברר שההגדרה שלי לא היתה מדוייקת רבב זה "כתם" ייתכן שזה מתייחס לכתם בביצה האנרגטית. האם אתה מתקן את הכתמים על הביצה האנרגתית שלך? קראתי שדון חואן תיקן כתם מסויים אצל קרלוס, עשה לו מעין טלאי על מנת להשלים את החסר.

 

[wolfbrother27]

דרך הלוחם...

אני אישית לא צועד בדרך הלוחם של דון חואן כך שאני לא יכול לענות לך על שאלה זו. דרך הלוחם שאני צועד בה התגלתה לי בהארה לפני כשלוש שנים ולפי מה שיצא לי לקרוא פה בפורום, הדרך שלי שונה מדרכו של דון חואן. יש הרבה זנים ודרכים לליבו של לוחם וזה משהו שחשוב לציין. כל לוחם הוא יחודי בפני עצמו.

 

[רשף כשף]

נכון, תודה ../images/Emo13.gif

 

[ibag]

ללא רבב

מצב של אחדות, ולא של בדלנות. לראות את עצמי לא כמרכז העולם וגם לא כחלק של העולם אלא אחד עם העולם. ענווה. מיסטורין.אתגרים. קל יותר להבין את המושג לאחר שמבינים מה זה לעשות את המיטב. קארמה- לקוח מתיאור עולם עולם אחר. כל תיאור עולם מתאר את אותה הידע מזווית הסתכלות אחרת. מכיוון שמדובר על אותו העולם, ברור שישנם דברים מקבילים ודומים. כאשר מראש מחפשים מה דומה ומה שונה בין מה שמוכר לבין מה שלא מוכר, התוצאה שכמות המידע גדל ביחס ישיר לעיוות ולחוסר איכות של המידע. אפשר להבין מה דומה ומה שונה בין שני דברים רק לאחר שמבינים מה זה א' ומה זה ב'. העיקרון היעיל יותר להערכתי להרחבת הידע, הוא לא איחוד לצורך הבנה, אלא הפרדה לצורך הבנה.

 

[עמנואל זיטנר]

בעיניי....

כל דבר שמוגדר כאין סופי מהווה פתח לבזבזנות. לא אענה (כמו אחרים) מה מקובל או לא מקובל בפורום אלא אתן את הדעות/מידע שיש לי. אין שום קשר בין הילה לביצה האנרגטית מה שנותן לי ביטחון זה הידיע שאמות, הידיע שלכל דבר יש התחלה ויש סוף... אני מגיע לכל מצב כאילו שזו העשייה האחרונה בחיים שלי, ה"מגן שלי" זה פחד, כבוד, בטחון עצמי וערנות מירבית. "מדריכים"? מה הכוונה שלך? מה זה "מדריך"? אני יודע שאני לבד (אני לא מגדיר את עצמי כ"לוחם", חעניות דעתי למילה הזו יש קוגנוטציות שליליות בתקופה שאנו חייפ בה, לכן אני מעדיף לקרוא לעצמי ידעי). אני נולד לבד, מת לבד וחי לבד... לעיתים יש שיתופי פעולה אינטליגנטיים עם יצורים אחרים... אך גם שן אני לבד. יש הבדל לא קטן בין חלום, חלימה וחלופ צלול.... אלו 3 דברים שונים. להיות ידעי, לצעוד בדרך עם לב, דרך הטולטקים זה לא ניו-אייג'... אלא אולד-אייג'... מאוד ישן (אפילו). אין פסימיות כלל בדרך עם לב, איך יכולה להיות פסימות כשמבינים שכל מה שאנו תופסים זה שטויות? בדרך עם לב יש "שמחה" וצחוקים ללא הפסקה.... מעניין שאיפה קיבלת את הרושם שדרך הטולטקים זו דרך של פסימיות.... טוב, אולי כי אתה קורה מה שאנשים "פסימיים" כותבים, אך הם לאו דווקא מייצגים את ההולכים בדרך. רוב הכותבים בפורום הזה נמצאים בלשב כזה או אחר של הכנה לצעידה בדרך עם לב... חלקם עברו את נקודת ה"אל חזור" ולא יכולים לחזור לחיים הישנים שלהם... החלק העוד יותר קטן צועדים בדרך עם לב. מה הקשר של מה עם המזון שאוכלים?

 

[רשף כשף]

מנסה לענות

לגבי רייקי- כתבתי לך הודעה נפרדת. בנושא הבטחון- לדעתי, אצל לוחמים המקור לבטחון הוא הידיעה שבכל רגע עומדים למות. לגבי תפיסה- לדעתי, לוחמים תופסים את העולם כפי שהוא. טוב ורע לא שייכים להגדרות שלהם. לגבי ייעוד- לדעתי, הייעוד של לוחם הוא להיות ללא רבב. לגבי מודעות- לדעתי, המודעות של לוחם צריכה להיות מקסימלית בכל רגע ורגע, כי בכל רגע הוא הולך למות. אני רוצה להוסיף שאני לא לוחמת ואף פעם לא הייתי, כך שכל התשובות שלי הן בגדר ניחוש.

 

[אור יום]

וכמובן עוד שאלה שמיד עולה..

האם כל אדם יכול להיות לוחם? והאם ללוחם ישנו ביטוי אחד מוגדר או שניתן לזהות לוחמים גם אם בפועל הם אינם מכירים כלל את משנתו של קרלוס קאסטנדה..

 

[רשף כשף]

אם תמצא תשובה אשמח גם לשמוע ../images/Emo13.gif

 

[ibag]

"דרך הלוחמים"

המושג נוצר לפני אלפי שנים, כאשר היה כנראה הצדקה לכך ותיאר באופן מהימן את הדרך של הצועדים אז. היום הדברים שונים לחלוטין, הקונוטציות השונות שהאדם בימינו מייחס למילה "לחימה", מערפלת לחלוטין את כוונת הדרך. סה''כ מדובר על ידע (מורכב ומעשי מאוד), שבכוחו לגלות לאדם את הפוטנציאל העצום הגלום בתוכו, על דרך חיים חיים שמתבסס על שיטוף פעולה אינטליגנטי בין כל צורות החיים הקיימות ביקום. האם כל אדם יכול להפוך לאיש דעת/לוחם? תיאורטית כן, מעשית מעט מאוד ינצחו את המכשול הראשון (פחד משינוי) בדרך. בצורה מוזרה (או שלא) הזדמנות יש רק אחד, או שאתה עירני ולוכד את ההזדמנות ונענה כאשר הרוח דופק ב"דלת", או שאתה מתנגד ומפספס ("סנטימטר ריבוע אחד של מזל בדרכו של הלוחם")... ואז יש דרכים אחרות, לא פחות טובות....ותמיד האויב הראשון הוא הפחד.

 

[אור יום]

הפחד משינוי

מסכימה שזה מכשול גדול. הנסיון לחזור על מה שמוכר, על מנת שלא להתמודד עם האי ודאות ועם הדינמיקה של החיים. וזה יכול להיות בדברים הכי פשוטים כמו לחזור על דברים שנעשו כיוון שהזכרון הקודם מאותה פעולה היה טוב (כמו, לאכול באותה מסעדה כי החוויה מהפעם הקודמת היתה טובה. לסוע בדרך המוכרת גם אם מסביב ישנן דרכים נוספות קצרות יותר, אך הן דורשות חקירה. אגב החוויות לא חייבות להיות בהכרח טובות, הן יכולות לשחזר דפוסים ודרכי מחשבה שהאדם הורגל אליהם. ציינת "בצורה מוזרה (או שלא) הזדמנות יש רק אחד, או שאתה עירני ולוכד את ההזדמנות ונענה כאשר הרוח דופק ב"דלת", או שאתה מתנגד ומפספס " למה כוונתך?

 

[ibag]

אהבתי את התיאור שלך

לגבי המשפט: אם אתה באמת רוצה שינוי, ואתה דורש שינוי הדרך יופיע. אם אתה מתלבט, ההזדמנות יחלוף. הבחירה לא בהכרח מודעת והרצון לא מהשכל. המשפט לא בהכרח נכון, תחושה חזקה לא בהכרח נובע מידיע, הוא יכול לנבוע גם מאשליה.. לגבי "החזרת כוחות" היא לא טכניקה שקשורה לדרך הטולטקים, אך כנראה שבנקודות מסויימות הוא דומה לשיחזור, כי היו כמה אנשים שהתבלבלו בין השניים. אני אישית לא מבינה מה האפקטיביות של טכניקת "החזרת הכוחות", אך אולי אנשים אחרים שהתנסו בה, יוכלו להסביר לשנינו. אם מעניין אותך מה זה טכניקת השיחזור, תפתח שישור חדש, אבל אולי כדי שתעשה זאת אחרי שהשגת מידע כלשהו עליו.