שלום לכולם, עזרה דחופה בבקשה
- פותח הנושא liatbitan
- פורסם בתאריך
מרגש מאוד
הנסיעה הראשונה שלי הייתה לפני כשלוש וחצי שנים אז לא זוכרת את כל הפרטים הקטנים
מתארת לעצמי שאמרו לך בעמותה מה להביא לבית הילדים
אני נסעתי עם חברה בנסיעה הזו, זה מאוד עזר מבחינת התמיכה הנפשית. סעי עם מי שמתאים לך...
מה שאני זוכרת שהיה משמעותי:
צעצועים מושכים לפגישה עם הילד, אפשר משהו מנגן/מרעיש, שמתאים לגיל צעיר יותר. לי נאמר מראש שהמשחקים ישארו שם. אז גם לא יקר מידי,
נשנושים קטנים למהלך היום,
מעביר לשקעים- שהיו אחרים, כך שהתקע של הלפטופ לא התחבר לי בנסיעה הראשונה
לפטופ, מאוד עזר לקשר עם המשפחה בארץ וגם להעביר שעות מתות
לצלם המון!!! תמונות, סרטונים.
נסיעה טובה!
הנסיעה הראשונה שלי הייתה לפני כשלוש וחצי שנים אז לא זוכרת את כל הפרטים הקטנים
מתארת לעצמי שאמרו לך בעמותה מה להביא לבית הילדים
אני נסעתי עם חברה בנסיעה הזו, זה מאוד עזר מבחינת התמיכה הנפשית. סעי עם מי שמתאים לך...
מה שאני זוכרת שהיה משמעותי:
צעצועים מושכים לפגישה עם הילד, אפשר משהו מנגן/מרעיש, שמתאים לגיל צעיר יותר. לי נאמר מראש שהמשחקים ישארו שם. אז גם לא יקר מידי,
נשנושים קטנים למהלך היום,
מעביר לשקעים- שהיו אחרים, כך שהתקע של הלפטופ לא התחבר לי בנסיעה הראשונה
לפטופ, מאוד עזר לקשר עם המשפחה בארץ וגם להעביר שעות מתות
לצלם המון!!! תמונות, סרטונים.
נסיעה טובה!
יוהו.. מרגש!
ממליצה לך מאוד לא לקחת חברה אחרת יחשדו בך שאת לסבית..
כך קרה בנסיעה השנייה שלי כשבאה איתי חברה. לא איפשרו לה לבוא איתי לבית הילדים.. לא אלאה כאן בפרטים. את מוזמנת לפנות אלי במסר ואספר לך.
לכן עדיף שתסעי עם אדם מבוגר.. או מי מבני משפחה. בנסיעה האחרונה זה כבר לא משנה עם מי תבואי..
האם יש לך רופא מלווה? אני המלצתי כאן כמה וכמה פעמים על הרופא שנסע איתי. דובר רוסית. מנוסה. אדם מדהים.
בעמותה יאמרו לך מה להביא מבחינת מתנות. אם יש לך אפשרות גם ליצור קשר עם מי שילווה אותך ברוסיה אז דברי גם עם הנציג ותוודאי שמה שהנחו אותך להביא, אכן זה מה שמתאים שם בפועל...
כמובן שתביאי מתנות לילד. צעצועים שתוכלו לשחק יחד.
תצלמי המוןןן.
תבקשי שיצלמו לך כמה שיותר מידע מהתיק הרפואי והסוציאלי. זה אפשרי.
אם יש בתיק תמונות של הילד תינוק או של מי ממשפחתו הביולוגית- תנסי גם את זה להשיג. לפחות עותקים. זה יקר מפז. בדיעבד אף אחד לא יתן לך את זה.
קחי איתך תמיד בתיק מחברת ועט. זה למקרה ויתנו לך מידע בע"פ שעדיף שתכתבי כדי לא לשכוח.
מציעה גם לקחת משחת טוסיק לכל מקרה.. (פרטים במסר).
זה מה שעולה לי בינתיים.
כמה זמן את ממתינה מאז חתמת בעמותה?
ממליצה לך מאוד לא לקחת חברה אחרת יחשדו בך שאת לסבית..
כך קרה בנסיעה השנייה שלי כשבאה איתי חברה. לא איפשרו לה לבוא איתי לבית הילדים.. לא אלאה כאן בפרטים. את מוזמנת לפנות אלי במסר ואספר לך.
לכן עדיף שתסעי עם אדם מבוגר.. או מי מבני משפחה. בנסיעה האחרונה זה כבר לא משנה עם מי תבואי..
האם יש לך רופא מלווה? אני המלצתי כאן כמה וכמה פעמים על הרופא שנסע איתי. דובר רוסית. מנוסה. אדם מדהים.
בעמותה יאמרו לך מה להביא מבחינת מתנות. אם יש לך אפשרות גם ליצור קשר עם מי שילווה אותך ברוסיה אז דברי גם עם הנציג ותוודאי שמה שהנחו אותך להביא, אכן זה מה שמתאים שם בפועל...
כמובן שתביאי מתנות לילד. צעצועים שתוכלו לשחק יחד.
תצלמי המוןןן.
תבקשי שיצלמו לך כמה שיותר מידע מהתיק הרפואי והסוציאלי. זה אפשרי.
אם יש בתיק תמונות של הילד תינוק או של מי ממשפחתו הביולוגית- תנסי גם את זה להשיג. לפחות עותקים. זה יקר מפז. בדיעבד אף אחד לא יתן לך את זה.
קחי איתך תמיד בתיק מחברת ועט. זה למקרה ויתנו לך מידע בע"פ שעדיף שתכתבי כדי לא לשכוח.
מציעה גם לקחת משחת טוסיק לכל מקרה.. (פרטים במסר).
זה מה שעולה לי בינתיים.
כמה זמן את ממתינה מאז חתמת בעמותה?
אימצתי מזמן
בכל זאת....
#להוצאת דניאל זק יש מילונים קטנים,ספרי כיס. קני עברי-רוסי. תזדקקי לו,ביחד עם פנטומימה....[אנגלית יוק]
#מטפלות אוהבות קוסמטיקה תוצרת ים המלח. ישנן חברות של קרמים מינראליים שמצויות בחנויות של 'עד 20 ש"ח'.
#ילדים אוהבים מאד במבה.אפשר גם לקנות בפרוטות מכשירי בועות סבון. הילדים יאהבו לרוץ אחריהן.גם פירות זו מתנה נהדרת לילדי הקבוצה.
#כדאי שתקני כאן או בשוק המקומי צעצועים מסויימים,צבעוניים,- מכונית,טלפון ,דובי ,פעמונים....שתמיד תשחקי בהם עם הילד ,קחי אותם אלייך לבית הדירות רק כדי לשמור עליהם ולהביאם למחרת שוב.[וזה כי בקבוצה- אין צעצוע פרטי]
#חיקרי במידת האפשר את הרכב הארוחות שניתן במשך היום. אולי תזדעזעי מכך שהם אוכלים כל יום בדיוק אותו הדבר. אבל בימים הראשונים להיותכם כבר בארץ,כדאי יהיה לשמור על אותו סדר ואותם מאכלים כדי שבתוך כל ההשתנויות משהו מאד בסיסי בכל זאת יישאר קבוע עבור הילד.
#לנסיעה הראשונה אישית לא הייתי מטרטרת אף אחד שיתלווה אלי.את זקוקה לשקט וריכוז מירבי כדי להתחבר אל הילד התחברות ראשונית.
#כיתבי יומן מסע. יהיה מעניין לקרוא בו גם הלאה.
#קני מזכרות שישמשו אחר כך את הילד שלך,לדעת מהיכן בא.בבושקות,שטיחון עם רקמה ,כוס וצלחת עם ציורים עליהם ,מגבת...וכו.
#כשאת נפרדת מהילד,הביאי למטפלות דובי . בקשי מהן לילה לילה לתת לילד שלך את הדובי ,כדי שיישן איתו,ולהגיד לו בכל לילה שהדובי מאמא,שנסעה אבל תשוב כדי לקחת אותו לתמיד.
#הוא יתבלבל ולא יבין אם תתחילי לקרוא לו שם בשמו החדש. כל עוד הוא בבית הילדים- הניחי שייקרא בשמו הנוכחי שאליו הוא רגיל.
#ישנה תיאוריה שמחזיקים בה באוניברסיטת חיפה שבעייה בויסות החושי מתחדדת כשילדים מגיעים מדלות גדולה של מרחב המחייה שלהם [בבית הילדים] בבת אחת לחדר 'מפוצץ' בצבעוניות וצעצועים חדשים מ'טויז אר אס' .שימי לב לחדר הקבוצה,ונסי לא להכין חדר ממש הפוך באופיו בישראל. המוח של הילדים עדיין קטן,יהיה לבן שלך גם כך מפץ ענק של גרויים חדשים להתמודד איתם.השתדלי בהדרגה.
בהצלחה ,נסיעה טובה.
בכל זאת....
#להוצאת דניאל זק יש מילונים קטנים,ספרי כיס. קני עברי-רוסי. תזדקקי לו,ביחד עם פנטומימה....[אנגלית יוק]
#מטפלות אוהבות קוסמטיקה תוצרת ים המלח. ישנן חברות של קרמים מינראליים שמצויות בחנויות של 'עד 20 ש"ח'.
#ילדים אוהבים מאד במבה.אפשר גם לקנות בפרוטות מכשירי בועות סבון. הילדים יאהבו לרוץ אחריהן.גם פירות זו מתנה נהדרת לילדי הקבוצה.
#כדאי שתקני כאן או בשוק המקומי צעצועים מסויימים,צבעוניים,- מכונית,טלפון ,דובי ,פעמונים....שתמיד תשחקי בהם עם הילד ,קחי אותם אלייך לבית הדירות רק כדי לשמור עליהם ולהביאם למחרת שוב.[וזה כי בקבוצה- אין צעצוע פרטי]
#חיקרי במידת האפשר את הרכב הארוחות שניתן במשך היום. אולי תזדעזעי מכך שהם אוכלים כל יום בדיוק אותו הדבר. אבל בימים הראשונים להיותכם כבר בארץ,כדאי יהיה לשמור על אותו סדר ואותם מאכלים כדי שבתוך כל ההשתנויות משהו מאד בסיסי בכל זאת יישאר קבוע עבור הילד.
#לנסיעה הראשונה אישית לא הייתי מטרטרת אף אחד שיתלווה אלי.את זקוקה לשקט וריכוז מירבי כדי להתחבר אל הילד התחברות ראשונית.
#כיתבי יומן מסע. יהיה מעניין לקרוא בו גם הלאה.
#קני מזכרות שישמשו אחר כך את הילד שלך,לדעת מהיכן בא.בבושקות,שטיחון עם רקמה ,כוס וצלחת עם ציורים עליהם ,מגבת...וכו.
#כשאת נפרדת מהילד,הביאי למטפלות דובי . בקשי מהן לילה לילה לתת לילד שלך את הדובי ,כדי שיישן איתו,ולהגיד לו בכל לילה שהדובי מאמא,שנסעה אבל תשוב כדי לקחת אותו לתמיד.
#הוא יתבלבל ולא יבין אם תתחילי לקרוא לו שם בשמו החדש. כל עוד הוא בבית הילדים- הניחי שייקרא בשמו הנוכחי שאליו הוא רגיל.
#ישנה תיאוריה שמחזיקים בה באוניברסיטת חיפה שבעייה בויסות החושי מתחדדת כשילדים מגיעים מדלות גדולה של מרחב המחייה שלהם [בבית הילדים] בבת אחת לחדר 'מפוצץ' בצבעוניות וצעצועים חדשים מ'טויז אר אס' .שימי לב לחדר הקבוצה,ונסי לא להכין חדר ממש הפוך באופיו בישראל. המוח של הילדים עדיין קטן,יהיה לבן שלך גם כך מפץ ענק של גרויים חדשים להתמודד איתם.השתדלי בהדרגה.
בהצלחה ,נסיעה טובה.
רעיונות נוספים..
ספר זכרונות שתתני למטפלות של הילד, על מנת שיוכלו לכתוב בו ולצרף תמונות שלהן.
בקבוקוני ויטמין D שהבאתי למפגש הראשון . אי חשיפה לשמש גורם למחסור בויטמין.
אם את יכולה לצלם בתוך בית הילדים ולהיכנס לחדר שבו ישן הילד זו גם מזכרת נהדרת.
מי שלא מבקש לא מציעים לו.
שיהיו לך הרבה מתנות קטנות. זה תמיד יכול לפתור תקלות במהלך הנסיעה...
מתנות קלות, כמו צעיפים , עגילים , איפור שניתן לקנות ולא ביוקר.
לגבי אוכל.במבה מכילה בוטנים ויש ילדים שאלרגים לבוטנים.
אני הבאתי בננות וגם הבננות גרמו למהומה רבה בבית הילדים,עד כדי כך שהרופאה נזעקה
ע"י המטפלות שצפו מהחלון, לראות מה הילד אוכל...
ספר זכרונות שתתני למטפלות של הילד, על מנת שיוכלו לכתוב בו ולצרף תמונות שלהן.
בקבוקוני ויטמין D שהבאתי למפגש הראשון . אי חשיפה לשמש גורם למחסור בויטמין.
אם את יכולה לצלם בתוך בית הילדים ולהיכנס לחדר שבו ישן הילד זו גם מזכרת נהדרת.
מי שלא מבקש לא מציעים לו.
שיהיו לך הרבה מתנות קטנות. זה תמיד יכול לפתור תקלות במהלך הנסיעה...
מתנות קלות, כמו צעיפים , עגילים , איפור שניתן לקנות ולא ביוקר.
לגבי אוכל.במבה מכילה בוטנים ויש ילדים שאלרגים לבוטנים.
אני הבאתי בננות וגם הבננות גרמו למהומה רבה בבית הילדים,עד כדי כך שהרופאה נזעקה
ע"י המטפלות שצפו מהחלון, לראות מה הילד אוכל...
בשעה טובה ובהצלחה
הטיפ שלי הוא שאם יש באפשרותך אז קחי עמך גבר לנסיעה, אב... אח... ידיד. ברוסיה די רווחת הומופוביה לפחות בקרב
כמה מהמנהיגים הבכירים. התוצאה היא צמצום אפשרויות האימוץ ליחידניות בשל הידיעה שחלקן לסביות שלאחר
שמגיעות עם הילד/ה לארץ הן מגדלות את הילד/ה עם בת זוג. קראתי בבלוגים של מאמצים אמריקאיים שפסלו או עיכבו
את האימוץ כשאשה הגיעה עם חברתה, מחשש שמדובר בזוג לסביות.
מאחלת לך המשך הליך קל, חלק ומהיר ושבקרוב תחזרי עם אוצרך ארצה.
הטיפ שלי הוא שאם יש באפשרותך אז קחי עמך גבר לנסיעה, אב... אח... ידיד. ברוסיה די רווחת הומופוביה לפחות בקרב
כמה מהמנהיגים הבכירים. התוצאה היא צמצום אפשרויות האימוץ ליחידניות בשל הידיעה שחלקן לסביות שלאחר
שמגיעות עם הילד/ה לארץ הן מגדלות את הילד/ה עם בת זוג. קראתי בבלוגים של מאמצים אמריקאיים שפסלו או עיכבו
את האימוץ כשאשה הגיעה עם חברתה, מחשש שמדובר בזוג לסביות.
מאחלת לך המשך הליך קל, חלק ומהיר ושבקרוב תחזרי עם אוצרך ארצה.
Noga Lavie
New member
הנסיון שלי עוד פחות רלוונטי משל אחרים
אנו גרים בבלגיה, אימצנו מקזחסטן, וזה היה לפני כשש שנים. אבל הגיל הוא אותו גיל, אז אני מנסה להעלות מעט זכרונות, אולי הם יעזרו.
- לילד בגיל שלוש יש כבר הבנה כלשהי של העולם, ובמסגרת ההבנה הזו, הוא אינו מכיר את מקומך בעולם. זיו הגיבה אלינו בבכי חזק והיסטרי בכל פגישה מחודשת. היינו מחוייבים לפגוש במשך שבועיים פעמיים ביום. בשבוע השני היא כבר ממש חיכתה שנבוא. זה לא מנע ממנה לפרוץ בבכי הסטרי בכל פעם שנראנו באופק ולצווח ולצרוח את שמות מטפלותיה. היא הייתה מסוגלת לרוץ אלינו בזרועות מושטות כדי שנרים אותה בזרועותינו, ועדין לצרוח כאילו שוחטים אותה. ילדים אחרים מגיבים אחרת ממנה, ויש כאלו שדווקא יצמדו אליך, או לחלופין יראו אפטים. אין כללים בזה, מלבד הכלל המסביר שעבורו מתרחש עכשיו משהו חסר כל הסבר והגיון.
- אנחנו לא התביישנו לקנות את ליבה של זיו בפועל. מכיוון שבאנו מבלגיה, הבאנו חבילות של חפיסות זעירות של שוקולד מריר. כל פגישה היא קיבלה חפיסה אחת, וזה הפך לטקס שלם. היא השתדלה בעצמה להתגבר על ההסטריה, כדי שתוכל להתחיל לבקש את הטקס. לקראת סוף ההליך, כשכבר הייתה בטוחה בנו, נהגה להביא את חבריה אלינו ולבקש "שוקולה", כדי שנכבד גם אותם. הורים מנוסים הזהירו אותנו מפני הקניית הרגלים לא טובים, אך לפני שצריך לדאוג מהרגלי אכילת שוקולד, צריך שיווצר קשר, והשוקולד סייע לנו בזה.
- אין טעם להביא הרבה צעצועים, ובוודאי לא משוכללים, רעשניים וכד'. עדיף לא להציף אותו בגירויים בדיוק בתקופה שמוציאה אותו משיווי המשקל שלו. עדיף לשמור על פרופיל נמוך של גירוי במתנות. בועות סבון זה נהדר. קל לעשות אותן, הן נראות יפה, אינן עושות רעש כשהן מתפוצצות ומייד לאחר פיצוץ קל לעשות חדשות. אצלנו גם צפצפות יומולדת שנפתחות למעין לשון ארוכה ומתגלגלות חזרה כשמפסיקים לנשוף לתוכן היוו הצלחה. אבל אצלנו חלק מההצלחה שלהן נבע גם מכך שהיו ילדים אחרים מסביב שנתנו להם, וזיו יכולה הייתה להשתתף בכך גם כאשר עדין לא רצתה אותנו.
אם את מביאה צעצוע ומשאירה אותו בבית הילדים במקום לקחת כל פעם איתך חזרה, קני אותו צעצוע בכפולה, כדי שתוכלי לתת אותו בבית שוב, כך שלילד יהיו תמונות מבית הילדים ובבית עם אותו צעצוע, למען ההמשכיות. מה שאינך יכולה לדאוג לכפולה שלו, עדיף שתשמרי אצלך, כי סביר להניח שלא תקבלי חזרה עם לקיחת הילד מבית הילדים.
- בגיל שלוש הוא מכיר את שמו. לא משנה מי נתן לו, למה נתן לו, והאם יש לזה משמעות. זו הצורה בה הילד מזהה את עצמו. זה לא הזמן לשנות גם את זה עבורו. שמה הקזחי של זיו היה מסובך מדי עבורנו, אז נצמדנו לשם החיבה אותו הכירה. לאחר זמן מה התחלנו לסרס אותו כדי שיסתיים בסיומת דומה לשם שבחרנו עבורה. כיום, שש שנים מאוחד יותר, השם שבחרנו עבורה הוא שמה הרישמי בו כל העולם מכיר אותה, אך בבית שם החיבה מקזחסטן עדין בשימוש. זמן רב לאחר האימוץ היא הייתה מסתכלת באלבום התמונות מקזחסטן ומתייחסת לעצמה שם בשם החיבה הקזחי, בעוד על תמונות מבלגיה הייתה מדברת על עצמה בשם שנתנו לה.
- לא כל מה שניתן לה בבית הילדים לאכול ערב לחיכה, אך היא הגיעה מורגלת לטעמים משם. בבוקר הראשון אחרי שיצאה מבית הילדים אוריאל רצה להכין לה קאשה, כפי שנאמר לו שאכלה בבית הילדים. אז הוא רצה. היא "עזרה" לו לשפוך את כל הקאשה על הריצפה, חייכה אליו וביקשה "שוקולה". אי לגך ובהתאם לזאת קיבלה כריך עם ממרח שוקולד ואכלה אותו לתאבון. לעומת זאת, בימים הראשונים בבלגיה הילדה צמה. היא הייתה מורעבת, אבל דבר לא דמה לטעמים המוכרים לה. עד שניכנסנו לחנות רוסית וקנינו כל מה שנראה לנו מוכר משם (למעט הקאשה). כאשר חיממנו את האוכל ובבית התפשטו ריחות מזווים מבחינתינו, הילדה רצה למטבח בהתרגשות, והייתה כולה נכונה לקפוץ לסירים ולאכול ישירות מהכיריים. מכיון שלא התאפשר לה, היא טרפה את מה שניתן לה בצלחת.
- זה הזמן לרכוש מזכרות ולצלם כל מה שנראה מעניין ולו בצורה מוגבלת ביותר. הרבה יותר קל למחוק תמונות, מאשר למצוא אותם אחר כך, כאשר מתברר שדווקא את זה הילד אוהב. נסי לצלם הרבה לא רק אותו, אלא את כל הסביבה המיידית שלו, כולל אנשים מוכרים. חלק עלול לעורר אצלו אנטגוניזם בתחילה, אבל אולי מאוחר יותר ירצה בהם, ושוב קל יותר למחוק וכן הלאה.
אנו גרים בבלגיה, אימצנו מקזחסטן, וזה היה לפני כשש שנים. אבל הגיל הוא אותו גיל, אז אני מנסה להעלות מעט זכרונות, אולי הם יעזרו.
- לילד בגיל שלוש יש כבר הבנה כלשהי של העולם, ובמסגרת ההבנה הזו, הוא אינו מכיר את מקומך בעולם. זיו הגיבה אלינו בבכי חזק והיסטרי בכל פגישה מחודשת. היינו מחוייבים לפגוש במשך שבועיים פעמיים ביום. בשבוע השני היא כבר ממש חיכתה שנבוא. זה לא מנע ממנה לפרוץ בבכי הסטרי בכל פעם שנראנו באופק ולצווח ולצרוח את שמות מטפלותיה. היא הייתה מסוגלת לרוץ אלינו בזרועות מושטות כדי שנרים אותה בזרועותינו, ועדין לצרוח כאילו שוחטים אותה. ילדים אחרים מגיבים אחרת ממנה, ויש כאלו שדווקא יצמדו אליך, או לחלופין יראו אפטים. אין כללים בזה, מלבד הכלל המסביר שעבורו מתרחש עכשיו משהו חסר כל הסבר והגיון.
- אנחנו לא התביישנו לקנות את ליבה של זיו בפועל. מכיוון שבאנו מבלגיה, הבאנו חבילות של חפיסות זעירות של שוקולד מריר. כל פגישה היא קיבלה חפיסה אחת, וזה הפך לטקס שלם. היא השתדלה בעצמה להתגבר על ההסטריה, כדי שתוכל להתחיל לבקש את הטקס. לקראת סוף ההליך, כשכבר הייתה בטוחה בנו, נהגה להביא את חבריה אלינו ולבקש "שוקולה", כדי שנכבד גם אותם. הורים מנוסים הזהירו אותנו מפני הקניית הרגלים לא טובים, אך לפני שצריך לדאוג מהרגלי אכילת שוקולד, צריך שיווצר קשר, והשוקולד סייע לנו בזה.
- אין טעם להביא הרבה צעצועים, ובוודאי לא משוכללים, רעשניים וכד'. עדיף לא להציף אותו בגירויים בדיוק בתקופה שמוציאה אותו משיווי המשקל שלו. עדיף לשמור על פרופיל נמוך של גירוי במתנות. בועות סבון זה נהדר. קל לעשות אותן, הן נראות יפה, אינן עושות רעש כשהן מתפוצצות ומייד לאחר פיצוץ קל לעשות חדשות. אצלנו גם צפצפות יומולדת שנפתחות למעין לשון ארוכה ומתגלגלות חזרה כשמפסיקים לנשוף לתוכן היוו הצלחה. אבל אצלנו חלק מההצלחה שלהן נבע גם מכך שהיו ילדים אחרים מסביב שנתנו להם, וזיו יכולה הייתה להשתתף בכך גם כאשר עדין לא רצתה אותנו.
אם את מביאה צעצוע ומשאירה אותו בבית הילדים במקום לקחת כל פעם איתך חזרה, קני אותו צעצוע בכפולה, כדי שתוכלי לתת אותו בבית שוב, כך שלילד יהיו תמונות מבית הילדים ובבית עם אותו צעצוע, למען ההמשכיות. מה שאינך יכולה לדאוג לכפולה שלו, עדיף שתשמרי אצלך, כי סביר להניח שלא תקבלי חזרה עם לקיחת הילד מבית הילדים.
- בגיל שלוש הוא מכיר את שמו. לא משנה מי נתן לו, למה נתן לו, והאם יש לזה משמעות. זו הצורה בה הילד מזהה את עצמו. זה לא הזמן לשנות גם את זה עבורו. שמה הקזחי של זיו היה מסובך מדי עבורנו, אז נצמדנו לשם החיבה אותו הכירה. לאחר זמן מה התחלנו לסרס אותו כדי שיסתיים בסיומת דומה לשם שבחרנו עבורה. כיום, שש שנים מאוחד יותר, השם שבחרנו עבורה הוא שמה הרישמי בו כל העולם מכיר אותה, אך בבית שם החיבה מקזחסטן עדין בשימוש. זמן רב לאחר האימוץ היא הייתה מסתכלת באלבום התמונות מקזחסטן ומתייחסת לעצמה שם בשם החיבה הקזחי, בעוד על תמונות מבלגיה הייתה מדברת על עצמה בשם שנתנו לה.
- לא כל מה שניתן לה בבית הילדים לאכול ערב לחיכה, אך היא הגיעה מורגלת לטעמים משם. בבוקר הראשון אחרי שיצאה מבית הילדים אוריאל רצה להכין לה קאשה, כפי שנאמר לו שאכלה בבית הילדים. אז הוא רצה. היא "עזרה" לו לשפוך את כל הקאשה על הריצפה, חייכה אליו וביקשה "שוקולה". אי לגך ובהתאם לזאת קיבלה כריך עם ממרח שוקולד ואכלה אותו לתאבון. לעומת זאת, בימים הראשונים בבלגיה הילדה צמה. היא הייתה מורעבת, אבל דבר לא דמה לטעמים המוכרים לה. עד שניכנסנו לחנות רוסית וקנינו כל מה שנראה לנו מוכר משם (למעט הקאשה). כאשר חיממנו את האוכל ובבית התפשטו ריחות מזווים מבחינתינו, הילדה רצה למטבח בהתרגשות, והייתה כולה נכונה לקפוץ לסירים ולאכול ישירות מהכיריים. מכיון שלא התאפשר לה, היא טרפה את מה שניתן לה בצלחת.
- זה הזמן לרכוש מזכרות ולצלם כל מה שנראה מעניין ולו בצורה מוגבלת ביותר. הרבה יותר קל למחוק תמונות, מאשר למצוא אותם אחר כך, כאשר מתברר שדווקא את זה הילד אוהב. נסי לצלם הרבה לא רק אותו, אלא את כל הסביבה המיידית שלו, כולל אנשים מוכרים. חלק עלול לעורר אצלו אנטגוניזם בתחילה, אבל אולי מאוחר יותר ירצה בהם, ושוב קל יותר למחוק וכן הלאה.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.