שלום לכולם

[Molchansky]

שלום לכולם../images/Emo124.gif

ראיתי שהורידו את המאמרים של חסרי התרבות מסוליד רוק אז בזמן הקרוב אני אעלה כאן מאמרים שאני כתבתי על אקורדים, סולמות, מודוסים וכו' כל מי שנמצא בפורום ורוצה להעלות מאמר על נושא כלשהו מוזמן לעשות זאת לפי ההכרות שלי עם אנשים הפורום, הידע כאן לא פחות ואפילו עולה על הידע של הדבילים שנכנסו לכאן בשביל לקלל

שיהיה שבוע טוב לכולם

 

[Molchansky]

נ.ב ליידי דראם

אני אשמח אם תוכלי להכניס את המאמרים שנצרף כאן למאמרי הפורום

 

[Lady Drm]

אשמח

ברגע שתפוז יסתדר לי

 

[Molchansky]

אין בעייה../images/Emo13.gif ותודה../images/Emo140.gif

 

[Molchansky]

מאמר 1: מרווחים

המרווחים בנויים מהגדרה כללית וכל הגדרה כללית מחולקת ההגדרה הכללית היא מה המרווח מבחינת דרגות אם תו המוצא שלנו למשל הוא דו, ואנחנו רוצים להגיע לדרגה רביעית סופרים מדו - רה(דרגה שנייה), מי(דרגה שלישית), פה(דרגה רביעית) כל הגדרה כללית מחולקת, אפשר לראות בהמשך, על פי מרווחים ספיציפיים של טונים, חצאי טונים וכו'. ההגדרה הכללית חייבת להשמר במרווח, כלומר אם מדברים מדו על דרגה רביעית זה חייב להיות פה ולא מי דיאז הטבלאות הבאות יעזרו ללמוד את המרווחים בהגדרה הכללית והמפורטת: פרימה (מרווח בין דרגה ראשונה לדרגה ראשונה) פרימה זכה - 0 טון פרימה מוגדלת - חצי טון (לדוגמא בין דו ל-דו דיאז יש פרימה מוגדלת ובין דו לדו יש פרימה זכה) סקונדה(מרווח בין דרגה ראשונה לשנייה) סקונדה קטנה - חצי טון סקונדה גדולה - 1 טון סקונדה מוגדלת - 1 וחצי טון סקונדה מוקטנת - 0 טון (לדומא דו עד רה זה מרווח של סקונדה גדולה, רה הוא דרגה שנייה מדו והוא במרחק של 1 טון) טרצה - מרווח בין דרגה ראשונה לשלישית טרצה קטנה - 1 וחצי טון טרצה גדולה - 2 טון טרצה מוגדלת - 2 וחצי טון טרצה מוקטנת - 1 טון (לדוגמא דו עד מי יש מרווח של טרצה גדולה, דו עד מי בימול זה מרווח של טרצה קטנה) קווארטה - מרווח בין דרגה ראשונה לרביעית(לדוגמא דו עד פה) קווארטה זכה - 2 וחצי טון קווארטה מוגדלת(טריטון) - 3 טון קווארטה מוקטנת - 2 טון קווינטה - מרווח בין דרגה ראשונה לחמישית(לדוגמא דו עד סול) קווינטה זכה - 3 וחצי טון קווינטה מוגדלת - 4 טון קווינטה מוקטנת(טריטון) - 3 טון סקסטה - מרווח בין דרגה ראשונה לשישית(לדוגמא דו עד לה) סקסטה קטנה - 4 טון סקסטה גדולה - 4 וחצי טון סקסטה מוגדלת - 5 טון סקסטה מוקטנת - 3 וחצי טון ספטימה - מרווח בין דרגה ראשונה לשביעית(לדוגמא דו עד סי) ספטימה קטנה - 5 טון ספטימה גדולה - 5 וחצי טון ספטימה מוגדלת - 6 טון ספטימה מוקטנת - 4 וחצי טון אוקטבה - מרווח בין דרגה ראשונה לשמינית אוקטבה זכה- 6 טון אוקטבה מוגדל - 6 וחצי טון אוקטבה מוקטנת - 5 וחצי טון

 

[Molchansky]

מרווחים מעל אוקטבה../images/Emo13.gif

נונה קטנה = אוקטבה + סקונדה קטנה נונה גדולה = אוקטבה + סקונדה גדולה דצימה קטנה = אוקטבה + טרצה קטנה דצימה גדולה = אוקטבה + טרצה גדולה אונודצימה זכה = אוקטבה + קווארטה זכה דואודצימה מוקטנת = אוקטבה + קווינטה מוקטנת דואודצימה זכה = אוקטבה + קווינטה זכה טרצדצימה קטנה = אוקטבה + סקסטה קטנה טרצדצימה גדולה = אוקטבה + סקסטה גדולה קוורטדצימה קטנה = אוקטבה + ספטימה קטנה קוורטדצימה גדולה = אוקטבה + ספטימה גדולה ומגיעים לשתי אוקטבות.

 

[Molchansky]

מאמר 2: פתרון מרווחים

יש לנו כמה סוגי מרווחים מרווחים קונסוננטים - אין בהם שום מתח ולא דורשים פתרון(נשמעים גם כמרווח שלא צורם ולא דורש שום פתרון מרגיע) מרווחים דיסוננטים - (צורמים לאוזן) מלאי מתח שדורשים פתרון. המרווחים הקונסוננטים מחולקים לשני חלקים: 1.מרווחים קונסוננטים מושלמים - כל המרווחים שיכולים להקרא גם זכים (פרימה זכה, קווארטה זכה, קווינטה זכה, אוקטבה זכה) מרווחים זכים לא יכולים להיות קטנים או גדולים. 2.מרווחים קונסוננטים לא מושלמים - טרצה קטנה\גדולה, סקסטה קטנה\גדולה. עכשיו המרווחים שצריכים פתרון כפי שאפשר לראות הם המרווחים הדיסוננטים סקונדה קטנה\גדולה, טריטון (קווארטה מוגדלת\קווינטה מוקטנת), ספטימה קטנה\גדולה. הפתרון הוא אל המרווח הקונסוננטי הקרוב ביותר סקונדה קטנה נפתרת אל פרימה זכה - לדוגמא מרווח של דו - רה בימול יפתר אל דו. סקונדה גדולה נפתרת לטרצה קטנה או גדולה. ספטימה קטנה נפתרת לסקסטה גדולה או קטנה ספטימה גדולה נפתרת לאוקטבה זכה. טריטון - קווארטה מוגדלת - נפתרת החוצה לסקסטה הצליל העליון של הטריטון יעלה בסקונדה קטנה למעלה בעוד הצליל התחתון של הטריטון ירד בסקונדה קטנה למטה וכך נקבל סקסטה קטנה שהיא הפתרון המאג'ורי (בגלל שסקסטה קטנה היא היפוך של טרצה גדולה) הטוניקה של הסולם תקבע עפ"י הצליל העליון של הפתרון. (לגבי סולמות יהיה בהמשך מאמר על סולמות ואז הקטע הזה יובן יותר) פתרון אחר של קווארטה מוגדלת הוא כאשר הצליל העליון של הטריטון יעלה כמו קודם בסקונדה קטנה למעלה בעוד שהצליל התחתון ירד בסקונדה גדולה למטה כתוצאה מזה נקבל פתרון של סקסטה גדולה, וזהו הפתרון המינורי של המרווח מכיוון שסקסטה גדולה היא היפוך של טרצה קטנה. קווינטה מוקטנת - נפתרת לטרצה קטנה וגדולה הצליל התחתון של הטריטון יעלה בסקונדה קטנה למעלה בעוד שהצליל העליון של הטריטון ירד בסקונדה קטנה למטה כתוצאה מכך נקבל טרצה גדולה, הפתרון המג'ורי הצליל התחתון של פתרון הטריטון קובע כאן את הטוניקה של הסולם פתרון אחר של קווינטה מוקטנת יהיה הצליל התחתון יעלה סקונדה קטנה למעלה והצליל העליון ירד סקונדה גדולה כלפי מטה ואז נקבל טרצה קטנה, הפתרון המינורי של המרווח ושוב כאן הצליל התחתון קובע את הטוניקה של הסולם.

 

[parnar]

שאלה

אני עכשיו מתחיל ללמוד לפי המאמרים שלך מה זאת אומרת המשפט שכתבת: מרווחים זכים לא יכולים להיות קטנים או גדולים. ?

 

[Molchansky]

היי../images/Emo13.gif

במרווחים יש כמה סוגים יש מרווח קטן, מרווח גדול, מרווח מוקטן, מרווח מוגדל למשל טרצה קטנה היא 1 וחצי טון וטרצה גדולה היא 2 טון שניהם טרצה אבל יש קטנה וגדולה בכל אופן יש מרווחים שנקראים מרווחים זכים (קווארטה, קווינטה, אוקטבה, פרימה) במרווחים האלה יש חלוקה של המרווח עצמו זך, המרווח מוגדל והמרווח מוקטן אין גדול או קטן לדוגמא קווינטה קווינטה זכה זה 3 וחצי טון מוגדלת 4 טון, מוקטנת 3 טון במרווח קווינטה אין קווינטה גדולה או קטנה, רק זכה, מוגדלת ומוקטנת וככה זה גם בשאר המרווחים הזכים.

 

[parnar]

אההה הבנתי אותך, תודה ../images/Emo13.gif

 

[Molchansky]

מאמר 3: סולמות (מג'ור\מינור)

נתחיל מהגדרה של סולם - סולם זה רצף של תווים בעל תבנית מרווחים מוגדרת וידועה מראש ובעל תו שורש ספציפי. הסולמות המג'וריים והמינוריים הם סולמות דיאטוניים, כלומר סולמות בני 7 צלילים במסגרת האוקטבה. בכל סולם יש את תו השורש שממנו מתחיל הסולם תו זה נקרא טוניקה, או דרגה ראשונה ממנו והלאה מתחילה ספירת הדרגות לדוגמא אם יש לנו סולם דו מג'ור - דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי דו זה הטוניקה(דרגה ראשונה), רה הוא דרגה שנייה, מי דרגה שלישית וכן הלאה. סולמות מאג'ורים - 1.בין דרגה ראשונה לשלישית תמיד יש טרצה גדולה 2.בין דרגה ראשונה לשישית תמיד יש סקסטה גדולה 3.בין דרגה ראשונה לשביעית תמיד יש ספטימה גדולה 4.בסולם מג'ורי תמיד יש צליל מוביל (דרגה שביעית) והוא נמצא סקונדה קטנה מתחת לטוניקה. 5.בסולמות מג'וריים המרווחים הם- טון,טון, חצי טון, טון, טון, טון, חצי טון. דרך מהירה לזכור סימני התק בסולמות מג'ורים: סדר הדיאזים העולה - פה, דו, סול, רה, לה, מי, סי. סדר הבימולים היורד - סי, מי, לה, רה, סול, דו, פה. איך משתמשים בזה בצורה מהירה? למשל אנחנו רוצים לדעת מהם סימני ההתק בסולם לה מג'ור, הדרגה השביעית בסולם לה מג'ור היא סול, לכן צריך ללכת עם סדר הדיאזים עד סול כלומר בסולם לה מג'ור יהיה לנו פה דיאז, דו דיאז, סול דיאז. כשאתם קוראים תווים ורוצים לדעת איזה סולם מנוגן, תבדקו מהו הדיאז האחרון שכתוב ליד המפתח ותלכו ממנו תו אחד קדימה, זה הסולם. בסדר הבימולים היורד זה קצת שונה, למשל אם אנחנו רוצים לדעת אילו סימני התק יש בסולם מי בימול, צריך ללכת עם הרצף עד התו של הסולם שאנחנו רוצים ואז עוד אחד קדימה, כלומר במי בימול יהיה לנו סי בימול, מי בימול, לה בימול. כשקוראים תווים ליד המפתח בסימון של הסולם הבימול אחד לפני האחרון יהיה הסולם שלנו. סולמות מינורים - 1.בין דרגה ראשונה לשלישית תמיד יש טרצה קטנה 2.בין דרגה ראשונה לשישית סקסטה קטנה(אלא אם זה מינור מלודי, יהיה בהמשך) 3.בין דרגה ראשונה לשביעית ספטימה קטנה(רק במינור טבעי) 4.אין צליל מוביל במינור טבעי. 5.בסולמות מינוריים טבעיים המרווחים הם- טון, חצי טון, טון, טון, חצי טון, טון, טון. אם רוצים למשל למצוא את סימני ההתק של סולם סי מינור, צריך לעלות טרצה קטנה כלפי מעלה שזה יוצא רה מג'ור, ולקחת את סימני ההתק מהסולם הזה. סולם מינור הרמוני-דרגה שביעית מוגבהת בחצי טון(לעומת מינור טבעי). סולם מינור מלודי - דרגות 6,7 מוגבהות בחצי טון בעלייה, בירידה מנוגן מינור טבעי(לעומת מינור טבעי).

 

[parnar]

מה זה סימן התק?

 

[Molchansky]

סימני התק

זה דיאז\בימול\בקר\דיאז כפול\בימול כפול וכו'

 

[Octavarium]

שאלה בקשר למינור מלודי

הרי בעליה יש את השינוי בירידה לא... מה אם אני סתם מטייל על הסולם ולא עולה יורד?

 

[Molchansky]

אתה יורד

אבל יורד בצורה של מינור טבעי אתה יכול לראות ביצירות קלאסיות של מוצארט וכו', את העלייה בסולם מינור מלודי ובירידה הוא חוזר לסימני התק של מינור טבעי

 

[Molchansky]

מאמר 4: אקורדים

במאמר הזה אני אפרט איך בונים אקורדים, וממה בנויים סוגי האקורדים השונים כמו כן אני אפרט על סוגי היפוכי המשולשים והספטאקורדים. אני מזכיר את הקטע של המרווחים, חשוב להתייחס אל הדרגות ואל התווים הנכונים שמתאימים אל הדרגות אקורד משולש (שלושה תווים) (דרגה 1 הבסיס של המשולש, דרגה 3 בספירה מהבסיס של האקורד, דרגה 5 בספירה מהבסיס של האקורד, לדוגמא: דו-מי-סול) משולש מג`ורי - טרצה גדולה(2 טונים) ומעליו טרצה קטנה(1 וחצי טון) משולש מינורי - טרצה קטנה(1 וחצי טון) ומעליה טרצה גדולה(2 טונים) משולש מוקטן - טרצה קטנה ומעליה טרצה קטנה משולש מוגדל - טרצה גדולה ומעליה טרצה גדולה. הבנייה בטרצות נוחה, למשל לבנות אקורד מג'ורי מהתו דו טרצה גדולה מעל דו זה מי, וטרצה קטנה מעל מי זה סול, כשמחשבים את הטרצה מעל מי מתייחסים אל מי כאל דרגה 1, ואז יוצא לנו האקורד דו-מי-סול) ספטקורדים (משולש + דרגה 7) ספטקורד מג`ור גדול - טרצה גדולה מעליה טרצה קטנה וספטימה גדולה מהטוניקה. ספטקורד מינור גדול - טרצה קטנה מעליה טרצה גדולה וספטימה גדולה מהטוניקה. ספטקורד מוקטן גדול - טרצה קטנה מעליה טרצה קטנה וספטימה גדולה מהטוניקה. ספטקורד מוגדל גדול - טרצה גדולה מעליה טרצה גדולה וספטימה גדולה מהטוניקה. ספטקורד מג`ור קטן - טרצה גדולה מעליה טרצה קטנה וספטימה קטנה מהטוניקה. ספטקורד מינור קטן - טרצה קטנה מעליה טרצה גדולה וספטימה קטנה מהטוניקה. ספטקורד מוקטן קטן - טרצה קטנה מעליה טרצה קטנה וספטימה קטנה מהטוניקה. ספטקורד מוגדל קטן - טרצה גדולה מעליה טרצה גדולה וספטימה קטנה מהטוניקה. ספטקורד מוקטן מוקטן - טרצה קטנה מעליה טרצה קטנה וספטימה מוקטנת מהטוניקה. היפוכי אקורדים: הטוניקה נשמרת בכל ההיפוכים רק שהיא במיקום שונה, מה שחשוב זה שהבס משתנה לפי ההיפוך, כשאני כותב כאן את התווים התו הראשון בסדר הוא הבס באותו מצב אקורד אקורדים משולשים: היפוך ראשון שמו סקסטקורד (אם יש לך למשל דו, מי, סול אז היפוך ראשון יהיה מי, סול דו) והנה הדרך לבנות אותם: סקסטקורד מג`ורי- בנוי מטרצה קטנה ומעליה קווארטה זכה סקסטקורד מינורי- טרצה גדולה ומעליה קווארטה זכה סקסטקורד מוקטן- טרצה קטנה וקווארטה מוגדלת סקסטקורד מוגדל- טרצה גדולה וקווארטה מוקטנת ההיפוך השני נקרא קווארטסקסטקורד (אם יש לך דו, מי, סול אז היפוך שני יהיה סול, דו, מי) וככה בונים אותם: קווארטסקסטקורד מג`ורי- קווארטה זכה ומעליה טרצה גדולה קווארטסקסטקורד מינורי - קווארטה זכה ומעליה טרצה קטנה קווארטסקסטקורד מוקטן - קווארטה מוגדלת ומעליה טרצה קטנה קואארטסקסטקורד מוגדל - קווארטה מוקטנת ומעליה טרצה גדולה. עכשיו יש את ההיפוכים של הספטקורדים שהם כמובן האקורדים המרובעים: היפוך ראשון בשם קווינטסקסטקורד בקווינטסקסטקורד בונים סקסטקורד לפי הנתון ויורדים סקונדה לפי הנתון מהטוניקה לדוגמא יש לך ספטקורד מג`ור גדול: דו, מי, סול, סי היפוך ראשון יהיה מי, סול, סי, דו (אפשר לראות שיש כאן סקסטקורד מי, סול, דו ומהדו ירדנו סקונדה קטנה אל סי מכיוון שהאקורד הנתון הוא ספטימה גדולה) היפוך שני נקרא טרצקווארט בטרצקווארט בונים קווארטסקסטקורד עפ"י האקורד הנתון ויורדים שוב סקונדה עפ"י הנתון מהטוניקה. כלומר אם יש לנו שוב מג`ור גדול דו, מי, סול, סי היפוך טרצקווארט יהיה סול, סי, דו, מי (אפשר לראות שבנינו קווארטסקסטקורד וירדנו סקונדה קטנה מהדו שזה הטוניקה) היפוך שלישי הוא סקונדקורד מה שעושים שם זה פשוט בונים משולש רגיל ויורדים סקונדה מהטוניקה כלומר אם יש לנו מג`ור גדול שהוא דו, מי, סול, סי אז ההיפוך סקונדקורד יהיה סי, דו, מי, סול. כמובן שאם יש לך למשל ספטקורד שהוא מינור קטן לדוגמא אז בשביל היפוך ראשון אתה בונה סקסטקורד מינורי ויורד מהטוניקה סקונדה גדולה (סקונדה גדולה היא המשלימה של ספטימה קטנה)

 

[Molchansky]

מאמר 5: דרגות בסולמות

בסולמות יש דבר שקוראים לו דרגות אם ניקח לדוגמא את סולם דו מג'ור הוא הולך בצורה כזאת דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי, דו הדרגות בכל סולם הן ככה(והדוגמא פה היא דו מג'ור): דו (דרגה ראשונה סימון I במספור יווני) רה (דרגה שנייה סימון II) מי (דרגה שלישית סימון III) פה (דרגה רביעית סימון IV) סול (דרגה חמישית סימון V) לה (דרגה שישית סימון VI) סי (דרגה שביעית סימון VII) הדרגה הראשונה נקראת טוניקה(דרגת שורש) היא הדרגה שממנה מתחיל הסולם אם היינו מדברים על סולם רה מג'ור לדוגמא אז הטוניקה(דרגת השורש) הייתה רה וכן הלא מרה שאר הדרגות. מה שאני כותב בהמשך מתייחס לאקורדים בעלי 3 תווים. זה נתון קבוע לכל הסולמות המג'וריים: עכשיו בסולמות מג'ורים דרגות I, IV, V הן דרגות של אקורדים מג'ורים דרגות II, III, VI הן דרגות של אקורדים מוקטנים דרגה VII היא דרגה של אקורד מוקטן עכשיו אם יש לנו לדוגמא את סולם רה מג'ור רה(I), מי(II), פה#(III), סול(IV), לה(V), סי(VI), דו#(VII) למשל F# (פה#) התו הזה הוא דרגה שלישית בסולם (בספירה רה-מי-פה) דרגה שלישית בסולם מג'ורי זה אקורד מינורי, אז האוקרד יהיה F#m או למשל אקורד A, לה היא דרגה חמישית בסולם דרגה חמישית בסולם מג'ורי זה אקורד מגורי כלומר יהיה לנו את האקורד A. בוא ניקח לדומא את סולם סול מג'ור G סול(I), לה(II), סי(III), דו(IV), רה(V), מי(VI), פה#(VII) התו לה הוא דרגה שנייה, דרגה שנייה בסולם מג'ורי היא תמיד אקורד מינורי לכן האקורד שיש לנו יהיה Am אקורד לה מינורי. ככה זה לגבי כל הסולמות המג'וריים, תו השורש שהוא גם שם הסולם הוא דרגה I וסופרים הלאה. בהזדמנות אני אכתוב גם את משמעויות הדרגות מבחינתץ מתח והרפייה

 

[Molchansky]

תיקון חשוב לדרגות!!(להפנים אותו../images/Emo3.gif)

לא שמתי לב לפני ששלחתי הנה התיקון: דרגות II, III, VI הם אקורדים מינוריים כתבתי בטעות אקורדים מוקטנים וזה חשוב מאוד! הם לא מוקטנים, הם מינוריים!!

 

[Molchansky]

עוד על הדרגות ומהלכי אקורדים

בעיקרון המהלכי אקורדים בנויים ע"י דרגות של מתח והרפייה בסולם. אז בכלליות מהלכי אקורדים נועדו ליצור מתח והרפייה כדי שהקטע לא יהיה חדגוני ומשעמם. אז ההגדרה הנ"ל היא בכלליות לכל דרגה בסולם יש משמעות כלשהי אם ניקח לדוגמא את הסולם דו מג'ור הוא מורכב בצורה הבאה: דו (I), רה (II), מי (III), פה (IV) , סול (V), לה (VI), סי (VII), דו (I). הספרות הרומיות מייצגות את הדרגות בסולם טוניקה למשל שהיא הדרגה הראשונה בסולם נחשבת לדרגה רפוייה, כלומר אין בה מתח כלשהו(מבחינת סאונד גם שומעים את זה) מסמנים את הטוניקה בצורה יבנית בתור I כלומר דרגה ראשונה. יש את הדומיננטה שהיא דרגה מתוחה, בדר"כ להוסיף איזה עניין כלשהוא כי אם הקטע יהיה כל הזמן רפוי אין בו שום עניין. את הדומיננטה מסמנים כ- V כלומר הדרגה החמישית. יש את הסובדומיננטה שהיא דרגה שמוליכה אל הדרגה ה- V אותה מסמנים ב- IV כלומר דרגה רביעית. יש לשאר הדרגות גם כל מיני פונקציות כמו דרגה שנייה שיכולה לשמש גם היא כ-סובדומיננטה, או דרגה שלישית שיכולה לשמש גם כטוניקה בשביל לדעת מתי להשתמש במה כבר צריך להכנס יותר להרמון ולתרגל המון. עכשיו הדברים הסטנדרטים כמו שכתבתי בהודעה הקודמת הם לדוגמא: (ניקח את סולם דו מאג'ור כדוגמא) I-V-I כלומר דרגה ראשונה (אקורד דו מאג'ור), אל דרגת הדומיננטה שיוצרת מתח (אקורד סול מג'ור) ובחזרה אל ההרפייה שבטוניקה (דו מאג'ור שוב). I-IV-V-I גם הוא מהלך אקורדים סטנדרטי, מדרגה ראשונה, הולכה אל הדומיננטה דרך הסוב-דומיננטה וחזרה אל הטוניקה להרפייה. או המהלך I-IV-V-VI-IV-V-I זהו מהלך סיום מדומה הדרגה השישית (אקורד לה מאג'ור) כאן היא הסיום המדומה היא יוצרת מעין הרפייה, דרגה שישית היא סיום מדומה בדר"כ כשדרגה חמישית באה לפניה(ככה זה לפחות במוזיקה קלאסית). יש עוד המון מהלכי אקורדים אפשריים שבנויים ממתח והרפייה של המתח כאן הבאתי את הסטנדרטיים ביותר, ואלה שבדר"כ מופיעים במוזיקה קלאסית בג'אז אני לא מתעסק אז אם מישהו אחר יוסיף כאן מהלכי אקורדים של ג'אז זה יהיה נחמד מצידו

 

[Molchansky]

מאמר 6: טרנספוזיציה

מה שהולך להכתב כאן זה על: טרנספוזיציה טונאלית, א-טונאלית וטרנספוזיציה של כלי נגינה. נתחיל בהגדרה כללית של טרנספויזצה: העברת קטע מסולם X לסולם Y תוך שמירה מדוייקת של המרווחים במלודיה ובהרמוניה, רק ממג'ור למג'ור ומינור למינור. טרנספוזיציה טונאלית: טרנספוזיציה טונאלית נוגעת לקטעים בעלי סולם. כלומר יש לנו קטע בסולם דו מג'ור למשל ואנחנו רוצים לטרנספז את הקטע לסולם מי מג'ור. שלבי הטרינספוז הם כאלה: 1.למצוא בקטע הנתון את הסולם של הקטע. 2.העלאת הטוניקה של הסולם למעלה או למטה ומציאת הטוניקה החדשה (במקרה שלנו הסולם החדש יהיה מי מג'ור) 3.כתיבת סימני ההתק של הסולם החדש ליד המפתח. מה עכשיו? אם טרינספזנו מדו מג'ור למי מג'ור, סימן שעלינו טרצה גדולה למעלה עכשיו אנחנו לוקחים כל תו ותו ומעלים אותו בטרצה למעלה, לא מוסיפים שום סימני התק לתווים כי יש לנו את סימני ההתק של הסולם החדש. המקרה היחידי שצריך לעשות משהו מיוחד הוא במקרה של תווים זרים בסולם הישן כלומר אם היה לנו רה דיאז בסולם הישן, רה דיאז הוא צליל זר לסולם דו מג'ור, במקרה כזה אנחנו צריכים להעלות את אותו רה דיאז במרווח המדוייק שהוא טרצה גדולה, כלומר רה דיאז יהפוך להיות פה דיאז כפול. ככה זה בטרנספוזיציה טונאלית עולים או יורדים את המרווח הרצוי, וצלילים זרים עולים או יורדים במרווח המדוייק. טרנספוזיציה א-טונאלית טרנספוזיציה א-טונאלית היא טרנספוזיציה של קטעים ללא סולם. במקרה כזה אם למשל רוצים להעלות את כל הקטע בטרצה קטנה, פשוט מעלים תו תו את המרווח המדוייק של טרצה קטנה. טרנספוזיציה של כלי נגינה הרבה פעמים אנחנו שומעים על כלי נגינה שאומרים לנו שהם בסולם A או כל סולם אחר. מה זה אומר בעצם? תמיד משווים את הכלי לדו ורואים מה ההפרש אם הקלרינט הוא סי בימול זה אומר שברגע שהוא מנגן דו מהתווים יוצא לו הצליל סי בימול, כלומר במקרה הספציפי הזה טון למטה מהמקור שאנחנו רוצים. אז אם אנחנו רוצים בכל זאת שהוא ינגן דו אנחנו צריכים לעלות טון מעל דו, ואז כשהוא ינגן רה מהתווים בעצם הצליל יהיה טון למטה ויצא רה. דוגמא: אז מה עושים עם זה כשרוצים שגם אותו קלרינט ינגן ביחד עם שאר כלי הנגינה ואת אותם תווים? פשוט מאוד בואו ניקח לדוגמא את היצירה קונצ'רטו בפה מג'ור לפסנתר ותזמורת של גרשווין הקטע כתוב בסולם פה מג'ור לכל הכלים. אבל יש לנו בעייה קטנה, הקלרינט "מזייף" יש לנו קלרינט בסי בימול, נשווה אותו כמו מקודם לדו, הקלרינט מוציא צליל בטון נמוך יותר. אז אם אנחנו רוצים שהוא ינגן בסולם פה מג'ור עם שאר הכלים אנחנו צריכים לכתוב לו את הקטע בסולם שגבוה בטון מפה מג'ור וזה הסולם סול מג'ור. אז במקרה הזה הכינור ינגן בסולם פה מג'ור, גם הצ'לו ולקלרינט התווים יהיו כתובים בסולם סול מג'ור ככה הוא לא "יזייף" באותו הקטע יש לנו גם כלי נגינה לה אם משווים אותו לדו יוצא טון וחצי למטה. בשביל להתאים אותו לקטע בפה מג'ור צריך שהוא ינגן בסולם שגבוה בטון וחצי מפה מג'ור כלומר לה בימול מג'ור, התווים צריכים להיות כתובים לו בלה בימול מג'ור.