למה פרוייקט הגרפולוגיה הוא שטותי! |X
אתחיל ואומר: אין פסול בלהשתעשע עם גימיקים כל עוד מבינים שהם אכן כאלו. ועכשיו (אייקון של פרופסור מרצה) אני אפרש: דבר ראשון, אין שום קשר בין כתב היד, סוגו, סגנונו, ובין הומואיות, לסביות, קוויריות (או כל הפלצה אחרת בעברית לא תקנית בעליל.) מכיוון שכבר ראיתי כתב ידם של כמה אנשים שנפגשתי איתם כשהיו בארון, או מוצה לו, זהו נסיון אדיוטי לאפיין שייכות מינית לפי כתב. זה פשוט לא עובד. בנוסף לכך, תארו לכם שהיה ניתן לאפיין אוהבי קטניות מול זוללי ביסלי לפי כתב היד.. נשמע מופרך? מופרך כמעט כמו הנסיון לאתר "מי בקטע" לפי הקטע (משחק מילים משעשע, כל הזכויות שמורות לי). שנית, כאשר מנתחים כתב יד שנשלח בפקס, באימייל וכו חסרים כמה מרכיבים: 1) אין את מידת החוזק על הניר עצמו, דבר מאד חשוב שמכלול הניתוח. 2) ניתן בקלות "לזייף" כתב יד, כלומר, אם לא יצא לי ´יפה´ או ´מה שאני חושב שצריך לצאת´ אני אזרוק את זה לפח ואכתוב שוב. 3) האותיות המפוקסלות (מלשון פיקסלים, שורש פ.ק.ס.ל) מתעוותות, לא רואים ´שפיצים´ וכו. 4) גרפולוגיה באה לבדוק מצבים קיימים כך שלמשל כל הרעיון של השוואת כתב יד של מי שנמצא בארון מול כתב ידם של אלו שלו הוא מגוחך (לדוגמא השוואת כתב יד של אדם לפני ואחרי יציאתו נשמעת על פני השטח כיוצתר הגיונית) 5) גרפולוגיה היא בחלקים גדולים ממנה שיטה שאמינותה בערך שווה לזו של קריאה בטארוט (וסליחה עם הקוראות בטארוט). בהרבה מקרים (במיוחד אלו שברדיו) הגרפולוג מתחיל עם משהו שמגשש, כמו "ואת עברת איזה פרידה" ומחכה שהמאזין יגיד: כן, מות אבי, או גירושין מבעלי, או נפרדתי מהחבר. ואז הגרפולוג ממשיך לנתב את השיחה "הוא עשה לך רק נזק" "אני רואה מהכתב יד שלך שהאהבה של אביך לא היתה כזו חד משמעית" וכו ושוב ממתין שיזרקו לו עצם. אם המאזין לא זורק עצם הוא ישר מנסה כיוון אחר בשאלה עתידית שיותק קלה כי היא חיזוי, כמו: "ואני רואה מהכתב יד שאת יכולה להגשים הרבה יותר ממה שכרגע וזה תלוי ברצון שלך" (נו, מן הסתם לא שלחו אליו כתב יד כי הכל מושלם) ואז שוב מחכה שהמאזין יזרוק עצם וכך הלאה וכך הלאה. כאשר החיזוי נעשה ללא עזרתו של האם שכתב, הגרפולוגים ינסו להתרכז בניבוי עתידי: "אתה צריך יותר להתרכז במטרות שהצבת לעצמך" וכך הלאה. אז כדי לסכם, בתור גימיק - סחטיין. דיינו. תשלחו ותרבחו. אבל זהירות. כבדהו וחשדהו, בעיקר חשדהו. ו"לארוניסטים", הנה טיפ: אל תשכחו לעשות הרבה אותיות מסתלסלות כלפי פנים, סגורות, קטנות ומסתגרות. כדי שיהיה להם יותר קל לזהות..
אתם שואלים למה
מה שונה היום מכל יום, שאני פתאום מבקרת אצלכם כאילו אין מחר
