שלום לכולם../images/Emo13.gif
נחמד לגלות שיש פורום על המסע לפולין... כשראיתי את הפורום חשבתי שיהיה נחמד לשתף על מה שעבר עלי, זה עדיין בי, אני חושבת הרבה על הנושא, קשורה אליו... אני יצאתי למסע בספטמבר השנה. המסע השפיע עלי מאוד, אולי כי אני חייה את הסיפורים שלי סבא שלי על ימי המלחמה יומיום, ואולי כי הנושא פשוט כל כך מרתק אותי שאני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו, גם היום חצי שנה אחרי שחזרנו... גילתי, למזלי, שמאוד עוזר להוציא את הכאב העצום בעזרת כתיבה, ניהלתי יומן במשך שמונת הימים, ואני עדיין כותבת. יש ימים שפשוט מתחשק לי להוציא את יומן ולהמשיך לכתוב... טסנו אל הלא נודע, אל הריק אל ארץ המוות. ארץ עצובה, שאפילו שמימיה בוכים מעצב, ציפוריה אינן מזמרות ורק עציה נותרו עדים לנורא שהיה. רק הם נותר, עצים ירוקים שלוחשים לאיטם את מה שהיה, שעל גזעיהם חרוט עבריונו ושורשיהם ספוגים בדמעותיו של אלוהים. שגם הוא, אני מאמינה, לא האמין...
נחמד לגלות שיש פורום על המסע לפולין... כשראיתי את הפורום חשבתי שיהיה נחמד לשתף על מה שעבר עלי, זה עדיין בי, אני חושבת הרבה על הנושא, קשורה אליו... אני יצאתי למסע בספטמבר השנה. המסע השפיע עלי מאוד, אולי כי אני חייה את הסיפורים שלי סבא שלי על ימי המלחמה יומיום, ואולי כי הנושא פשוט כל כך מרתק אותי שאני לא יכולה להפסיק לחשוב עליו, גם היום חצי שנה אחרי שחזרנו... גילתי, למזלי, שמאוד עוזר להוציא את הכאב העצום בעזרת כתיבה, ניהלתי יומן במשך שמונת הימים, ואני עדיין כותבת. יש ימים שפשוט מתחשק לי להוציא את יומן ולהמשיך לכתוב... טסנו אל הלא נודע, אל הריק אל ארץ המוות. ארץ עצובה, שאפילו שמימיה בוכים מעצב, ציפוריה אינן מזמרות ורק עציה נותרו עדים לנורא שהיה. רק הם נותר, עצים ירוקים שלוחשים לאיטם את מה שהיה, שעל גזעיהם חרוט עבריונו ושורשיהם ספוגים בדמעותיו של אלוהים. שגם הוא, אני מאמינה, לא האמין...
