אין ספק שיש במקרא הרבה מורכבות
וכך גם לגביי מה שכתבת...אז עולה השאלה מה זה בעצם התנ"ך? האם אנחנו קוראים אותו כפשוטו...או שבעצם מדובר בסיפורים בעלי מסרים עמוקים הקשורים לסודות האדם והעולם? אם קוראים את התנ"ך כפשוטו את תמצאי המון סתירות...אז יש כאלו(ואני נוטה להתחבר לגישה הזו) שמיישבים את הסתירות בכך שחושבים שמדובר בספר שנועד לספר באמצעות תמונות וסמלים(ממש כמו סיפורי ילדים,אגדות ומיתוסים קדומים) כדי שיובנו על ידי העם ה"פשוט",כלומר לא אצל יודעי הסוד שהבינו את ה"מקור"(משה היא הדוגמא הבולטת המוכרת,ויש אומרים שהוא היה זה שבעצם כתב את התנ"ך,אבל באופן כללי אפשר גם לראות את הנביאים,ובמיוחד משה,ככאלו אשר מקשרים,במידה מסויימת,בין דברי האלוהים לבין יכולת ההבנה האנושית). ככה-סיפורי המקרא הם בעצם סיפורה של האנושות כולה,והתפתחותה לאורך השנים(עד לסיפורים שכבר אפשר ל"תארך" אותם,כמו מאברהם והלאה,נגיד),כשזו בעצם משקפת גם את התפתחותו של האדם,של דרגות המודעות שלו והתהוותו עד להיותו האדם שאנחנו מכירים כיום. זה בכללי(ובקצרה מאוד!) לגביי הראייה שלי את התנ"ך,ולגביי סיפור הבריאה-אולי אפשר להסתכל על זה ככה ש-12 הפרקים הראשונים של בראשית הם מבטאים תקופה של המון שנים...ושוב כאן זה נכנס לעניין האמונה(תקופת קיום העולם-יש שיגידו אלפי ויש שיגידו מליוני)...ואולי אפשר לראות בהם מעין חטיבה אחת,בייחוד שני הפרקים הראשונים,ואז האחד לא סותר את השני אלא מוסיף לו,מפרש אותו,ולא צריך להתקע בגלל סמנטיקה כרונולוגית...כלומר,שהסיפור לא מתפתח במונחים של זמן,אלא במונחים של תוכן ומהות.בכל מקרה,זו רק מחשבה שלי...אני לא איזה מומחה לתחום...הרי כל הנקודות שהעלת הם נקודות שאפשר לראות אותם מזוויות שונות,והם בעצם שאלות מאוד עמוקות...דווקא בגלל זה,אני חושב שהחשיבות של התנ"ך היא לא בשאלה אם הסיפורים קרו או לא קרו(ואני אכן מאמין שהם קרו),אלא בכך שיש להם מסר מאוד חזק שמדבר אלינו ממרחק של אלפי שנים אל ימינו אנו,של הדרך של האדם להתפתח ולהתהוות,ואני ממש לא מתכוון לדת,למצוות וכדומה...אלו הם רק צדדים מאוד מטריאליסטים של התרבות הנוכחית...אלא למציאות היומיומית שאת ואני נתקלים בהם,בלי קשר לדתנו,ארצנו,מיננו וכל שאר ה***-נו-יים למינהם.
וכך גם לגביי מה שכתבת...אז עולה השאלה מה זה בעצם התנ"ך? האם אנחנו קוראים אותו כפשוטו...או שבעצם מדובר בסיפורים בעלי מסרים עמוקים הקשורים לסודות האדם והעולם? אם קוראים את התנ"ך כפשוטו את תמצאי המון סתירות...אז יש כאלו(ואני נוטה להתחבר לגישה הזו) שמיישבים את הסתירות בכך שחושבים שמדובר בספר שנועד לספר באמצעות תמונות וסמלים(ממש כמו סיפורי ילדים,אגדות ומיתוסים קדומים) כדי שיובנו על ידי העם ה"פשוט",כלומר לא אצל יודעי הסוד שהבינו את ה"מקור"(משה היא הדוגמא הבולטת המוכרת,ויש אומרים שהוא היה זה שבעצם כתב את התנ"ך,אבל באופן כללי אפשר גם לראות את הנביאים,ובמיוחד משה,ככאלו אשר מקשרים,במידה מסויימת,בין דברי האלוהים לבין יכולת ההבנה האנושית). ככה-סיפורי המקרא הם בעצם סיפורה של האנושות כולה,והתפתחותה לאורך השנים(עד לסיפורים שכבר אפשר ל"תארך" אותם,כמו מאברהם והלאה,נגיד),כשזו בעצם משקפת גם את התפתחותו של האדם,של דרגות המודעות שלו והתהוותו עד להיותו האדם שאנחנו מכירים כיום. זה בכללי(ובקצרה מאוד!) לגביי הראייה שלי את התנ"ך,ולגביי סיפור הבריאה-אולי אפשר להסתכל על זה ככה ש-12 הפרקים הראשונים של בראשית הם מבטאים תקופה של המון שנים...ושוב כאן זה נכנס לעניין האמונה(תקופת קיום העולם-יש שיגידו אלפי ויש שיגידו מליוני)...ואולי אפשר לראות בהם מעין חטיבה אחת,בייחוד שני הפרקים הראשונים,ואז האחד לא סותר את השני אלא מוסיף לו,מפרש אותו,ולא צריך להתקע בגלל סמנטיקה כרונולוגית...כלומר,שהסיפור לא מתפתח במונחים של זמן,אלא במונחים של תוכן ומהות.בכל מקרה,זו רק מחשבה שלי...אני לא איזה מומחה לתחום...הרי כל הנקודות שהעלת הם נקודות שאפשר לראות אותם מזוויות שונות,והם בעצם שאלות מאוד עמוקות...דווקא בגלל זה,אני חושב שהחשיבות של התנ"ך היא לא בשאלה אם הסיפורים קרו או לא קרו(ואני אכן מאמין שהם קרו),אלא בכך שיש להם מסר מאוד חזק שמדבר אלינו ממרחק של אלפי שנים אל ימינו אנו,של הדרך של האדם להתפתח ולהתהוות,ואני ממש לא מתכוון לדת,למצוות וכדומה...אלו הם רק צדדים מאוד מטריאליסטים של התרבות הנוכחית...אלא למציאות היומיומית שאת ואני נתקלים בהם,בלי קשר לדתנו,ארצנו,מיננו וכל שאר ה***-נו-יים למינהם.
