שלום לכולם

[silo היחיד]

שלום לכולם

אני חדש כאן בן 22 עוד מעט והשתחררתי מהצבא לפני 4 חודשים... חזרתי מקנדה לפני חודשיים אחרי שעבדתי שם במחנה קיץ שעה ממונטריאול,ופשוט התאהבתי... בררתי כבר על לימודים שם אבל אחרי שהבנתי את המחיר,הבנתי שזה בלתי אפשרי,בעוד חודש וחצי אני חוזר למונטריאול לבקר את חברה שלי שהכרתי במחנה... ההחלטה לא לחיות בארץ עוד התקבלה אצלי תוך כדי הצבא מהרבה סיבות,וללמוד בחו"ל זה דבר שתמיד רציתי לעשות,קנדה ובפרט מונטריאול נראו לי הכי מתאימות. כרגע התוכנית היא לעשות תואר ראשון בארץ,ושני שם,דבר שאני לא שלם איתו בכלל מהסיבה שאני מרגיש שאני מפספס משהו...אני לא רוצה להעביר שלוש שנים בארץ ולראות מה יקרה...אני רוצה עכשיו,אבל כמו שרובכם יודעים זה בעייתי,מבחינה חוקית וכלכלית כמובן...אשמח לשמוע עצות,וכל דבר שיכול להועיל ולעזור..תודה

 

[מהמושב לטורונטו]

או חתונה או BA

אין דרך אחרת, והבנת את זה לבד. מצטער בשבילך.

 

[silo היחיד]

כן....

תודה,אשמח לעוד תגובות,אני מניח שאתה מתכוון לחתונה פיקטיבית??זה חוקי בכלל??

 

[silo היחיד]

שאלה נוספת

מה לגבי מציאת מעסיק קנדי...לדוגמה בקהילה היהודית,אם צריך מישהו שילמד עברית,ילדים בעיקר.?

 

[מהמושב לטורונטו]

לא אני מתכוון לחתונה אמיתית.

אם מערכת היחסים שלך אם החברה יבשילו ויתפתחו לכלל חתונה זה יהיה פיתרון מצויין. במידה ולא, אתה צריך להשלים את השכלתך המקצועית ולצבור ניסיון בעבודה, מה שייאפשר הגירה רק בעוד 4-6 שנים. מציאת מעסיק בקהילה היהודית היא אפשרית, אבל נדירה מאד. יש בקנדה מספיק ישראלים למילוי רוב המשרות. אם יש מישהוא בקהילה בקנדה שמאד רוצה לעזור לך ניתן לסדר את זה בקלות. אבל צריך קשרים אישיים ומישהוא שיש לו מוטיבציה חזקה לעזור לך. זה נדיר.

 

[silo היחיד]

אוקיי,

השאלה מתי כדאי לי להתחיל בכלל את כל נושא תהליך ההגירה המסורבל?ובאיזה מסלול כמובן? במידה ואוכל לעשות זאת אך ורק אחרי סיום התואר הראשון פה בארץ...אני מניח שלהתחיל עכשיו יהיה מיותר,לא?

 

[מהמושב לטורונטו]

אתה לא יכול להגיש בקשה במסלול הפדרלי לפני שיש

לך 67 נקודות תיאורטיות. אני מציע שתקרא בעיון את אתר ההגירה הפרובינציאלי של קוויבק. החברה שלך גרה במונטריאול. יכול להיות שזה יהיה לך יותר מהיר וקל. אני לא מכיר את תהליך קוויבק לעומק.

 

[נשוי]

תודה,

מה לגבי הצרפתית,אני בטוח שישנה בחינה כחלק מתהליך ההגירה לקוויבק... האם רק מי שיודע צרפתית יכול להגר?

 

[מהמושב לטורונטו]

יש בחינה בצרפתית TEF

אבל היא מיועדת דווקא למי שרוצה לקושש עוד כמה נקודות במסלול הפדרלי. במסלול קוויבק, אין בחינה, אבל יש ראיון אצל פקיד הגירה של קוויבק, והראיון מתקיים גם בצרפתית. כך שהמראיין מתרשם מכושר הביטוי בצרפתית של המרואיין.

 

[נשוי]

שאלה אישית,

מסקרן אותי לדעת קצת איך אתה הגעת לקנדה מהמושב..חסרים פה קצת סיפורים אישיים של אנשים,אז אם תוכל לפרט כאן את הסיפור שלך זה יהיה נהדר...תודה,ובכלל כל אחד\ת שיכול לתרום ולספר את הסיפור שלו,מוזמן.

 

[מהמושב לטורונטו]

החלטנו לעזוב את ישראל ממגוון סיבות

בשנת 2002. האוירה ברחוב, על הכביש, האלימות בבית הספר של הילדים, היחס של מורים וגננות, והתובנה שהסכסוך הישראלי פלשתיני והמשך השהייה בשטחים, לא ייפתר גם עבור הנכדים שלנו, ולפחות חלק מהאשמה בכך רובצת למיטב שיפוטנו על הצד הישראלי, בצד חוסר הצדק החלוקתי בישראל ונטל המס הגבוה על שכבות הביניים, גרמו לנו הרגשה של מיאוס. החלטנו לעזוב, ביקשנו רילוקיישן מהעבודה וקיבלנו, שהינו כ 3 שנים בארה"ב, וכשראינו שבהיי טק בגלל רכישות ומיזוגים תכופים גרין קארד זה עניין מסובך, ביקשנו וקיבלנו רילוקיישן לקנדה. בדיעבד, היום גם אם יתנו לנו גרין קארד, לא ניקח. לך תיראה את הסרט "סיקו" של מייקל מור, ותבין למה כמה מחברינו מארה"ב שוקלים עכשיו לבוא בעיקבותינו. אנחנו מאד מרוצים מהחיים בקנדה, ואני מבין את כל מי שמחליט לעזוב את ישראל ושמח מאד לעזור.

 

[נשוי]

תגובה

תחושת ההזדהות בוערת...אצלי אני חושב שהמניעים התחילו בצבא והמשיכו בהסברים שפירטת לעיל... כרגע אני חי פיזית בארץ...הראש במקום אחר..וזה מאוד מאוד קשה. העובדה שאצטרך לסחוב את השנים הבאות בארץ מייאשות מאוד...

 

[lisman]

כנ"ל

אני מסכים איתך במאה אחוזים!... גם אצלי המניעים התחילו מהצבא... והתבגרו מאז... ומתגברים...

 

[נשוי]

יופי,אבל...

השאלה מה עושים בנידון??? לשבת בחיבוק ידיים ולרטון זה הכי קל... האם ניתן לעשות משהו,או לפחות לזרז את התהליך...? עצות וחוויות אישיות יתקבלו בברכה,תודה

 

[lisman]

מתחילים...

כמו שהחבר'ה סיפרו - התהליך קצת ארוך (בערך שנתיים)... אבל צריך לעשות אותו... אני ביום ראשון כבר שולח את הטפסים לשגרירות...

 

[נשוי]

כן,אבל

אין מה להתחיל תהליך הגירה אם אפילו אין את הקריטריונים הדרושים אני מניח(מבחינת לימודים אקדמאיים-קנדה לא תרצה מישהו שלא למד בחייו,פרט ללימודי תיכון,או תקן אותי אם אני טועה בבקשה...)

 

[lisman]

אפשרי

אם אני מבין נכון - ותכף נקבל תגובות ממבינים יותר... לימודים אקדמאים עוזרים משום שהם מעלים את הניקוד (צריך 67...) שוב, אם הבנתי נכון, בלי התואר זה יקח יותר זמן... אתה יכול להתחיל את התהליך ואת התואר... איך שתסיים את התואר... תהיה מאוד קרוב לקבלת האישורים... תקנו אותי אם אני טועה...

 

[dana631]

אפרופו "סיקו"

אני עכשיו בארה"ב והיתה כתבה בחדשות (טלויזיה, לא זוכרת באיזה ערוץ) על איך ממשלת קנדה שולחת לכאן נשים קנדיות על סף לידה, כתופעה, גם מבריטיש קולומביה וגם מאונטריו, כי.... אין להם מיטות ואפשרות ליילד אותן בקנדה. ראיינו יולדת מבריטיש קולומביה בהיסטריה של בכי, על זה שהיא צריכה ללדת בסיאטל, לבד, רחוק מבעלה ומשני ילדיה הקטנים. הממשלה הקנדית משלמת את החשבון על השירותים הרפואיים והאשפוז - סחתיין! האמת, רק בשביל זה כדאי לבוא לקנדה.....

 

[vhkv7]

מי שמשלם את החשבון הם שירותי הבריאות של כל

פרובינציה- מה שמעורר זעם רב בקרב האזרחים. גם באלברטה- נשים רבות מועברות למונטנה, בגלל מחסור במיטות עבורן ו/או עבור היילוד במח' תינוקות או פגים. לעיתים מעבירים נשים כמה שבועות לפני הלידה הצפוייה, משום שהן בסיכון גבוה ללידת פג, וחוששים שלא יהיה מקום עבור היילוד בפגיה. בכל מקרה, הוצאות ההעברה, הלידה, האישפוז כו'- מכוסים ע"י מע' הבריאות הפרובינציאלית (וכך בחינם יש ליילוד אזרחות כפולה וטיול לחו"ל). אולם, ההוצאות המגיעות לעשרות אלפי דולרים (במקרה הטוב) ליולדת, מעלות את הטענה שניתן להשתמש בכסף הזה להרחבת ביה"ח בקנדה, הוספת מיטות וגיוס רופאים ואחיות. אבל, צר לי לומר את האמת- מע' הבריאות פה היא לא סיבה מספיק טובה כדי לבוא לקנדה....

 

[מהמושב לטורונטו]

נסי לקבל שירותי בריאות בארה"ב כשאין לך

מקום עבודה עם ביטוח בריאות קיבוצי. קל לאנשים לדבר כשהם צעירים בריאים ועובדים. כשיותר מאחד הנתונים האלה בארה"ב משתנה, אפשר לפשוט את הרגל כשצריך שירותי בריאות.