שלום לכולם

אין פה התיימרות לטפל

כל אחד צריך לקחת אחריות על חייו.
יש ברחבי האינטרנט פורומים שונים בנושאים שונים שדורשים טיפול מקצועי ,חלקם במעורבות של איש מקצוע וחלקם לא.
יש מקום לשיתוף חברי וניסיון אישי, כמו שבחיים לא על כל בעיה אנחנו ישר פונים לאיש מקצוע.

אחריות אישית .
 
לי אישית

אין בעיה להודות ולקרוא לדפוסי התנהגות שלי "הפרעת אכילה" ו/או "התמכרות". אני יודעת שאני מקיימת את הקריטריונים.
ה"הפרעה" או "הבעיה הנפשית" שיש לי לא משבשת את החשיבה שלי בשאר התחומים, מאפשרת לי לקיים זוגיות, משפחה, קריירה, חברויות וכו'.יש לי בעיה שמתבטאת בתחום מאוד מצומצם בחיי-כך שאין לי בעיה לתת לה כותרת שמופיעה בספר פסיכאטרי כזה או אחר.

ייעוץ מקצועי בהחלט יכול לעזור לי, אך גם משיתוף בפורום אני יכולה להיתרם.

יש כאלה שלא מתחברים לכותרת של "הפרעת אכילה" אך עדיין יכולים למצוא את עצמם בפורום.
עדיין לא מבינה מה מפריע לך כל כך בקיומו של הפורום...?
 
אני לא מכירה הרבה אנשי מקצוע בתחום

בייחוד כאלה שיש להם זמן לנהל פורום. מי שמנהלת את פורום הפרעות אכילה כאן בתפוז אינה אשת מקצוע כלל וכלל. הבעיה בפורום ההוא, היא שאין התייחסות לאכלני יתר כפייתיים. 99% שם אנורקסיות ובולמיות בשלבים כאלה ואחרים של המחלה, והתקנון מאוד הדוק וקפדני. הפורום ההוא מאוד מאוד קשה וחולה (במובן של המחלה עצמה, לא של ההשתדלויות לצאת ממנה, שזה יש שם בשפע), ועדיין - לא מקצועי. אני לא כל כך מצאתי את עצמי שם - כאמור - בולמיה ואנורקסיה זה לא אני, ושכבת הגיל הממוצעת שם היא בערך חצי מגילי. התיידדתי עם כמה בנות שם בלי שום קשר, אבל לא לגמרי מצאתי את מקומי. מבחינת הגדרת ההפרעה - כאן מקומי.
 
אני לא יודעת אם אני צודקת

אני קוראת את התגובות שלכם ותוהה, כי יש המוןןןןןןןןןןן פורומי דיאטה ותזונה נכונה. רק כאן בתפוז יש המון כאלה, ושם יש פן חברתי ועצות לדיאטה וכו'. חשבתי, כשראיתי את שם הפורום, שכאן המקום לאנשים שאין להם מקום בפורום הפרעות אכילה, שמרגישים חריגים, שיש סיכוי שכאן יבינו אותם טוב יותר מאשר שם, ועדיין, שההתייחסות תהיה בכובד ראש מבחינת ההפרעה / המחלה וקלילות בכל השאר. אני לא חושבת שזה סותר, וכל אחד מביא מעצמו. תהיתי גם אם המטרה של הפורום היא לדבר על אוכל או לדבר על מה שמניע אותנו לאכול. אני אלמד בהמשך.
 

מינהר

New member
זכותך, אורח, לפנות לכל מומחה, וגם להתארח כאן

בפורום הלא מקצועי. אין סתירה.
 
מסכימה עם כל מילה ! פורום אינו במקום טיפול

אבל יכול לעזור למי שרוצה .
לא מכריחים אף אחד השתתף.
 
שלום לכולם

הייתי שמחה להסבר, כי עד עכשיו די הלכתי לאיבוד: מה מטרתו של הפורום? להיאבק בנטייה למשקל יתר ובאכילת יתר, כלומר בקושי לעשות דיאטה, או שמדובר בגישה שמתייחסת לאכילת יתר כאכילת יתר כפייתית, מחלה התמכרותית?
 
אני לא יודעת איך עורכים הודעה

אז אני אבהיר ששאלתי מכוונת לגישה של הפרעת אכילה כפייתית או "סתם" קושי לעמוד בדיאטה. תודה.
 
יש מקום לכל הגישות

כל מי שהמושג "אכילת יתר" מדבר אליו מוזמן לפורום, וכל אחד רואה זאת בדרך אחרת.
יש דיונים שמתרכזים יותר בקושי להוריד במשקל, ויש דיונים שמתרכזים בפן ההתמכרותי

בעיני שתי הגישות שהעלת לא סותרות אחת את השניה, אלא משלימות ואף חופפות. אישית יש ימים שאני ממש מרגישה יותר את הפן הכפייתי התמכרותי, ויש ימים שמעניין אותי המשקל יתר ופחות מתעסקת במה לאכול...

למה את מתחברת יותר?
 
אני מתחברת למחלה ולרצון להחלים ממנה

אני חולה באכילת יתר כפייתית. המחלה שלי אולי לא קשה כמו אנורקסיה ובולמיה, אבל היא קשה, ואני במשקל מזעזע. הייתי שנים באו.איי (אכלני יתר אנונימים) והייתי מאושפזת במח' להפרעות אכילה, ואינספור ניסיונות לטפל ע"י גורמים שלא מבינים בתחום ושכן מבינים בתחום. אני מועמדת לניתוח לקיצור קיבה, אך לצערי בינתיים לא מאשרים לי אותו.
 

מינהר

New member
אלומה, אני מאחלת לך בריאות. מה שניסיתי לומר

בעניין המינון הוא, שיש כאלה שיש להם עודף של 5 קג ויש כאלה שיש להם עודף של 30 קג. לא משנה מה הסיבה. הבעיה דומה, אך החומרה שלה קצת שונה. זהו.
 

never give up

New member
היי אלומה


קראתי את כל השרשור ואני קצת מתקשה להגיב דרך הפלאפון.
אנסה בכל זאת, וארחיב במידת הצורך כשאחזור לארץ:
&nbsp
יהפורום הינו פורום חברתי בלבד, והדבר מודגש הן באודות והן בתקנון. ככזה, הפורום מציע מעגל תמיכה חברתי, ממש קבוצת תמיכה ומובן שאינו מחליף ייעוץ מקצועי!
וכאן אבהיר את שנאמר למטה - לכולנו, בין אם נודה ובין אם נדחיק, יש הפרעת אכילה. כולנו מתעסקים באוכל, כולנו מנהלים מערכת יחסים כלשהי איתו. יש הפרעות אכילה שהמקור שלהן דורש טיפול מקצועי, אך חשוב להבין שהטיפול הוא לא ברמת האוכל אלא ברמת הנפש - אם זה בדידות ואם זה דימוי עצמי נמוך או חוסר הערכה.
&nbsp
בפורום הזה כולם יכולים לכתוב - כל מי שמוצא כאן חיבוק ותמיכה.
אני יכולה לומר לך, בלי להתבייש כלל, שאני 6 שנים סובלת מהפרעת אכילה. בהתחלה קראו לזה "אנורקסיה" כי היה נוח למרות שלא תאמתי את הקריטריונים, והיום אין לזה שם. אני מטפלת בעצמי ומקבלת גם עזרה חיצונית. ממש בימים אלה נחשפתי למקור ההפרעה שלי, שלדעתי ההוא המקור להפרעה של רב אכלני היתר שכאן, וברור שאשתף בחודש הקרוב את התובנות שלי.
וכדי להרגיע אותך - טני במשקל תקין, אני בזוגיות מאושרת, אני סטודנטית למדעי המחשב בטכניון, טוב לי בחיי! אין לי נטיות אובדניות או רצון להיעלם, אני לא מקיאה ולא אוכלת בסתר.
ובכל זאת, אני סובלת מהפרעת אכילה - מיחסים קלוקלים עם אוכל.
&nbsp
את מוזמנת להשאר אם את מוצאת כאן מקום. נשמח לעזור ולהיעזר

כל טוב,
רותם.
 
להרבה אנשים שסובלים מהפרעות אכילה יש משקל תקין

פורום חברתי נשמע נחמד. גם פורום הפרעות אכילה בתפוז הוא פורום חברתי, או יותר נכון שפיכה של קושי, התייעצות, רצון לצאת מהמחלה ולהחלים, וכו'. ברור שאנחנו לא יכולים פה לאבחן או לייעץ מבחינה מקצועית (אלא אם יש פה ייעוץ מקצועי ואני לא יודעת מזה, אדומים או משהו), אבל אני חושבת שמה שיכול לבדל אותנו מפזורת הפורומים הדיאטתיים למיניהם, זה ההתייחסות למניעים, לטיפולים, לסבל, ולא סתם לתת מתכונים ולכתוב על בגדים והמידות שלהם. אני לא פוסלת את זה כלל וכלל, אבל אני חושבת שהייחוד של הפורום הוא בהגדרתו כהפרעה, הפרעת אכילה כפייתית / אכילת יתר. כשראיתי בפרדס את הפרסום שהפורום הזה נפתח, נורא קיוויתי שהוא יהיה בשבילי מה שהיה פורום הפרעות אכילה כללי, שלא מצאתי בו את מקומי, כי כאמור יש שם רוב מוחלט של אנורקסיות ובולמיות וזה בכלל לא קשור אליי.
אבל זו רק אני, ואני חדשה פה, אז אני אשב ואלמד לאן פני הדברים, ובהתאם אשתתף לפי הצורך.
אני מודה מאוד לכל מי שהגיב לי כאן. דיון מעניין, תודה.
 
אני לא מתכוונת לדבר רק על סבל

ממש לא, אפשר גם סיפורי הצלחה ויש כאלה לא מעט. מעבר לזה נראה לי שדי הסברתי את עצמי.
 
למעלה