רובין הוד (לא לקלל אותי) ../images/Emo123.gif
קודם כל ולפני הכל, אני מגמגמת ולא חשוב שאולי אני כבר כל כך בשליטה שאני לא מגמגמת עכשיו - בליבי, מוחי ונפשי אני מרגישה מאוד מאוד מגמגמת. ושנית, כשהייתי בגילך גימגמתי את נפשי לדעת, היו לי 50% שטף ואם אתה חושב שלא עברתי את כל מדורי גהינום - תחשוב שוב. אבל אי אפשר לעבור חיים שלמים בכעס מתמיד, בצורה הזו מפספסים את כל הטוב שבדרך, למעשה זה לא חיים כך. אי אפשר כל הזמן לחשוב שכולם צוחקים עליך מאחורי הגב, אי אפשר כל הזמן לחשוב שכולם חושבים שאתה האפס הגדול ביותר שהיה קיים אי פעם, אי אפשר כל הזמן לקחת הכל כל כך קשה. הרי בסופו של דבר אם לא תשים גבולות באמת תאמין שאתה אפס מאופס וגדול הסתומים שאי פעם נולד, לא? ואם אתה מגמגם, אתה רק מגמגם - לא תמות מזה. לא תמיד לקחתי הכל בשלווה, ועד היום אני לא טיפוס שמתאים לו לבלות באיזה אשרם בהודו, אבל למדתי בחיי שמה שלא הורג - מחשל. וכדי להגיע למיצוי עצמך עם הגימגום לא תוכל לאורך זמן לחשוב בכל פעם שאתה מגמגם שזה נורא - הרי בסופו של דבר תפסיק לדבר. הייתי במוסך עם האוטו והמוסכניק היה מאוד לחוץ בזמן ואני... קצת לא ידעתי להגדיר איפה בדיוק הבעיה והוא כל הזמן אמר לי נו, מיידלה (
) אין לי את כל הזמן לחכות לך עד שתגידי לי. זה נורא הלחיץ ועיצבן אותי וכמובן שגם גימגמתי, העוזר שלו התחיל לחייך ולצחקק. נו אז מה? מי פה האידיוט? מי פה האפס מאופס? מי פה גדול הסתומים? היה ונגמר! יכולתי עד עכשיו להלקות את עצמי בשוטים איך גימגמתי ואיזו פשלה וכו וכו, אבל בנינו? לא שווה את המאמץ הנפשי להתייחס לזה. היה ונגמר. ועם הגימגום הזה, למדתי והתחתנתי וילדתי שלושה ילדים ואני
חיה חיים מלאים, גם אין לי דרישות גדולות מדי - אני רק רוצה להיות בריאה ומאושרת בחברת האנשים האהובים עליי, לעבוד ולהתפרנס ולחיות. זהו. החיים זה מה שאתה עושה מהם, אם תגמגם ותהיה נוורוטי אנשים יתייחסו אליך כך ולעומת זאת אם תגמגם ותהייה אופטימי ותעשה את הטוב ביותר שאתה מסוגל אליו אנשים יתייחסו אליך אחרת. זו הבחירה שלך מה לעשות בחייך. ועוד דבר קטן, גם כשגימגמתי מאוד - תמיד היו לי חברים ותמיד היו לי עוד תכונות שלפיהן מדדו אותי - לא רק הגימגום. לכל אחד זה קורה.
