שלום לכולם
- פותח הנושא רענן2
- פורסם בתאריך
תחום מרתק!
לאחרונה קראתי כמה מאמרים בתחום, והיה ממש מעניין - אם כי אני מודה שלא היה לי קל לקרוא משום שהיו הרבה מונחים מתחום האנטומיה שלא ממש הכרתי קודם לכן. מאמר שנהנתי ממנו ומומלץ למי שלא בקיא בתחום: Bookheimer Susan (2002), 'Functional MRI of Language: New Approaches to Understanding the cortical organization of Semantic Processing', in: Annu. Rev. Neurosci. 25 וקישור למאמרים נוספים בפסיכו-בלשנות וביניהם גם בנוירו-בלשנות: Cognitive Psychology & Cognitive Neuroimaging תהנו דנ
לאחרונה קראתי כמה מאמרים בתחום, והיה ממש מעניין - אם כי אני מודה שלא היה לי קל לקרוא משום שהיו הרבה מונחים מתחום האנטומיה שלא ממש הכרתי קודם לכן. מאמר שנהנתי ממנו ומומלץ למי שלא בקיא בתחום: Bookheimer Susan (2002), 'Functional MRI of Language: New Approaches to Understanding the cortical organization of Semantic Processing', in: Annu. Rev. Neurosci. 25 וקישור למאמרים נוספים בפסיכו-בלשנות וביניהם גם בנוירו-בלשנות: Cognitive Psychology & Cognitive Neuroimaging תהנו דנ
קצת על נוירולינגיוויסטיקה
נוירולינגוויסטיקה הוא תחום העוסק בקשר בין שפה למוח. יש הרבה דרכים בהן ניתן להסתכל על הנושא, וחוקרים שבאים מתחומים שונים (למשל: נוירולוגיה, בלשנות, פסיכולוגיה) עוסקים בו, כל אחד בזווית הראייה שלו. שאלות יסודיות בתחום: איך המוח לומד, יודע, ומשתמש בשפה? האם הידע הלשוני נמצא באזור או אזורים מסוימים במוח, ואם כן - היכן? מהי המשמעות הנוירולוגית והביולוגית של ידע לשוני ושימוש בשפה? הפרעות שפה התפתחותיות ואפאזיות - כיצד לסווג אותן, כיצד לטפל בהן? מה הקשר בין ידע לשוני לבין ידע מכל סוג אחר (ברמה הפסיכולוגית והנוירולוגית), והאם ההפרדה בין סוגי הידע השונים קיימת במוח? ועוד... המחקר בנוירולינגוויסטיקה עושה שימוש בנתונים מסוגים ומתחומים רבים מאוד - כמעט כל מה שעולה על דעתכם. דוגמאות: בלשנות תיאורטית, רכישת שפה, דו לשוניות, שיטות הדמייה (PET, FMRI, MEG...), שיטות הקלטה, צילום ומחקר (eeg, ERP, CT, MRI...), גירויים חשמליים של איזורים במוח בעת ניתוח, אפיוני שפה בעת מחלות ותסמינים שונים (אפאזיות, אלצהיימר, פרקינסון, ויליאמס, SLI, האנטינגטון, סכיזופרניה...), מחקרים ברשתות עצבים מלאכותיות, ובאופן כללי - כל מה שעוסק בשאלות: איך עובד המוח, מהי שפה, מהו ידע לשוני, איך אנו מעבדים שפה וכו'. ע"מ לעסוק באופן רציני בנוירולינגוויסטיקה, צריך (לפי דעתי) להיות לפחות בעלי השכלה בסיסית בנושא המוח (מבנה המוח, עבודת תאי עצב, אופן פעולת מערכות במוח וכו'), בנושאי קוגניציה, ובנושא שפה. זהו, בינתיים. אני מקווה שעניתי על השאלות, או לפחות הפרכתי כמה רעיונות בקשר לפירוש המילה... (אגב, גם פונטיקה זה מעניין). תודה על קבלת הפנים ושיהיה בהצלחה לפורום הדי חדש הזה. רענן.
נוירולינגוויסטיקה הוא תחום העוסק בקשר בין שפה למוח. יש הרבה דרכים בהן ניתן להסתכל על הנושא, וחוקרים שבאים מתחומים שונים (למשל: נוירולוגיה, בלשנות, פסיכולוגיה) עוסקים בו, כל אחד בזווית הראייה שלו. שאלות יסודיות בתחום: איך המוח לומד, יודע, ומשתמש בשפה? האם הידע הלשוני נמצא באזור או אזורים מסוימים במוח, ואם כן - היכן? מהי המשמעות הנוירולוגית והביולוגית של ידע לשוני ושימוש בשפה? הפרעות שפה התפתחותיות ואפאזיות - כיצד לסווג אותן, כיצד לטפל בהן? מה הקשר בין ידע לשוני לבין ידע מכל סוג אחר (ברמה הפסיכולוגית והנוירולוגית), והאם ההפרדה בין סוגי הידע השונים קיימת במוח? ועוד... המחקר בנוירולינגוויסטיקה עושה שימוש בנתונים מסוגים ומתחומים רבים מאוד - כמעט כל מה שעולה על דעתכם. דוגמאות: בלשנות תיאורטית, רכישת שפה, דו לשוניות, שיטות הדמייה (PET, FMRI, MEG...), שיטות הקלטה, צילום ומחקר (eeg, ERP, CT, MRI...), גירויים חשמליים של איזורים במוח בעת ניתוח, אפיוני שפה בעת מחלות ותסמינים שונים (אפאזיות, אלצהיימר, פרקינסון, ויליאמס, SLI, האנטינגטון, סכיזופרניה...), מחקרים ברשתות עצבים מלאכותיות, ובאופן כללי - כל מה שעוסק בשאלות: איך עובד המוח, מהי שפה, מהו ידע לשוני, איך אנו מעבדים שפה וכו'. ע"מ לעסוק באופן רציני בנוירולינגוויסטיקה, צריך (לפי דעתי) להיות לפחות בעלי השכלה בסיסית בנושא המוח (מבנה המוח, עבודת תאי עצב, אופן פעולת מערכות במוח וכו'), בנושאי קוגניציה, ובנושא שפה. זהו, בינתיים. אני מקווה שעניתי על השאלות, או לפחות הפרכתי כמה רעיונות בקשר לפירוש המילה... (אגב, גם פונטיקה זה מעניין). תודה על קבלת הפנים ושיהיה בהצלחה לפורום הדי חדש הזה. רענן.
אז ככה
קודם כל, לשים את ההודעה הקודמת שלי כמאמר נראה לי קצת מוגזם, זה היה די בסיסי, תשאירי מקום למאמרים קצת יותר רציניים... דבר שני, נוירולינגוויסטיקה היא בעיקר תחום מחקרי כרגע. יש כמובן נוירולוגים ואנשי שיקום (בעיקר קלינאיות תקשורת) שעוסקים בזה גם במובן התעסוקתי, אבל בעיקרון לא נראה לי שזה משהו שלומדים אותו מתוך כוונה תעסוקתית במיוחד. אני החלטתי להתמקד בזה כי זה מעניין אותי, זה הכל. כרגע אני בשלבים די התחלתיים של דוקטורט. אני אנסה להסביר קצת על הנושא שאני מתעסק בו, אני לא מבטיח שאני אצליח (אני בשלבים של להסביר את זה לעצמי כרגע)... הרעיון הוא לבדוק כיצד משתלבות תיאוריות של ידע לשוני (ובמיוחד של לקסיקון) עם תיאוריות וידע שיש היום לגבי אופן פעולת המוח, ובייחוד - מערכות זיכרון. עד כמה ניתן להתאים בין מערכות זיכרון שונות במוח לבין חלקים שונים בידע הלשוני, ומה כל זה אומר לנו על התיאוריות הבלשניות ועל המוח. יש היום כבר תיאוריות בנושא, עם בסיס לא רע, אך יש בהן חורים לא קטנים, ולכן יש עוד הרבה עבודה...
קודם כל, לשים את ההודעה הקודמת שלי כמאמר נראה לי קצת מוגזם, זה היה די בסיסי, תשאירי מקום למאמרים קצת יותר רציניים... דבר שני, נוירולינגוויסטיקה היא בעיקר תחום מחקרי כרגע. יש כמובן נוירולוגים ואנשי שיקום (בעיקר קלינאיות תקשורת) שעוסקים בזה גם במובן התעסוקתי, אבל בעיקרון לא נראה לי שזה משהו שלומדים אותו מתוך כוונה תעסוקתית במיוחד. אני החלטתי להתמקד בזה כי זה מעניין אותי, זה הכל. כרגע אני בשלבים די התחלתיים של דוקטורט. אני אנסה להסביר קצת על הנושא שאני מתעסק בו, אני לא מבטיח שאני אצליח (אני בשלבים של להסביר את זה לעצמי כרגע)... הרעיון הוא לבדוק כיצד משתלבות תיאוריות של ידע לשוני (ובמיוחד של לקסיקון) עם תיאוריות וידע שיש היום לגבי אופן פעולת המוח, ובייחוד - מערכות זיכרון. עד כמה ניתן להתאים בין מערכות זיכרון שונות במוח לבין חלקים שונים בידע הלשוני, ומה כל זה אומר לנו על התיאוריות הבלשניות ועל המוח. יש היום כבר תיאוריות בנושא, עם בסיס לא רע, אך יש בהן חורים לא קטנים, ולכן יש עוד הרבה עבודה...
ידע בלשני הכרחי
אז זה כמובן לא במקום התשובה של רענן,אבל דרוש גם דרוש ידע בלשני נרחב וזו בדיוק ה"בעיה" של הנוירופסיכולוגים או ביולוגים שאין להם ידע על שפה. למה? כי כדי לדבר על מצבים של התפרקות שפה ,צריך לדעת על שפה או על הידע שמיוצג בראש:מערכת כללים של ה"דקדוק"(לא במובן של בה"ס) למשל לדעת שבפגיעות מסוימות ישנה השמטה של מילות תפקוד ולא של מילות תוכן ומה זה אומר על ייצוג של שפה תקינה במוח. או שאלות של שלבים ברכישת שפה ובהבשלה,אלמנטים כגון passive ועוד ועוד. מה שנראה כאידיאלי הוא שיתוף פעולה בין ביולוגים,נוירו... ובלשנים
אז זה כמובן לא במקום התשובה של רענן,אבל דרוש גם דרוש ידע בלשני נרחב וזו בדיוק ה"בעיה" של הנוירופסיכולוגים או ביולוגים שאין להם ידע על שפה. למה? כי כדי לדבר על מצבים של התפרקות שפה ,צריך לדעת על שפה או על הידע שמיוצג בראש:מערכת כללים של ה"דקדוק"(לא במובן של בה"ס) למשל לדעת שבפגיעות מסוימות ישנה השמטה של מילות תפקוד ולא של מילות תוכן ומה זה אומר על ייצוג של שפה תקינה במוח. או שאלות של שלבים ברכישת שפה ובהבשלה,אלמנטים כגון passive ועוד ועוד. מה שנראה כאידיאלי הוא שיתוף פעולה בין ביולוגים,נוירו... ובלשנים
נכון מאוד, אבל...
גם אני בא מתחום הבלשנות (עם עבר פלילי במדעי המחשב), ולכן קשה לי שלא להסכים עם כל מילה שאת אומרת. עם זאת, צריך לשים לב לתופעה מעניינת: בד"כ אנשים נוטים לייחס את לתחום שהם יודעים אותו חשיבות גדולה. לנו כבלשנות (טוב, אני לא ממש בלשן, אבל נגיד) - קשה לדמיין דיון רציני בנושאים כאלה ללא ידע בסיסי בבלשנות. מצד שני, אני מניח שלרופאים העוסקים בנושא - קשה לדמיין דיון באותו נושא בדיוק, ללא ידע בסיסי למשל בסוגים שונים של נזקים מוחיים וההבדלים ביניהם (למשל: נזק מגידול, נזק משבץ - ויש סוגים שונים גם כאן, נזק ממכה, נזק ממחלה כלשהי וכו' - לכל אחד מאלו מאפיינים שונים). בקיצור - כמו שאמרת, שיתוף פעולה הכרחי, אבל - תרשי לי להוסיף, רצוי גם שלכל אחד מהעוסקים יהיה ידע בסיסי בתחומים הקשורים לנושא.
גם אני בא מתחום הבלשנות (עם עבר פלילי במדעי המחשב), ולכן קשה לי שלא להסכים עם כל מילה שאת אומרת. עם זאת, צריך לשים לב לתופעה מעניינת: בד"כ אנשים נוטים לייחס את לתחום שהם יודעים אותו חשיבות גדולה. לנו כבלשנות (טוב, אני לא ממש בלשן, אבל נגיד) - קשה לדמיין דיון רציני בנושאים כאלה ללא ידע בסיסי בבלשנות. מצד שני, אני מניח שלרופאים העוסקים בנושא - קשה לדמיין דיון באותו נושא בדיוק, ללא ידע בסיסי למשל בסוגים שונים של נזקים מוחיים וההבדלים ביניהם (למשל: נזק מגידול, נזק משבץ - ויש סוגים שונים גם כאן, נזק ממכה, נזק ממחלה כלשהי וכו' - לכל אחד מאלו מאפיינים שונים). בקיצור - כמו שאמרת, שיתוף פעולה הכרחי, אבל - תרשי לי להוסיף, רצוי גם שלכל אחד מהעוסקים יהיה ידע בסיסי בתחומים הקשורים לנושא.
זה לא היה מוגזם...ויש מקום כמובן
למאמרים יותר רציניים. איזה כיף לך חוצה מייסה הלוואי ואני הייתי בדוקטורט שלי עכשיו...אחח...הדרך ארוכה ופתלתלה. בכל אופן, לעבודה! אתה תתמקד בדוקטורט ואני אתמקד בבחינות סמסטר א'...
אגב, בהצלחה גם לכל מי שלומד כאן (וגם ניגש לבחינה בפונטיקה ביום שלישי...)
למאמרים יותר רציניים. איזה כיף לך חוצה מייסה הלוואי ואני הייתי בדוקטורט שלי עכשיו...אחח...הדרך ארוכה ופתלתלה. בכל אופן, לעבודה! אתה תתמקד בדוקטורט ואני אתמקד בבחינות סמסטר א'...
רענן, שאלה לגבי אפאזיות ../images/Emo5.gif
למדתי (במסגרת מדעים קוגניטיביים) שאפזיית ברוקה היא שיבושים בהפקה, ואפזיית ורניקה היא שיבושים בהבנה- אך יחד עם זאת, גם בברוקה יש משהו שקשור להבנה. הטיעונים שנתנו לנו לגבי ההבנה בברוקה לא נראו לי ברורים ומשכנעים. יש לך משהו לומר בנדון? תודה! יפעת
למדתי (במסגרת מדעים קוגניטיביים) שאפזיית ברוקה היא שיבושים בהפקה, ואפזיית ורניקה היא שיבושים בהבנה- אך יחד עם זאת, גם בברוקה יש משהו שקשור להבנה. הטיעונים שנתנו לנו לגבי ההבנה בברוקה לא נראו לי ברורים ומשכנעים. יש לך משהו לומר בנדון? תודה! יפעת
ברוקה וורניקה
למיטב ידיעתי יפעת החלוקה הזו של ברוקה וורניקה,כפי שאת יודעת היא חלוקה ישנה מאד שנעשתה ב1861 (ברוקה) ו1874 (ורניקה)ע"י רופאים. 100 שנה אח"כ יודעים שפגיעות באיזור ברוקה לא בהכרח משאירות הבנה. יש לקחת בחשבון שנוירולוגים אינם יודעים בהכרח לעשות ניתוח פונקציונאלי של התנהגויות.הממדים המרכזיים כדי לאבחן סוגים שונים של אפאזיה היו:הבנה ,הבעה,שטף וכו'אך נשאלת השאלה למה דווקא קטגוריות אלה ולא אחרות?איזה שיפוטים מפעילים במתן האבחון/ציון? ולכן אפשר ללמוד מכך שהתאורים של ברוקה וחבריו לא מספיקים כדי ללמוד על כל העושר,חייבים להכנס לטרמינולוגיה בלשנית. אבל... נחכה אולי לתשובתו ודעתו של המומחה העדכני-רענן.
למיטב ידיעתי יפעת החלוקה הזו של ברוקה וורניקה,כפי שאת יודעת היא חלוקה ישנה מאד שנעשתה ב1861 (ברוקה) ו1874 (ורניקה)ע"י רופאים. 100 שנה אח"כ יודעים שפגיעות באיזור ברוקה לא בהכרח משאירות הבנה. יש לקחת בחשבון שנוירולוגים אינם יודעים בהכרח לעשות ניתוח פונקציונאלי של התנהגויות.הממדים המרכזיים כדי לאבחן סוגים שונים של אפאזיה היו:הבנה ,הבעה,שטף וכו'אך נשאלת השאלה למה דווקא קטגוריות אלה ולא אחרות?איזה שיפוטים מפעילים במתן האבחון/ציון? ולכן אפשר ללמוד מכך שהתאורים של ברוקה וחבריו לא מספיקים כדי ללמוד על כל העושר,חייבים להכנס לטרמינולוגיה בלשנית. אבל... נחכה אולי לתשובתו ודעתו של המומחה העדכני-רענן.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.