../images/Emo45.gif אין הרבה מה להוסיף
אבל קצת יש... אם יצרתי רושם שאני מומחה, אני מבקש לתקן אותו עכשיו. אני לא מומחה לכלום, אני בסך הכל מתעסק בנושא. לענייננו - יפעת - אמרת שהראו לכם איזשהן עדויות והן לא שיכנעו אותך, אז אני אשמח אם תספרי במה מדובר ואז אני אוכל להתייחס לזה. באופן כללי, לצערי - הרבה מהידע שעדיין מופץ בתחום הזה הוא ידע של המאה ה-19, או אולי קצת יותר, בדיוק כפי שאמרה קוגני. מאז התקדמנו המון. אפילו עברנו כבר את המאה ה-20. ברוקה הגדיר אזור מסוים ודי קטן במוח (הקרוי על שמו) כאזור שאחראי על הדיבור, לא פחות ולא יותר. במונחים של זמנו, זה היה רעיון חלוצי וגאוני. מאז המדע קצת השתנה. ברוקה הסתמך על 5 חולים (אם אני זוכר נכון), להם ביצע אוטופסיות (ניתוח לאחר המוות). בעיקר הוא הסתמך על חולה אחד, שהיה ידוע במחלקה בשם החיבה שלו - tan - כיוון שזוהי ההברה היחידה שהוא הצליח להגות. הוא, כמובן, היה פגוע באיזור ברוקה. קצת יותר לענייננו - הנה דוגמא. נניח שיש דבר כזה "אפאזיית ברוקה" (היום המונח הזה כבר לא כ"כ בשימוש ע"י מי שמתעסק בתחום, ככל הידוע לי), ונניח שיש לך חולה כזה. הסצנריו הבא אפשרי: אם תראי / תגידי לו את המשפט "דני נישק את דינה", ותראי לו מספר תמונות - הוא ידע לבחור את זו המתארת נכון את המשפט. אם היית רופא במאה ה-19, היית עושה את אותו הדבר עם עוד כמה משפטים בסגנון הזה, והיית מסכמת את הנושא בקביעה שאין בעיה של הבנה. לעומת זאת, עם קצת יותר מחשבה וידע על שפה, היית מראה לו גם משפטים כמו: "דני נושק ע"י דינה". במקרה זה היית אולי מגלה להפתעתך שהוא שוב בוחר את התמונה שבחר קודם, ולא את התמונה המתאימה לאירוע ההפוך. מכאן ניתן להסיק, למשל, שייתכן שהוא אכן מבין את משמעות מילות התוכן במשפט, אך חסר ידע תחבירי כלשהו, כזה שיאפשר לו להבדיל בין שני המשפטים. אז איך הוא בכל זאת יודע מהי המשמעות של המשפט הראשון? יתכן שבנה מנגנון של פיצוי או ניחוש הקשור לסדר המילים במשפט, ולכן הוא נופל במשפט השני אבל לא בראשון (הסבר אחד מתוך הרבה אפשריים). חוץ מזה, אני מרשה לעצמי להפנות את מי שזה מעניין אותו לדיון שהיה לי בשבוע שעבר עם ידיד וירטואלי בפורום מד"פ, סטודנט לרפואה. לא כ"כ קשור לנושא ההודעה הזו, אבל כן קשור לשרשור, וכולל (בסוף) גם המלצה על ספר חשוב בתחום (פיה כחולה - אולי את יכולה להכניס את ההמלצה הזו למאמר ששמת?)
אבל קצת יש... אם יצרתי רושם שאני מומחה, אני מבקש לתקן אותו עכשיו. אני לא מומחה לכלום, אני בסך הכל מתעסק בנושא. לענייננו - יפעת - אמרת שהראו לכם איזשהן עדויות והן לא שיכנעו אותך, אז אני אשמח אם תספרי במה מדובר ואז אני אוכל להתייחס לזה. באופן כללי, לצערי - הרבה מהידע שעדיין מופץ בתחום הזה הוא ידע של המאה ה-19, או אולי קצת יותר, בדיוק כפי שאמרה קוגני. מאז התקדמנו המון. אפילו עברנו כבר את המאה ה-20. ברוקה הגדיר אזור מסוים ודי קטן במוח (הקרוי על שמו) כאזור שאחראי על הדיבור, לא פחות ולא יותר. במונחים של זמנו, זה היה רעיון חלוצי וגאוני. מאז המדע קצת השתנה. ברוקה הסתמך על 5 חולים (אם אני זוכר נכון), להם ביצע אוטופסיות (ניתוח לאחר המוות). בעיקר הוא הסתמך על חולה אחד, שהיה ידוע במחלקה בשם החיבה שלו - tan - כיוון שזוהי ההברה היחידה שהוא הצליח להגות. הוא, כמובן, היה פגוע באיזור ברוקה. קצת יותר לענייננו - הנה דוגמא. נניח שיש דבר כזה "אפאזיית ברוקה" (היום המונח הזה כבר לא כ"כ בשימוש ע"י מי שמתעסק בתחום, ככל הידוע לי), ונניח שיש לך חולה כזה. הסצנריו הבא אפשרי: אם תראי / תגידי לו את המשפט "דני נישק את דינה", ותראי לו מספר תמונות - הוא ידע לבחור את זו המתארת נכון את המשפט. אם היית רופא במאה ה-19, היית עושה את אותו הדבר עם עוד כמה משפטים בסגנון הזה, והיית מסכמת את הנושא בקביעה שאין בעיה של הבנה. לעומת זאת, עם קצת יותר מחשבה וידע על שפה, היית מראה לו גם משפטים כמו: "דני נושק ע"י דינה". במקרה זה היית אולי מגלה להפתעתך שהוא שוב בוחר את התמונה שבחר קודם, ולא את התמונה המתאימה לאירוע ההפוך. מכאן ניתן להסיק, למשל, שייתכן שהוא אכן מבין את משמעות מילות התוכן במשפט, אך חסר ידע תחבירי כלשהו, כזה שיאפשר לו להבדיל בין שני המשפטים. אז איך הוא בכל זאת יודע מהי המשמעות של המשפט הראשון? יתכן שבנה מנגנון של פיצוי או ניחוש הקשור לסדר המילים במשפט, ולכן הוא נופל במשפט השני אבל לא בראשון (הסבר אחד מתוך הרבה אפשריים). חוץ מזה, אני מרשה לעצמי להפנות את מי שזה מעניין אותו לדיון שהיה לי בשבוע שעבר עם ידיד וירטואלי בפורום מד"פ, סטודנט לרפואה. לא כ"כ קשור לנושא ההודעה הזו, אבל כן קשור לשרשור, וכולל (בסוף) גם המלצה על ספר חשוב בתחום (פיה כחולה - אולי את יכולה להכניס את ההמלצה הזו למאמר ששמת?)
