שלום לכולם

ונניח

שהתחלתי לעשן בעקבות סקרנות, אחרי זה בעקבות לחצים נפשיים, וכיום מתוך התמכרות פיזית ושעמום ?
 

nehud

New member
אולי חלק מחוסר היכולת לבחור

את גורלם האם אין מדובר בחוסר איזון פנימי (פסיביות
) באהבה אהוד
 
השאלה היא

אם סיבת עישון של התמכרות/שעמום היא אחת הסיבות שגורמות לחולי כשיש איזון נפשי
 

nehud

New member
לא בטוח שהבנתי את השאלה

אך ברור לי כי כאשר יש חוסר איזון כל שהוא החוליה החלשה!! בגוף באופן גנטי ואו כתוצאה מעומס חיצוני הריאות בעישון ישלמו את המחיר הראשוני הערה: כל אשר אני כותב אינו מחייב איש מלבדי וגם זה בספק באהבה אהוד
 
זאת אומרת

שאם אני נמצא באיזון נפשי אבל בכל זאת מעשן אז אין סכנה.. וכמובן ששום דבר אינו מחייב.. הכל באופן היפותטי..
 

nehud

New member
אינני יודע האם מצב כזה אפשרי

כלומר הצורך בעישון ואיזון. אך באופן היפותטי כן היות והגוף יודע לפנות את הרעלים שאין לו צורך בהם . באהבה אהוד
 

bios

New member
הכוונה שלי לא הייתה

שלהנאות גופניות אין תפקיד רוחני, אלא שהבעייה מתחילה כשמתמקדים רק בהנאות הגופניות, ושוכחים את ההנאות הרוחניות, ואת הרעיון שבשביל לחוות את שני סוגי ההנאות לאורך זמן, יש צורך באיזון מסויים ביניהן.
 

nehud

New member
מימד הזמן ואו היעילות של תהליך

אינם בהכרח נקודת השקפה יחידה בהתפתחות הרוחנית. היתכן כי לשם מעבר מקודה אחת לשניה בתהליך ההתפתחות הרוחני יש צורך בחוסר איזון מסויים הבא לידי ביטוי בעולם הפיזי ? למיטב זיכרוני מרבית האמונות המרכזיות עוסקות בתהליך על פני גילגולי חיים רבים. באהבה אהוד
 

bios

New member
אני מדבר על קדושת החיים

בתור הזדמנות להתנסות ולצמוח. בספר השלישי מדובר על כך שהוויות מתקדמות מבחינה רוחנית אינן עושות דברים שפוגעים בגוף שלהן ואינן ישנות הרבה, כדי לנצל את ההזדמנות הזאת במלואה. מוקדם יותר בשרשור גם דיברתי על זה שאנו עשויים לזמן לעצמנו מחלות קשות כהזדמנות לצמיחה רוחנית. קשה לי להגיד איפה בדיוק שיווי המשקל בין שתי המגמות האלה. אני מניח שהקו המנחה הוא שהנשמה מכוונת למקום שנותן לנו הזדמנות הכי טובה לצמיחה. בכל מקרה, ככל שרמת המודעות עולה, אנו בקשר טוב יותר עם הכוונות שלנו ברמת הנשמה, ולא אמור להיות קונפליקט בין השתיים. יש גם דרכים לצמוח בלי להזיק לגוף שלנו.
 
למעלה