שלום לכולם!

שלום לכולם!

יש לי איזהשהוא כיוון מחשבה..תזרמו איתי בבקשה.חשבתי על זה בעקבות מה שקראתי פה בפורום. ראיתי שמישהו כתב משהו,ואז מישהו אחר הגיב למה שהוא כתב.המישהו הזה אמר לו כל מיני דברים כתגובה למה שהוא כתב,ואמר לאותו האיש שהספר שהוא כתב ממש מתאים לדברים שהאיש מדבר עליהם. ובשורה התחתונה (רק נניח ,אני לא אומרת שכך הוא המצב באמת)רצה לפרסם את הספר שלו.הוא קישר את התוכן של מה שהאיש הראשון אמר לתוכנו של הספר,עכשיו ,מי שכתב את זה(הבן אדם הראשון) לא יכל היה לדעת על מה בדיוק מדבר הספר,לכן אם הוא היה רוצה להביןולהתייחס לזה באמת הוא היה חייב לקרוא את הספר ולקחת את הסיכון-אולי ייצא מיזה משהו טוב ומלמד.ואולי זה סתם ספר דפוק,אך הוא לא היה יכול לדעת זאת רק לפי התיאור של המגיב(המפרסם של הספר)(ואניח פה הנחה שגוייה רק לשם המחשת הרעיון שלי):שהמפרסם -כל מניעיו זה לפרסם את הספר ובכך להרוויח כסף,ולכן הוא משקר לגביי טיבו של הספר,אבל בעצם משיג את מטרתו בזה שאנשים (כמו האיש הראשון)ייחשבו שיש משהו בספר(הלכו שולל אחריי התיאור השיקרי)בעצם מי שייצא מרוויח זה המפרסם,לא משנה אם אחר כך האנשים יבינו שזה ספר דפוק,הם שילמו עליו.לא משנה אם אחר כך הם ייכעסו,הם אלה שבחרו לקרוא את הספר כי הם האמינו לו..והוא זה שהרוויח,כי בעצם רק אחריי שהם קראו את הספר הם הבינו שהוא בכלל לא קשור(נניח)למה שהם דיברו/כתבו עליו. טוב,ניראה לי שזה כבר דיי מובן,הבנתי את זה תוך כדיי,משום מה זה היה ניראה לי הרבה יותר מסובך בראש
ואפשר לסדר זאת כך(חכו,אל תאבדו סבלנות,אני מנסה להגיע לפואנטה!) האיש הראשון אומר דבר
המפרסם מקשר את זה לספר
האיש קורא את הספר
האיש מבין שהספר לא קשור למה שהוא דיבר אליו ושהמפרסם שיקר עכשיו-נציב במקום ה"פרטים"ב-"סדר" או בסיפור שלנו ערכים של מספרים,פרמטרים. האיש הראשון=A הדבר שהאיש הראשון אומר/כותב=D המפרסם=B קריאת האיש את הספר=E הספר=C ההבנה של האיש שהמפרסם ששיקר=F (אני מנסה פה דברים תוך כדיי,מין וריאציות שכאלו) עכשיו..בוא ניראה.. למה אי אפשר להציב ערכים לפעלים?ניסיתי לחשוב על איך לתאר באופן מוחשי את זה שהאיש הראשון מבין,(בעצם זו פעולה כלשהיא) הייתי חייבת להחליף את זה ל"הבנה",דהיינו לשם עצם.אותו הדבר עם המפרסם-אי אפשר לתאר במושגי פרמטר(בניגוד לשאר הדברים שקל לתאר כמו האיש או הספר או המפרסם) פעולה כלשהיא,או פועל כלשהיא. האיש הראשון אמר משהו. האיש הראשון=A,המשהו שהוא אמר =B ומה שהוא אמר? ניתן לעשות משוואה שהיא- שכתוצאה מ"א" יצא "ב" אבל אם ברצוני לתאר את היציאה עצמה?(והנה,שוב פעם הייתי חייבת להחליף את זה לשם עצם!מה קורה אם אני מתארת את האמירה שלו כ"C"?אז יש פה משהו לא הגיוני:A-C-B בעצם ניראה לי שאני מבינה.זה כמו שאי אפשר להגיד- האיש הראשון אמירה משהו. ועדיין,למה אי אפשר לתאר פועל כערך משל עצמו,כשם עצם? האם הוא חייב להשתנות כדיי שהוא יוכל יהיה לקבל אות כלשהיא("C" למשל,כמו שציינתי למעלה) אם נעזוב את הפועל,יש פה משפט דיי הגיוני-כתוצאה מ-A יוצא B ואם הפועל זה משהו בלתי ניראה,אז מה הוא?מאיפה הוא,איפה הוא נוצר? (אני מקווה שלא ייאשתי אתכם,אני בעצמי לא כלכך מבינה מה שכתבתי,סתם זרקתי את מה שחשבתי עכשיו..חח) מקווה שמישהו קרא עד הסוף ואולי גם הבין חלק מהדברים. לילה טוב שיהיה!
 
מהורהרת יקרה

הבנתי כמעט כל מילה אבל את המסר קצת פחות... התוכלי לנסות ולהבהיר את עצמך שוב? אני לא בטוח שנחוצה הבהרה ארוכה.
 

aviah

New member
ההצרנה באמת מיותרת

אם היא היתה יודעת תחשיב פרדיקטים, היה לה יותר קל. לעצם העניין, כשדוגמנית יפה מפרסמת מוצר, יש לדעת שהיופי שלה לא "מוכיח" שהמוצר הוא טוב.
 
תחשיב פרידקטים?

מה זה? כן,אני יודעת,ממש אין לי נסיון בדברים האלו,אני רק מתחילה. אבל אני צעירה,מותר לי
 

aviah

New member
בהחלט

כפי שכבר נאמר לעיל, לא היית צריכה להסתבך עם ההגדרות. החלק הראשון של הפוסט שלך מספיק כדי להבין מה רצית להגיד.
 
נסיתי להסביר

איך הגעתי ל"תובנה" בסוף,בגלל זה הסיפור הארוך,למרות שהוא מהול יחד עם עוד דברים,אבל לא נורא,אני אשתפר. ולנושא- ניקח משפט לדוגמא- "האיש עשה לחם" נציב איש=A לחם=B עשה=C זה הגיוני להציב C בפועל? ואז אם נתרגם את המשפט ייצא לנו משהו כזה- "ה-BCA" וואי,כנראה שאין בזה שום בעייה,זה פשוט ברור מאליו,טוב,נו,לפחות נסיתי לפתח את היצירתיות שבי!
 

Heraclitus

New member
אולי זו תשמע שאלה שלא במקום, אבל...

למה שתרצי לעשות דבר כזה? כלומר, אילו השלכות מעשיות יכולות להיות לתרגום משפטים מילוליים למשתנים מתמטיים? למעשה, תמיד תצטרכי את השפה המילולית, כדי לתת ערכים מילוליים לכל משתנה, אחרת תתקשרי באמצעות משוואות חסרות פשר שרק את תדעי את הערכים של כל משתנה בהן. ובכל זאת, "לחשבן" משפט כמו שהצגת עכשיו לעניות דעתי אפשר רק ככה: A = איש B = אפיית לחם C = לחם ואז: A + B = C ואז למעשה הפועל איננו פועל, אלא שם פעולה (האיש + הפעולה = התוצאה של הפעולה הזאת). הסיבה לכך היא שפועל בגוף כלשהו לא יכול לבוא במשפט ללא הנושא (שהוא בעצם הגוף שלו): משפטים כמו "הולך" או אפילו "הולך ברחוב" הם לא שלמים וחסרי משמעות, בניגוד ל-"ללכת ברחוב".
 

aviah

New member
יש מקצוע כזה באוניברסיטה

בלשנות - המבנה של השפה ולמה התחביר בעברית, למשל, שונה מהאנגלית או הלטינית. חפשי "בלשנות" או linguistics ותקבלי די והותר שינוי להצבת סימנים במקום מילים.
 

nehud

New member
קצאת אמון וגיוון לא יזיק

בנושא האמון לא ארחיב אך קיימת אפשרות לשלוח מס אישי ולבקש הרחבה ואף שיחת טלפון מכותב הספר. ולקבל החלטה לרכישה על סמך מידע רב יותר. במקה הפרטי כותב הספר עוסק בהתנדבות בהפצת משנתו בנוסף לרצונו למכור את הספר ואכן יש לו מה למכור באהבה אהוד
 

hilabarak

New member
את החלק עם הלוגיקה לא כל כך הבנתי

אבל לנושא הספר (בתור סופר), מספר פרטים ברשותך. כשעותק נמכר בחנות, המחבר מקבל בין 10 ל30 ש"ח גג מניסיוני ומהידע שלי. אם תשימי על זה את שיעורי המס הנהוגים בארץ, נשארים מזה 10 שקלים נטו. אם מישהו כותב כאן ומשקיע חשיבה רק כדי למכור את עותק ב10 שקלים נטו, אז מצבו בחיים אנוש. כמות הזמן שפורום מצריך הרבה יותר גדולה מהערך הכספי. אני אישית ממליץ כי אני חושב שזה יתרום, אדם לא נוטה לכתוב ספר אם איננו חושב שיהיה בו ערך לזולת. בכל מקרה כשאתה מגיע לחנות, אתה יכול לעלעל ולראות אם הספר אכן מתאים. לגבי מישהו שמנסה למכור לך ישירות דרך דואר, אכן שם הרווח כבר גבוה יותר. וכאן אכן יש סיכון כפי שציינת. אבל מי שהספר שלו מופיע בחנויות, פשוט מעיינים ורואים.
 

aviah

New member
היה מת לקבל 30 שקלים

יותר בכיוון של 10-12 שקלים.
 

hilabarak

New member
אני יודע, אבל לקחתי מקדם ביטחון

שאולי יש אנשים עם עיסקה יותר טובה ממני. בכל מקרה הנטו מספר בודד הוא אפסי ואני לא מאמין שיש מישהו שטורח לכתוב ולענות בשבילו, כמו בשביל להעביר רעיון שהוא מאמין בו.
 

hilabarak

New member
יש לי נטייה למודעות עצמית ולחקר

של התנהגות אנושית בכלל. במשך הרבה שנים ניסיתי לעניין אנשים וראיתי שנושא המודעות מעניין אותם. אבל אף אחד לא עושה עם זה כלום. ולכן עזבתי את הנושא. יום אחד נחשפתי לספר "שיחות עם אלוהים". הוא הוסיף לי מימד הסתכלות נוסף על החיים. הטענה המרכזית בספר היא שכל מה שאתה "רוצה" אתה מגדיר שאין לך. ועל כן כדאי לטפל ב"רצון" עצמו במקום לרדוף אחרי החיים כל הזמן. כמובן זה קצת יותר מורכב ויש שם עוד הרבה תובנות, אך זו אחת המרכזיות. והשילוב בין המודעות העצמית (פסיכולוגיה) לטיפול ברצונות (בודהיזם) יצר אצלי פריצת דרך מאוד גדולה בחיים האישיים. לאחר שנתיים בערך הצעתי לאחי סתם עזרה בחשיבה, בזמן שהיה במצב בעייתי בחייו. תוך שלושה חודשים הוא עשה שינוי דרמטי. אחריו היתה עוד אחת ועוד אחת ועוד כמה. ואז הבנתי שניחנתי בכישרון לעזור לאנשים לפרק מחסומים שהם תקועים איתם שנים. המצחיק הוא שדווקא הם אמרו לי שאני חייב לכתוב. בהתחלה אמרתי "אני ? מה פתאום". אבל כשראיתי שאנשים ממש מצליחים לשנות חיים בזכותי, זה כבר הפך לייעוד. מדוע אתה כתבת ?
 

aviah

New member
כדי לבטא אמת

(הספר שלי בקישור המצ"ב ואפשר לקרוא אותו און-ליין) גיליתי משהו שנראה לי שאף אחד לא חשב עליו ומאוד הדאיגה אותי ההתנהגות שלי ושל החברים שלי. חשבתי שהספר יחולל שינוי.
 

hilabarak

New member
וגילית כמוני ששינוי זה דבר שאנשים

לא מתלהבים ממנו ?
 
למעלה