אני לא חושב שזו הסיבה. היום בדיוק
היתה לי שיחהבעבודה עם בחורה משכילה שכבר שנה שומעת אותי וזה עובר לה ליד האוזן. והיא אמרה לי "אתה צודק, אין ספק שהתפתחות זה דבר חשוב". אני ועוד חבר שהיינו שם נדהמנו. ושאלתי אותה "למה היום?". כי אני כל הזמן מרחיב את התורה שלי וחשבתי שדווקא היום עליתי על משהו ושווה לשתף אחרים. והיא אמרה לי "בכלל לא, אלו דברים שאמרתי כבר לפני שנה, רק מזווית שונה. פשוט היתה לך סבלנות לחזור על אותה תורה וכל פעם שמעתי מזווית אחרת. היום הרגשתי שזה הוטמע. פשוט עניין של זמן". וזה התחבר לי לניסיון שלי. לשכל קל מאוד להבין את העולם. לרגש קשה להתבגר. אם למשל אני אגיד לך שכמעט בכל סיטואציה ישי, כעס רק מזיק. ץענה לי "ברור". עכשיו נראה אותך מפסיק לכעוס עד סוף החיים. לדעתי אל תתייאש, אם אכן יש לך רעיון אמיתי פשוט תחזור עליו.
