חלק ב' של תגובתי
הבורא ית' בוודאי לא רוצה שנהיה אומללים ומסכנים, אבל הוא בהחלט רוצה ומצפה מאתנו דברים ויודע שאנחנו יותר ממסוגלים לזה (כי אנחנו חלק מהאלוקים הכל יכול, וכשאנחנו משוכנעים שלנו אין כוח - לו יש, ואנחנו יכולים לקבל ממנו או בעצם לגלות מחדש הכוח הזה הטמון בנו) והוא רוצה שנגדל ונממש את עצמנו ונהפוך להיות כמוהו – משפיעים! יוצרים! הורה שמאמין בילד שלו ונותן לו הרגשה שהוא יכול כי הוא יודע שהוא יכול, הוא אב הרבה יותר מפותח שעוזר להתקדמות של הילדים שלו, מאשר אבא שלא מצפה ולא דורש מהילד כלום. האבא דורש מהילד להיות כמוהו. אלוקים דורש מאתנו להיות כמוהו, וזה באמת מה שאנחנו כבר עכשיו, אבל זה לא בגילוי ואנחנו צריכים לעשות פעולות כדי לגלות את זה בעולם הזה ממש והוא נותן לנו כלים לעשות זאת - התורה והמצוות (שחלקם הגיוניים מאוד וחלקם לא, אבל יש גם מטרה של ציווי לא הגיוני ששייך לקטע של להאמין ולא לקטע המוגבל של השכל, ולמה דווקא התורה והמצוות? זו כבר שאלה אחרת, וכמובן שאם אתה רוצה לחקור בזה, אפנה אותך לאתרים או אנשים שיכולים לענות לשאלותיך
שהן שאלות של כל נברא חושב בעצם - מי מה למה ומדוע) שאלת אם יש לו רצון והוא כל יכול, אז למה הוא לא פשוט גורם לנו להתנהג לפי הרצון הזה ומה הוא מרוויח מעניין הבחירה החופשית ובכן, לנבראים אחרים שלו (דוגמת המלאכים) אין בחירה חופשית. יש לו מלא נבראים בעולמות העליונים שאין להם בחירה חופשית והם משרתים אותו ועושים כל מה שהוא מצווה מייד בלי היכולת למרוד או לצייץ (אין להם רצון כזה אפילו). בבריאת העולם הזה לה' היה הרצון לברוא מישהו שירגיש את עצמו בעצמו אלוקים, לא תלוי בו - אשליית ההיפרדות/העצמאות ועולם שיתנהג כאילו נפרד ממנו, בו לא רואים את הנהגתו והשגחתו בגלוי, אלא דרך רמזים כאלה ואחרים - שרואה המאמין והמתבונן, החושב והרוצה למצוא ולגלות את ה' בעולם. עניין הפירוד, הוא ה"רע" שאנחנו מדברים עליו. וכבר אמרנו שכדי לעשות לו דירה בתחתונים צריך "רע", צריך "פירוד", העלם והסתר. צריך "אגו". צריך גוף עם רצונות גשמיים משלו, צריך משהו הפוך מה' כביכול. משהו שלתוכו אנחנו יוצקים ועליו אנחנו משליטים את האלוקות - מבררים אותו, מכניסים אותו לגדרים של תורה ומצוות וכך לפי רצון ה' מעלים אותו מגשמיותו, לקדושה. בשביל אפשרות הבחירה צריך מישהו שיחשוב את עצמו לא תלוי בה', מישהו שיכול לבחור הפך רצון ה'. ואז המישהו הזה עובר תהליך של גילוי עצמי וגילוי ה' (שזה אותו דבר) בירור הטוב מהרע בתוכו ובעולם, והבאת העולם למצב של תיקון/גאולה - לעשות לה' דירה בעולם הזה, שיתגלה בעולם הזה (העבודה שלנו, כי בכולנו יש חלק מנשמת משיח). אם לא היתה בחירה, אם הדברים היו נעשים בעצמם, אם ה' היה כופה את הדברים, בלי אפשרות תחושת הפירוד ועצמאות הנבראים – בלי ה"אני", ההעלם... איך אפשר לגלות משהו שהוא כבר גלוי? צריך מישהו שיגלה פה משהו. אם הדבר ידוע וגלוי, אם ה' מכריח את זה שיקרה, איפה פה הגילוי? אם אין בחירה בין טוב/רע, אז הכל טוב. אין שום עבודה וכולם יכולים ללכת הביתה. ה' רוצה את העבודה שלנו, הגילוי שלנו, שאנחנו נעשה את השליחות של הורדת ה' כביכול אל תוך העולם הזה (שהוא כבר כאן הרי) וגילוי מציאותו בעולם הזה בפועל. "כדי לחוות את מי שאני באמת אני זקוקה לשדה-ההקשר של האשליות של העוה"ז של כל מי ומה
שאינני כדי להיזכר במי אני באמת וליצור עצמי מחדש"...(מספרי "שיחות") {איך זה הולך הדבר הזה שניל כל הזמן אומר? - רק בהעדר מה שאינני אני יכול להיות מה שאני.., משהו כזה} איפה אשליית "התחתונים" פה, אם השלטון העליון חשוף לעיני כל? איפה האדם היה מרגיש "חופשי" להיות ולפעול בעולם? איפה האדם ועבודת האדם ושליחותו ותכליתו בעולם? הכל בטל במציאות ה'. אם היינו רואים את ה', היינו משותקים, נבלעים באורו (משל הנפש הקטנה והשמש) ולא יכולים לפעול כלום. ה' כך לא היה יכול לחוות דרכנו את עצמו בעולם הזה, כי היינו מתבטלים. חייבת להיות מציאות של בחירה חופשית, תחושת "אני", חושך, חטא, ואז מתוכם לבחור או לא לבחור לעשות את רצון ה'. כמו שאמרתי - לבחירת עשיית הפך הרצון הזה יש תוצאות. תוצאות שה' הודיע עליהן מראש - כדי שלא נגיד אה... לא אמרת. ורואים הבריות בהרבה מהמקרים בוחרות בכל זאת להיות נפרדות מה' ואנחנו מדממים כואבים וסובלים בשל כך, ועדיין בגלות - עד הגאולה שתגיע תכף ומייד ממש אמן. יש כל מיני תוצאות לעשיית רצון ה' או הפך עשיית רצונו. התוצאה של עשיית טוב – משיכת/קבלת טוב יותר (תוצאה) בבחינת מצווה גוררת מצווה. התוצאה של עשיית רע – הפך רצון ה', משיכת כוחות שליליים בבחירת עבירה גוררת עבירה. שוב - תקרא לזה שכר ועונש, או קיי. אם כן, למה יש אפשרות עונש? שוב, יותר עניין של סיבה ותוצאה. איך אומר ניל? – מה עובד ומה לא עובד. ה' אמר לנו מה עובד. בחרנו לעשות מה שלא עובד? אז הוא יכול להגיד לנו – אמרתי לכם מהם עקרונות היקום, איך להתנהג, ומה אתם בוכים עכשיו? אמרתי לכם במה לא לבחור. לא שמעתם לי, אכלתם אותה! (מזל שהוא לא משאיר אותנו לבד להתמודד עם ה"אכלתם אותה" שלנו) אז אם יש ציווי ואם יש עונש, אז אין בחירה חופשית. לא? אם מכריחים אותי ומאיימים עליי, איפה הבחירה החופשית? אז נעשה משהו שבד"כ לא עושים. ניקח את זה בהפוך. אומרים לנו שעל קיום מצוות התורה מקבלים שכר בעולם הזה ובעולם הבא. לא מכריחים. יש בחירה. השכר הוא עצום ובל יתואר, ויש דברים שרק בעולם הבא אפשר לקבל עליהם שכר כי בעולם הזה אי אפשר להכיל אור כזה. אתה רואה מישהו רץ? אני לא. זהו. יש בחירה לטוב ולרע. לא מכריחים אף אחד, אבל יש תוצאות לכל בחירה. ויש עוד דבר (שזו עוד פרשנות) שה' רצה להיטיב עם עם ישראל בעולם הזה ובעולם הבא, והרבה לנו תורה ומצוות כדי לתת לנו שכר (עניין העמים הוא עניין בפני עצמו ויש לו חוקים משלו). יכל לתת לנו שכר גם ככה, למה צריך לעבוד? כי מי שמקבל פרס מתבייש, ואינו כמי שעבד וקיבל את משכורתו. זו עוד דרך להסתכל על זה, למרות שזה שנקבל פרס או לא – לא ממש נוגע לעניין תכלית בריאת העולם (ובעצם גם, להיטיב עם הנבראים). בכל זאת, למה ה' ציווה עלינו התורה והמצוות אם יש העלם והסתר ואגו ועולם הזה? למה הוא בכל זאת גילה לנו משהו ממנו, ולא מעט בכלל... למה הוא נתן לנו ההדרכה כיצד להגיע לתכליתנו? למה הוא ציווה ואז אמר לנו תבחרו כן או לא? קודם כל - יש ציווי כי יש מטרה לעולם שמוגבלת בזמן מסוים וצריך לעשות את העבודה ולסיים אותה בזמן ואם החבר'ה לא יודעים איך לבנות ומה לעשות, הבניין לא יעמוד והם כולם יסתובבו נבוכים ומסכנים, ואיך אפשר להעניש עובד על שלא מילא מכסתו כאשר לא ידע בכלל מה תוכנית הבנייה, מה מוטל עליו, והיכן הלבנים והמלט נמצאים??? (הלבנים והמלט שלנו זה תורה, מצוות, גמ"ח, תפילה, תשובה, מעשים טובים, שמחה, אמונה ובטחון בה', צדקה... וכאלה. והם נמצאים בעולם הזה ואצלנו תמיד
סתם, למי שרוצה לבנות, וכמובן - מחשבה דיבורים ומעשה חיוביים שהם כלי היצירה - שלושת לבושי הנפש, שהרי הנפש לא יכולה לפעול כלום בלי לבושיה בעולם הזה) אם לא היינו מקבלים התורה והמצוות ואם לא היו מגלים לנו תכלית בריאת העולם ומטרתו, יכלנו לעשות את מה שניל מציע להסתובב פה בעולם באינסוף גלגולים, לחוות, להתנסות, לראות מה כן ומה לא - בלי שום מגבלה של זמן או ייעוד שצריך להשלימו, סתם... להיות! מה רע בזה? שום דבר ת'אמת. רק שלא לכך ה' התכוון ולא לשם כך אנחנו נמצאים כאן. אחרי הגאולה העולם נכנס לפאזה אחרת של קיום, וגם על זה כתוב הרבה ואם בא לך תחקור גם את זה. אני שוב עייפה. חחח מה יהיה? יום טוב ושמח
אבל, כמו שכתוב המון פעמים בספרים "דרכנו היא רק עוד דרך".
