שלום לכולם

Rוני

New member
שלום לכולם

באתי לשאול שאלה אבל אולי כדאי שאציג עצמי קודם כל: אני Rוני ואני עוסקת בתחום של יעוץ אישי ועסקי, אימון אישי והנחיית קבוצות בתחומי פיתוח ארגוני. אני מגיעה מעשרים שנה של ניהול בארגונים, וכשהחלטתי לבחור בדרך עצמאית עשיתי קורס ארוך מאד של הנחיית קבוצות ומזה כמה שנים עוסקת בתחום. בנוסף אני שותפה בחברה לפתרונות מיחשוב והקמת אתרי אינטרנט בו אני עוסקת בתחום של יעוץ התוכן השיווקי. לעיתים אני עובדת עם קבוצות, לעיתים יועצת לפרטיים ולעסקים קטנים ולעיתים עובדת בשיטת אימון אישי. תלוי מה המשימה, מי קהל היעד ומה המטרה. לאחרונה נתקלתי בבעיה. יש לי לקוח בתחום ניהול הזמן בעבודה. להערכתי יש לו בעיית קשב ריכוז ואף הצעתי לו לבדוק את הנושא ולהתייעץ עם מומחים בתחום. אני רואה את זה לאורך כל העבודה עימו, בקפיצות מנושא לנושא, בשפת הגוף ובתאור יום העבודה שלו. הוא מכיר היטב את כל החוקים והכללים שצריך לקחת בחשבון בבואו לנהל את זמן העבודה שלו. יחד עם זאת, כשהוא מתחיל יום עבודה הוא הולך לעצמו לאיבוד פעם אחר פעם, לא דבק בכללים, נותן לזמן לנהל אותו. ידוע וברור שלא תמיד נצליח ללכת בדיוק לפי מה שתכננו לעצמנו, אבל מעולם לא נתקלתי בחוסר יכולת כל כך גדולה ליישם את החוקים והכללים. אני רוצה לנסות דרך אחרת. לקחת את הבלאגן שלו וממנו לנסות לגזור דרך שאולי יצליח ליישם. חייבת לומר שחלק מהדברים הוא הצליח ליישם, יש לו יומן מאורגן ומסודר, הוא קובע מה לעשות מתי, אבל הוא לא יודע לומר "לא" לבזבזני זמן ולא יודע לקבץ פעילויות. הוא נותן לדברים לקחת אותו. אשמח לעצה, הפניה למאמר רלוונטי, או לכל מה שתוכלו לכוון אליו. שיהיה יום טוב ופורה לכולנו.
 
היי רוני,

קשה לתת ממרחק עצות ממוקדות. בכל זאת, הייתי ממליצה לך לבדוק מה המחוייבות שמפעילה אותו. כלומר: אנחנו מחוייבים תמיד למשהו. השאלה היא למה בדיוק. הפעולות שלנו הן פועל יוצא של תכני המחוייבות הפנימית שלנו. לפעמים המחוייבות היא להוכיח "שאני לא יוצלח" או לבסס את ההשקפה "שאני גובר על כולם" או "שאף אחד לא יודע יותר טוב ממני" וכו'... בפועל, אנחנו רוצים להשתנות או לפחות לשנות דפוסים תוקעים אבל במהות - יכולה להפעיל אותנו מחוייבות פנימית שונה (כמו "אף אחד עוד לא הצליח להשתלט עלי" ) והיא זו שמונעת מאיתנו לשנות הרגלים, אפילו טכניים. רוצה לומר - שאם הבחור מצליח לנהל יומן ונתקע במיומנויות אחרות למרות שמכיר אותן - מפעילה אותו מחוייבות שונה מזו שהיה רוצה להיות מחובר אליה. נסי למקד כמה פגישות באיתור המחוייבות ההיא ולהציע לו לוותר עליה. מקווה שעזרתי ענת
 

Rוני

New member
תודה ענת.

אני חושבת שיש לו גם ליקוי כלשהו. קשב ריכוז או משהו בסגנון. חושבת שהוא יאבחן את זה בקרוב. לגבי המחוייבות - יש לו רצון עז להצליח, לכן מה שאת כותבת דורש ממני מחשבה נוספת. הוא משקיע זמן וכמובן כסף לנסות לשנות את ההרגל, ובדרך כלל הצליח בחלק מהדברים, החודש היתה לו נפילה גדולה. תודה על העצה. אנסה לחפש קצה חוט ממנה, זה בהחלט מעורר מחשבה נוספת.
 
היי רוני

אם מדובר על נפילה זמנית - אין מה לדאוג. לנפילות מהסוג הזה יש תפקיד בכל תהליך. הן מאפשרות קצת לנוח (מהוות בעצם הזמנה של הגוף, המוח - קצת להרפות. יש חשיבות גדולה למנוחה והרפיה) , לחזור לרגע לדפוס הישן (ולו כדי להחליט החלטה נוספת של פרידה ממנו), הן מאפשרות בחינה של כוח הרצון ומדרבנות אותו וכו' (אני לוקחת את משמעות הנפילות, בין השאר, מהאימון הספורטיבי. גם שם יש לנפילות משמעות דומה והיא מאד חשובה). אם מדובר על משבצת אחת שהוא לא מצליח להתגבר עליה לאורך זמן (במובחן משאר משבצות שכן) הייתי מפנה אותו כמובן לאבחון ומעבר לזה, בכל זאת, בוחנת איתו את הרובד העמוק יותר של ההקשר מתוכו הוא פועל (מחוייבות קדומה, קושי הפרידה (גם מדפוסים תוקעים קשה לפעמים להיפרד. ביחוד כשהם הפכו לחלק מאיתנו) או חשש מהצלחה). בהצלחה ענת
 

Rוני

New member
את כמובן צודקת

אבל אני ארחיב מעט כשהגיע אלי היה בתוך בלאגן אדיר עם חשש לפיטורין התחלתי בבקשה לבדיקת הישגים קודמים, אישיים ובתוך עבודה התחלנו לנקות מכשולים בדרך על מנת להגיע לקטע של ארגון וניהול הזמן. נראה שהולך היטב כשנפגשנו פעם בשבוע הלך עוד יותר טוב עכשיו אנו נפגשים פעם בשבועיים עכשיו אני רואה גם נסיגה אבל לא ניתן לצופף מפגשים. הנפילה החודש היתה קשה. עם חשש חוזר לאיבוד מקום העבודה. לא עומד במשימות. אני לא חוששת מרגרסיות, בהחלט יש להן תפקיד חשוב. והשתמשנו בהן בעבר כדי למנף צעדים. עדיין מחפשת את המעקף. ללכת בדרך קצת שונה. להתחבר אל הבלאגן שלו ממקום אחר. בכלל לא בטוחה שבניהול זמן אפשר להתחבר לבלאגן
, אבל אולי חלק מהשימות תהיינה מבולגנות והעיקריות מסודרות. זה מה שאני מחפשת את הרעיון הנוסף. מניחה שעם מגון הרעיונות שיש לי, עדיין ישנו אחד שלא חשבתי עליו
ולמה כל זאת? מדובר על יותר ממשבצת אחת, למרות שבכולן אני, כצופה מהצד, רואה את ההתקדמות טוב יותר ממנו.
 

Yin

New member
הפוך על הפוך

במקום ללמד אותו לסדר את הבלאגן אפשר ללמד אותו לבלגן עוד יותר. אני מדגיש - באופן מודע לחלוטין להענות רק להפרעות וליזום עוד כמה, לא לנהל יומן, להבטיח ולא להתכוון לעמוד במשימה. אני חושב שאחרי תקופה (יום, יומיים, שבוע) של בלאגן מודע יהיה יותר קל למנוע בלאגן. משהו לגבי ניהול זמן - אין כזה דבר, זמן אינו משאב שנתון ברשותינו. אפשר לנהל משימות, מחוייבויות, סמכויות... רק מה, קודם צריך למצוא כאלו ולהתחבר אליהם באופן אוטנטי. אני ממש לא מבין בהפרעות קשב וריכוז, אבל אני מבין באנשים ולכן אני יכול להניח שחלק מהבעיה הוא התסכול מחוסר היכולת להתרכז (גם אם אין כאן בעיה רפואית). אני מציע לעבוד בתחומי נינוחות, כלומר - אם הוא יכול להתרכז רק 40 דק' במשימה אחת, שינסה לקחת הפסקה אחרי 25 דק', ואחרי חודש הפסקה אחרי 30 דק' וכך הלאה.
 

Rוני

New member
מדובר על אדם מבוגר

שיש לו לפרנס משפחה ואם לא יעמוד במשימות (המאד רבות ומאד תובעניות) של מקום העבודה שלו - יאבד אותה. בנוסף לכל המשימות הרבות שעליו לעשות הוא צריך לקבל קבל לפחות חצי יום. לא פשוט. יש כאן הרבה על כף המאזניים. משהו ממה שאמרת בכל אופן מחזק לי רעיון שיושב לי בראש כבר כמה ימים.
 

Yin

New member
אפשר לבחור את התחום

בו רוצים לתרגל ואח"כ להשליך את המסקנות על תחומים אחרים.
 

Rוני

New member
נכון, לכן בחרתי כמה תחומים שהם

אקוטיים ולא את כולם ומשם התחלתי מהעיקרי לאחרים. הבעיה שהנסיגה גדולה ואני מחפשת איך לשבור את הכלים בלי שיהיה לו שום נזק. עדיין אם לא נקבע איזו משימה אנו עושים באיזה יום, או אילו משימות חשוב שנעשה מחר, וכמה זמן נקדיש לה/ן (כולל ב.צ.מ) סביר להניח שלא נוכל לעמוד ברוב המשימות. לזמן יש תכונה משלו - הוא עובר אם אנו אפקטיביים או לא
 

shosh arie

New member
ניהול זמן/משימות לבעל הפרעת קשב (?)

מפני שסביר להניח שלא יוכל לעמוד ברוב המשימות, כפי שאת מתארת, הייתי מנסה לבדוק איתו אילו משימות מלהיב אותו לבצע ואילו לא - ולדרג אותן. אם מדובר באדם בעל הפרעת קשב, חשוב שהמשימה תהיה מעניינת עבורו, שאם לא כן, לא ישלים אותה לרוב ויעבור לדבר הבא. להגדיר יחד איתו שימלא בהתחלה נניח רק 40% מהמשימות שמלהיב אותו לבצע. בשבוע לאחר מכן, הייתי בודקת כמה מתוך המשימות שהוגדרו - הצליח לבצע ,מה עזר לו להצליח, מה עוד נדרש לו וכו' - ואז מאתגרת אותו להעלות את % המשימות שיבצע בשבוע הבא, ובהמשך להוסיף גם את המשימות שאינן מלהיבות אותו. בכל מקרה, אם מדובר באדם בעל הפרעת קשב, אני מאד ממליצה שיעבוד עם מאמן אישי מומחה בתחום הפרעות קשב. שוש אריה www.vcoda.co.il
 

Yin

New member
מהעיקרי לאחרים?

ואולי אפשר להתחיל קודם מאחד האחרים? ככר לניסויים. אני מבין שבקשת עוד רעיונות ולא "עוד מאותו הדבר", אז אני לא מגביל את עצמי - את זה את תעשי.
 

Rוני

New member
התחלתי מהאחרים

דברים שקל לו יותר איתם שהוא מסוגל להתמודד וגם ראיתי ברכה ויישום אחרי תקופה הייתי חייבת להגיע לעקרי למה? מקום עבודה. דרישות. תחרות. איום בפיטורין. אין ברירה. לא יודעת אם הודיתי בשרשור על תגובתך. לקחתי את כל מה שהצעת. ואראה איך אני מיישמת.
 
לעבוד עם ה"יש" לצמצם את ה"אין"

שלום Rוני, עדיין חסרים פרטים חשובים בכדי לחוות דעה. ממה שכתבת אני מנחש שהמתאמן שלך ממלא תפקיד ניהולי, מדיד ובעל עומס רב. לגביי ADD/ADHD, ייתכן מאוד שהאינטואיציה שלך מדויקת. בעבר לא הייתה מודעות לאבחון - נטו לחשוב שמדובר בבעיות התנהגות על רקע רגשי. אולם, כיום איזו תועלת תצמח מאבחון קליני? האם המתאמן שלך יהיה מוכן להתחייב להליך טיפולי? לנטילת תרופות? סביר כי אם הגיע לאן שהגיע בחיים..... כנראה לימד את עצמו להסתדר. כדאי לחשוב איזו השפעה עשויה להיות לקבלת תויות "בעל הפרעת קשב". האם לדעתך התויות הקלינית - תעצים, תחזק, תמלא באנרגיות... או אולי תפריע להתקדמות שלכם. ומילה על שיפור מיומנות של ניהול זמן (וסליחה מראש ....). מניסיוני למדתי שחיבור למשמעויות וקבלתן מהווה מקור מניע לעשייה. במקום ללמוד טכניקות להתנהלות יעילה יותר - לרוב ללא מוטיבציה אמיתית, אפקטיבי יותר לחבר לתוצאות רצויות, לרווחים, להישגיות, להגשמה. באינטואיציה שלי נזכרתי באדיג'ס; ייתכן שהמתאמן שלך הוא E (יזם) בכיסא של A (אדמינסטרטור/בירוקרט)? בשפל שלכם, האם יש דרך שתוכלי להשתמש בעוצמות שלו כדי להתקדמם מעלה? להתחבר אל ה"יש" למרות מה שלא עובד? בהצלחה, ינון
 

Rוני

New member
איבחון - לאחרונה נפגשתי עם כמה

אנשים המטפלים בבעיות מן הסוג הזה עם מבוגרים. אולי זו לא בעית קשב ריכוז אלא משהו אחר הנקודה היא - התנועתיות הרבה בפגישות קפיצה מנושא לנושא תוך שיחה אמירה מפורשת שכך זה גם בעבודה. אני יודעת שלעיתים טוב לטפל בדברים האלה לפני שאפשר לפנות את השטח לדברים אחרים. הוא לא מנהל הוא לא צעיר יחד עם זאת הוא עובד בדבר שדורש המון תשומת לב. מהכרותי את הרקע שלו הוא היה יכול להצליח אלמלא כל הטופסולוגיה והבירוקרטיה שיש למלא בכל שלב ושלב ובכל יום ויום. מסגרות, ניירת, דיווחים, משימות עם צורך למלא ברמה שבועית וחודשית, הם לא בשבילו. יחד עם זאת, בגלל גילו המבוגר לא יהיה לו ביקוש בשוק העבודה, לפחות לא בדברים רגילים. יהיה צורך במשהו יוצא דופן, במידה ויימצא. מצד שני יש לו מפשחה לפרנס. לכן מאד חשוב להצליח עם מה שיש לו כרגע, שלדעתי (גם כמי שעוסקת שנים רבות בנושא מציאת עבודה והתאמה לעבודה, הן מצד העובד והן מצד המעביד, אני חושבת שהעבודה הזו אינה מתאימה לו. אבל במציאות שלנו, זה מה שהוא עושה כרגע. חיבור למשמעויות. מילה חזקה אליה הכי התחברתי. הודגשה בעבודה המשותפת, אבל עכשיו לאור הקריאה אני חושבת שאנסה את זה מכיוון אחר. מה שמעניין אותו זו התוצאה, אלא שהוא מתקשה בדרך. על זה צריך לחשוב. אני מאד מודה לך. אני מודה לכולכם ושמחה על המקום הזה בו ניתן לעורר דיון מקצועי. אשמח כמובן לעוד רעיונות, אני חושבת שהם יכולים לתרום לאורך זמן.
 
מה הוא אומר ?

מה הוא אומר לגבי הנפילה שלו ? איך הוא מסביר אותה לעצמו ? לך ? איזו פרשנות הוא נותן לה ? האם מתרץ ? מתנצל ? מסביר ? מתחמק ? מטשטש ? או נותן אינדיקציה אחרת (של עייפות, תסכול, חוסר אמון בעצמו...) הדברים האלה חסרים כאן בדיון. אם תוכלי לספר לנו - אפשר יהיה להציע כיוונים ורעיונות נוספים. ענת
 

Rוני

New member
מה הוא אומר?

כל החיים שלי הייתי בבלאגן אני צריך ללכת בדרך שלי, של הבאלגן לא ממש ידע לפרט מה קרה רק מרגיש רע מאד בגלל זה רוב הפעולות שעשה החודש לא היו לפי מה שחושב שהיה נכון לעשות. חוזר מאד מהר לאזורי הנוחות שלו, של אי הסדר, של לחפש שעות משהו שהיה מוצא בשניה אם היה במקום הנכון. כאשר הוא זוכר לשים במקום הוא מאד מאושר שהצליח למצוא מהר, שלא בזבז זמן. כאשר עובד לפי ניהול זמן, מספיק לעמוד במשימות. אז למה דווקא עכשיו לא נהג לפי זה? זו שאלת מיליון הדולר. הוא במצב רוח כללי לא טוב, עם המון מתח בגלל דברים נוספים, אני מניחה שזה לא משאיר את הראש פנוי, אבל - הלחץ החדש בגלל אי העמידה במשימות מוסיף לו להרגשה הכללית הרעה.
 
מנגוני ניהול

הי רוני הייתי מנסה לבנות איתו מנגנוני ניהול עצמי וניהול זמן כך שגם אם יפספס אחד מהם ויתפזר תמיד יהיה לו את המנגנון הבא להתאפס ולתקן מנגנונים לבקרה ברמת אמצע יום וסוף יום מנגנונים לניהול ברמת היום השבוע והחודש ומנגנוים חברתיים שבהם יוכל להעמיד את החלטוצתיו באופן שוטף לבקרת עמיתים ולקבל זויות ראייה נוספות לסדרי העדיפויות שהוא קובע כמו כן מנגנוני תכנון שונים שייצרו לו קן מנחה שימנע ממנו ללכת לאיבוד בנוסף היית מתיחס לנושא פחות בשחור ולבן במובן של הצלחתי או נכשלתי לנהל את הזמן אלא במובן של באילו משימות עמדתי ובאילו לא ומחפש לבנות מנגנונים מתגמלים הן פנימיים והן חיצוניים להצלחות בהצלחה
 

Rוני

New member
תודה דרור

מנגנוני ניהול - מצויין. בניתי את זה אחרת אבל אולי כדאי להדגיש את זה בדרך שאתה מציע, היא נראית לי יותר חדה. לא מרגישה שיהיה לו טוב לקבל משוב מעמיתים (יש לו מאלה שאליהם הוא כפוף, נראה לי שמעבר לזה לא יעשה לו טוב. הוא גם שומע משובים ברמת הרכילות, מאלה אני ממליצה לקחת את העובדות ולא להתייחס לנימה שנובעת מהמקומות של הרכלנים) לגבי שחור-לבן, בשיחות בינינו אני תמיד מדברת על החלק שבו הוא הצליח. על הדרך שכבר עשה. לא מדברת על הצלחה וכשלון. הוא צריך כל פעם את התזכורת הזו (ומקבל אותה בכל פעם
) תמיד מחפשת את אלמנט ההעצמה, לא אוהבת דרכים שאינן מעצימות. נכון שכרגע הוא מרגיש אבוד, והחג באמצע לא עוזר לו. לי הוא יעזור להתארגנות שונה ממה שעשיתי עד עכשיו, למרות שחייבת לומר שהדרך שעשה מאז נפגשנו ועד היום היא ענקית. לא רוצה להתייחס אל הנסיגה הגדולה עכשיו כאל משהו קבוע. חג שמח
 

hayapollak

New member
רוני

אני התלבטתי די הרבה והחלטתי להתייחס. מסכימה עם ינון לא מצאתי בדברייך במה העובד הזה טוב, ומה היו הצלחותיו עד כה במקום עבודתו.
 
למעלה