שלום לכולם

Rוני

New member
כיוון שיש לי בעיה אתית למסור פרטים

נוספים איני יכולה לפרט היו לו הצלחות בחלק מהמשימות הצליח לעמוד אבל על החלק הנמוך של הסקאלה בחלק מהמשימות לא הצליח בכלל בחלק נעזר בקולגות בעבודה מעבר לזה איני יכולה לפרט, אולם יכולה לומר שיחסית לזמן בו נפגשנו ההבדל הוא מהותי, עם נסיגה גדולה ובלתי צפויה. ציפית לנסיגות קטנות מדי פעם, אבל לא לכזו. בכל אופן התגובות שקיבלתי היו טובות אני שמחה שיש פה פורום משתף (אני באה מפורום משתף מאד ושמחה לראות שיש עוד אחד כזה) בהחלט לקחתי כמה דברים וכמובן אשמח לספר אחר כך מה היה, עם אותם סייגים של אי חשיפת פרטים מיותרים. אולי אני נזהרת זהירות יתר, אבל זה כבר בילט-אין
 

hayapollak

New member
כנראה לא הייתי ברורה מספיק -רוני

לא ניתן היה להבין מדברייך מהם הכישורים והיכולות הטובות של אותו עובד.
 

Rוני

New member
אהה ../images/Emo13.gif

אהבה לאנשים רצון לעזור להם יכולת לשוחח איתם ולעזור להם להגיע לתוצאות, במיוחד עם אנשים עם בעיות מיוחדות רצון עז להצליח מוכנות להשקיע על מנת להשתפר ולהצליח מתקשה כשצריך להסתדר עם טופסולוגיה ועם מסגרות קבועות
 

ליפט

New member
מחויבות ומיקוד

אכן, מקרה מאתגר ומרתק. אני מתרשמת שיש כאן בעיית מחויבות קשה. ומצטרפת לענת בהמלצה לבחון איתו את מושא מחויבותו. כרגע עושה רושם שהוא בוחר להשאר בבלאגן, יתכן שזו דרכו להתמודד עם קשיים אובייקטיביים (הפרעות קשב שאינני מבינה בהם דבר וחצי דבר), או אחרים או לא להתמודד בכלל. נשמע שיש כאן דפוס של "כיבוי שריפות" להבדיל מתכנון וקביעת מטרות הדורשות תמיד את המחויבות שלנו והמיקוד שלנו. היתה לי מאומנת כזו, רופאה- מנהלת מחלקה ותיקה. חיה מרגע לרגע והגיעה לאימון כשהבינה שלאחר 10 שנות ניהול המחלקה לא הובילה אותה לשום מקום. לא אפרט את המקרה אבל אתן לך 2 כלים שאולי יהיו לך לעזר. ביקשתי ממנה לפרט בכתב את כל המשימות להם היא נדרשת בשבוע עבודה וכל המשימות שהיתה רוצה לקחת על עצמה (ואשר להן איננה מוצאת זמן). בשלב שני, שרטטנו ציר אנכי שלאורכו דרגנו את מידת ההנאה והמוטיבציה לביצוע. במקרה שלנו הנקודות היו: "אוהבת/נהנית/ אהנה מאוד" ועד ל"שונאת" כשבדרך, האמצע היה "לא אוהבת, לא שונאת" בשלב שלישי, ביקשתי ממנה לסמן את המשימות מהרשימה שלה לאורך הציר. כאשר את מה שהיא עושה בפועל היא כותבת בכחול (בין אם זה אהוב או שנוא) ואת מה שהיא רוצה/צריכה לעשות ואינה עושה כרגע, באדום. גילינו דברים מדהימים. אחד מהם: מה שאיפיין את הדברים שסומנו בחלק העליון של הציר (סקלת המשימות המהנות) היה משימות בצוות לעומת פעולות יותר טכניות וכאלה שדרשו ישיבה שלה עם עצמה לבד במשרד שנפלו על החלק התחתון. זה היה כלי מאוד מעצים היא נדהמה והתחילה להבין למה היא דוחה דברים ומעדיפה לענות לשיחת טלפון בנושא X במקום לשבת ולתכנן מחקר. כלי שני קשור במיקוד - בעולמנו המודרני קשה להתמקד. תרגיל מיקוד חביב שקיבלתי במסגרת לימודי האימון שלי, ואני עושה בו שימוש תדיר מלמד אנשים משמעותו של מיקוד. אני מבקשת מהם שיקבעו לעצמם מסלול הליכה קצר, 3-5 דקות. ומבקשת מהם לספור צעדים. בהליכה יש הרבה הסחות דעת מבפנים ומבחוץ. מדהים מה שתרגיל כ"כ פשוט מלמד אנשים על יכולת המיקוד שלהם. מה שיפה בתרגיל הזה, זה שבאמצעות חזרה על התרגיל הזה יש להם אפשרות לשפר את יכולת המיקוד שלהם ולחוות תחושת מיקוד מהי. ניתוק מוחלט. לעיתים, לאחר ביצוע המשימה הזו, יכולה להתקיים פגישה שלמה רק על החוויות והתובנות. מקווה שעזרתי. בהצלחה
 

Rוני

New member
תודה ליפט

אני חושבת שבגדול עלית בדיוק על הנקודות. לא מרשה לעצמי לפרט יותר. הרגל שלי שלא לדבר על אחרים מעבר למה שממש אין ברירה. מאד דיבר אלי כל מה שאמרת ונראה לי שאכן עלית על הבעיות העיקריות. לי קל לזהות את רוב הדברים לאור נסיוני, ובאמת אשתמש בציר הפעילויות (אני עובדת הרבה עם הטבלה של אוהב/לא אוהב) חייבת לומר שאיתו לא עשיתי את זה בגלל ריבוי המשימות שלו, ואולי מוטב מאוחר. אנסה את עניין ההליכה. מעניין
לי יש תרגיל קטן לסדנאות, שכל פעם שאני מספרת עליו אנשים צוחקים. גיליתי כמה הוא נפלא ואיך הוא עובד בלי לאכזב. תמיד יש את הטריק הקטן שעושה את העבודה. התרגיל הוא (לטובת מנחי הקבוצות שפה) - כאשר הכתה לא שומרת על שקט, ואנשים מתפרצים זה לדבריו של זה, וכל השתקה לא עוזרת, אני שולפת את "מטה הקסם" המטה שלי מותאם לקבוצה, זה יכול להיות פרח ממשי, או טוש, או טלפון נייד. והמשימה - מי שאצלו מטה הקסם - רק הוא רשאי לדבר. כשמסיים - מעביר את המטה אלי או לבא בתור. תוך כמה דקות מתרחש הפלא. אנשים שמתפרצים מקבלים מקלחת מהאחרים "תחכה שהמטה יהיה אצלך ביד", ותוך כמה דקות האחרים דואגים לשמור על השקט. לאחר עוד כמה דקות ישנה דממה, רק זה שבידיו החפץ מדבר. שוב תודה אין ספק שעזרת.
 

ליפט

New member
תודה גם לך

ראשית על הכרת תודה, תמיד מחמם את הלב. ושנית על התרגיל. אשמח לשמוע איך זה עבד איתו, בפורום או למייל הפרטי שלי [email protected] אכן, לעיתים תרגיל קטן אחד משנה את התמונה. שמחתי על השיתוף. שיהיה לך חג שמח
 
למעלה