שלום לכולן מקווה שאתן עוד

[valeta]

מודה באשמה, אני פשוט מוטרפת

מעייפות (פיצקי בן ארבעה שבועות...)

בכל אופן יש לי עדכון מרגיע ומשמח: דיברתי עם הרופא (לגבי הדימום) והוא אמר שבהחלט קיבלתי מחזור. כיוון שאינני מניקה (ועל כך בפעם אחרת), אין מניעה לקבל מחזור גם אחרי חודש (והיום אני באמת 29 ימים לאחר הלידה). לא ידעתי, אבל מסתבר שרירית הרחם מתחילה לצמוח מייד לאחר הלידה. בקיצור-נרגעתי.

 

[c 2 4]

דווקא בשביל המאורע הזה (הלידה) כן

יצאתי מהקונכייה שלי

וכתבתי פה (אפילו צירפתי סיפור לידה) הייתה לידה ראשונה ממש טובה ואני שמחה שהיא זכורה גם לי וגם לבעלי כחוויה. אני מאוד שמחה שהלכנו על זה כבר בלידה הראשונה (למרות הספקות של "אני לא יודעת מה זה לידה עדיין" כי כך זו באמת הייתה חוויה טובה (כואבת אבל טובה) ואין לי משקעים שאני אצטרך להתגבר עליהם בפעם הבאה, כמו שקראתי אצל הרבה נשים בפורום השונים. עכשיו יש פשוש בן 7 שבועות שגדל מיום ליום וכבר מחייך אלי וכמעט צוחק

קצת קשה כי אנחנו בשיקגו ורחוקים מכולם ומכיוון שבעלי עובד זה עומרי ואני אחד על אחד, אבל סה"כ אנחנו נהנים זה מזו .... ותודה על ההתעניינות

 

[אשכר ש]

אה נכון, את זו משיקגו!

מצטערת שלא זכרתי...(תירוץ-בזמן האחרון יש לא מעט סיפורי לידה

) אני מאוד מזדהה עם מה שכתבת על החוויה הטובה בלידה ראשונה, ובדיוק בגלל זה כ"כ חשוב לדעתי ללדת בבית כבר מהלידה הראשונה. אני ממש לא יכולה למצוא מילה אחת רעה על הלידה שלי (לידת בית ראשונה), כמובן שכאב לי, אבל לא יודעת איך להסביר את זה- זה לא כ"כ זכור לי כמשהו נוראי. האמת שהדבר היחיד שאני "מתבאסת" ממנו זה שהיה לי קרע ונאלצתי להיות עם תפרים. מי יתן ונדע רק לידות כאלו

 

[c 2 4]

סלחתי ../images/Emo3.gif ו../images/Emo45.gif על מה שכתבת