שלום לכולן

שלום לכולן

תחת הכותרת "מאמרים" בפורום זה הוספתי שני מאמרים . א. התמכרויות נשים ב. התמכרות נשים לאשליית אהבה - חלק א'. מוזמנות לקרוא. בברכה נורית
 
להפוך את ההתמכרות למכרה

כלומר לידידה, או למכרה (זהב). מה דעתכן, אפשרי? שנה מקסימה לך נורית, אני מתמוגגת...
 
תודה תודה שירית

ומאחר שאף אחת לא התנדבה להתנפל על הפיכת ההתמכרות למכרה אני רוצה לפתח בעצמי את הנושא הזה. בסוד, בשקט ושאיש לא ישמע - אני חושבת שכן, ובגדול! דמיינו לעצמכן מפל הנופל בעוצמה רבה מגבוה. ככוח טבע , הוא יכול להיות הרסני ושוחק. אבל אם בונים שם תחנת כוח - הוא הופך מיה וביה ליתרון עצום עבורנו. כך גם ההתמכרות - היא כוח עצום וככזו יש לה גם הרבה תכונות "טובות" אם מפנים את הכיוון שלה מהרסנות לבניה. במקום להתמכר לאכילה כפייתית ובלתי מרוסנת אפשר להתמכר למזון בריאות ולפעילות ספורטיבית. זו ברירת מחדל, אבל היא בפירוש עדיפה. שירית גם הציעה אפשרות לראות בהתמכרות ידידה והאמת היא שמשם בדיוק התחילה הצמיחה האישית שלי. החלטתי להקשיב להתמכרות העקשנית שלי ולנסות להבין מה היא אומרת לי. והאמת היא שהיא סיפרה משהו חשוב מאוד.
 
יש לי שאלה קצת של עברית..../images/Emo29.gif

מזה "מיה וביה" ? ובקשר למה שכתבת.. לא יודעת אם למכרה זהב אבל אבל אני פחות לחוצה בכל מה שקשור לאוכל זה בטוח. לא יודעת אם זה השלמה,כניעה,חוסר התייחסות...
 
תשובה של עברית....

מיה וביה - תוך כדי כך, אגב אורחה . הי, את כבר מכירה אותי קצת ....מספיק בשביל לדעת שאני אתעורר משנת הצהריים בבת אחת מהמילים השלמה, כניעה, חוסר התייחסות...אלו מילים שמזכירות לי יאוש... איפוא את עם זה?
 
כי אני מיואשת../images/Emo29.gif

אני לא רואה שמשהו ישתפר או ישתנה.. ועקב זה אני גם לא מנסה.. תחושה של אין טעם..
 
מדוע שום דבר לא ישפתר או ישתנה?

ההגיון אומר גם שאם לא תנסי אז בוודאות שום דבר לא ישתנה. באיזה שינוי היית רוצה? האם את בתחושה ש"החיים יתחילו" רק אם תרדי במשקל?
 
זה חלק גדול מזה..../images/Emo29.gif

הירידה במשקל.. הבגדים היפים שאני אוכל לקנות..ויש לי בגדים יפים גם עכשיו!אבל האפשרויות מתרחבות כשיורדים במשקל אני כל הזמן אומרת שלי לא אכפת מזה שאני מלאה,אין לי בעיה עם זה.באמת אבל עמוק בפנים כל כך הייתי רוצה לראות אותי רזה יותר..והייתי רזה יותר ואני זוכרת כמה נהדר נראתי..אבל כל פעם שאני מצליחה לרדת קצת אני עולה הכל יותר...אין לי כוחות להתמודד עם זה יותר,לנסות. החיים שלי לא יתחילו אם אני ארד במשקל אבל זה משהו שנותן 'פוש' לטפל בעצמי יותר. זה משהו טוב שעושה עוד חיוך,ועוד חיוך זה כבר + גדול. השינוי שההייתי רוצה? הלוואי..הלוואי והייתי מצליחה להגיע לטלפון ולהתקשר למטפלת שלי..לחזור לטיפול..כי זה עזר לי.אני יודעת שזה עזר לי..האומץ לקבל החלטות ולעשות אותן..
 
אז בואי תנסי לקבוע איתנו זמן

שאת מרימה טלפון למטפלת שלך? ואנחנו נחכה לך כאן כדי לשמוע איך היה? מה דעתך? את צודקת שהכל מתחיל באומץ . אחר כך אנחנו כבר יכולות לאסוף כוחות מעצם ההתמודדות. בואי, קומי, יש לך את זה בתוכך. אל תוותרי על החיים שלך!!! מגיע לך החיוך הזה , ומגיע לך להרגיש טוב (גם אם את מליאה, מתוקה שלי, גם למליאות יש זכות להיות מאושרות ונאהבות) ואספר לך משהו פעם הייתי אישה ממש יפה. וזה הלך לאיבוד עם ההשמנה וההריונות והגיל וכל הדברים האלה. ואת יודעת מה? נשבעת לך שאני יותר אוהבת את עצמי היום. איך זה?
 
זה את..לא אני..../images/Emo29.gif

אצלי זה לא עובד ככה. אוכל זה הכל בשבילי האושר שלי הנחמה שלי הכעס שלי האהבה שלי הכל. זה אוכל בשבילי אני אוהבת לאכול-כן אבל יודעת שצריך במידה הנכונה ואני לא רוצה להתקשר אליה..לא מסוגלת..לא עכשיו.כמה שאני צריכה את זה לא עכשיו
 

טבעונית

New member
לנורית, הזכרת בדיוק מה שקורה לי

שמחתי למצוא בין השורות שלך את מה שקרה לי, וקורה עכשיו - אכילה אובססיבית במשך שנים רבות, של שטויות, אוכל ממש גרוע, שגרר הרגשה רעה ומחלות. עד שהצלחתי, בשנים האחרונות, להפנות את ההתמכרות הזאת להקפדה בעלת אופי נורמלי למדי, לאוכל טבעוני אורגני. יש לזה שם - אורתורקסיה. עכשיו ההתמכרות הצטמקה לה, קיבלתי קצת שליטה על מה שקורה, והבראתי. רווח נקי... נעשיתי מומחית בנושא, ואני רוצה לעזור לכולם להיות בריאים (יש הרבה סבל בגילאים שלי, ובעצם בכל גיל).
 
מסכימה!

אני פסיכוסומטית. מכורה למחלות הם פותרות לי בעיות. מוציאות אותי ממצבים שאני לא יכולה לעמוד בהם... במצב של החלמה אני מקשיבה לגוף, לפני שזה מתפתח למשהו קשה מספיק קצת גירוד בעיניים או קצת נזלת או כל דבר אני מקשיבה ושואלת מה הגוף שלי אומר לי. זאת המנעות. דוגמה: היה לי חג עמוס מאוד בראש השנה. אתמול הייתי מותשת ובכל זאת הזמנתי את כל ילדי לארוחת ערב. בבקר הרגשתי התחלה של מחלה... ידעתי שזה יותר מדי לי. חשבתי מה אפשר לעשות ומצאתי! אני הכנתי את האוכל וכולנו ישבנו בבית של הבת שלי ובעלה. חזרתי הביתה במצב משופר.
 
למעלה