שלום לכם

[ritarita]

שלום לכם ../images/Emo175.gif

אני 'צופה מהצד' במחלה כבר הרבה שנים.. אובחנתי בגיל 15..ועד היום..בגיל 31..הייתי די מרוחקת מהמחלה.. עזרה לי החופשה הארוכה ממנה..בלי תרופות ובלי סימפטומים.. פרט לחולשות קצרות וכאבי פרקים יחידים.. בגיל 15 זה התחיל בתפרחת הפרפר המפורסמת ואובחן מיידית עי רופאת המשפחה שלי.. ההתלקחות היתה מאוד מהירה..ותוך חצי שנה היתה דלקת פרקים...ו..אין לי את השם הרפואי..נוזלים במעטפת הריאות והלב אני מניחה שהסיבה העיקרית שתמיד..אפילו שהייתי קרובה לסוף.. תמיד הכחשתי.. היתה שתמיד הייתי לבד..וחברים לא עושים עם לופוס.. אז היום..אני רק עם הזכרון המעומעם.. ומי שיכול לדקלם את ההסטוריה הרפואית שלי..זאת אימי..האחות.. בגיל 15 עברתי הרבה..הגעתי עד הקצה..ויצאתי מזה.. ולאחר מכן..לא שמעתי כלום מן המחלה..חוץ מ..כמו שאמרתי..חולשות קצרות.. אז שכנעתי את עצמי שזאת היתה התמוטטות מסוג אחר.. שבעקבותיה גם כמעט לא סיימתי את התיכון..אבל בסוף כן.. מאז ועד היום לא חליתי ולא אושפזתי..פרט לפעם אחת בבלינסון בגלל הרפס במצח..ועוד משהו שאני לא זוכרת..יש לי צלקת קטנה שבקושי רואים.. יותר מעשר שנים אני לא נוטלת תרופות.. וגם נחשפת לשמש כבחורה רגילה.. הייתי גם הולכת לרופא דרך קבע כל חצי שנה-שנה לביקורת..ובדיקות שתמיד היו מראות שאני בריאה.. הדבר היחיד שאני נכנעת לו הוא המשקל.. את הרופאה זנחתי בזמן האחרון.. התירוץ הוא שעברתי דירה..מהמרכז לצפון.. והיה לי קשה להתאקלם מבחינת תעסוקה.. זה דבר שמאוד מלחיץ אותי..ועקב חוסר תעסוקה.. זנחתי את הבדיקות..כי אין לי זמן וחשק להתעסק עם רופאים כשאני רוצה לעבוד.. היום בבוקר קמתי עם כאבים בגב..באיזור החזה.. זה הזכיר לי את מה שהיה בגיל 15..אם כי אז התאשפזתי לראשונה עם כאבים בצד וקוצר נשימה..ולחץ דם..ודפיקות מהירות.. אבל הכל מתחיל איפשהו.. מדדתי עכשיו חום..לא יודעת למה..כבר שנים שאני יכולה להרגיש כשהחום עולה אפילו בעשירית..ועכשיו זה 37.4.. קבעתי תור לרופאת משפחה..בשביל הפניה לבדיקות דם ולרופא מומחה בחיפה.. אז הסיפור היה בשביל לשפוך..זאת הפעם הראשונה שלי בציבור בצורה כזאת. והבקשה שלי..היא לשמוע אם מישהו מטופל/נמצא במעקב עי רופא בחיפה ויוכל להגיד לי שם..כדי שאוכל לראות אם אני מופנית אליו..או שאוכל לשאול את הרופאה.. אני מעדיפה לא לפנות ישירות לאמא או לרופא מהמרכז.. אני לא מסוגלת לעמוד בביקורת ..מבחינה נפשית.. למזלי יש לי בן זוג איתו אני חיה..שנמצא לצידי ותומך.. אבל אני מפחדת מעומס יתר שאני עלולה להעמיס עליו.. הוא כבר תחת לחץ רב..עבודה חדשה..שעות נוספות רק כדי שיספיק לשנינו.. זהו.. נגמרה ההשתפכות התייבשתי תודה על ההקשבה ריטה

 

[lupland]

מחר יגיעו עוד תשובות מחברים

היי ריטה וברוכה הבאה. ד"ר לורבר אני חושב זהו שמה של רופאה ששמה יוצא לפניה.כמו כן היא שותפה פעילה בכנסים שלנו ובכל מה שמתרחש.היא נמצאת ברמב"ם (עד כמה שידוע לי) מקווה כי מדובר בחולשה זמנית כתוצאה ממה שפרטת כאן לפנינו.את כבר ילדה גדולה (בת 14.5 פעם שנייה) ולכן אין צורך בהטפות צדקניות בכל הנוגע לבדיקות הרפואיות. שיהיה בהצלחה עם הבדיקות ומי ייתן ויהיה זה קצת חום שלאחריו תבוא עוד הפוגה של כמה שנים טובות. שיהיה בהצלחה עם ההתאקלמות בבירת הצפון (בשביל לראות את גן הבהיים פעם ב...לא צריך לעבור לגור בחיפה...) ואחרון אחרון.ד"ש לבן זוג (ע"פ ישראל הקטנה בטח אני מכיר אותו מ-67 כשחצינו את התעלה יחד או שבת דודתו נשואה לבן דוד של אח של אימי שנשוי לקרובת משפחה של...) נשתמע אסף

 

[ritarita]

כן..שמעתי את השם שלה...

בהקשר של הארגון...יתכן מאוד שאף פגשתי אותה פעם..אבל הרי לא התעמקתי... אמא שלי בטח זוכרת.. תודה..אני אבדוק את זה עם רופאת המשפחה ובית החולים.. ריטה

 

[ל3]

הי ריטה

וברוכה הבאה לפורום שלנו. כמו אסף, גם אני מקווה שהחום הוא רק בעקבות וירוס נודניק ולא מעבר. טוב עשית שקבעת תור ואני מקווה שהכל יהיה בסדר. את מוזמנת להישאר פה ולכתוב תמיד. תרגישי טוב ותעדכני אותנו אם תוכלי שירי

 

[שאנל]

הביקורת

ובכלל... ההתמודדות הנפשית עם הזאב. בשביל זה אנחנו כאן

 

[gaia20]

הי ריטה

אני שמחה לשמוע שאצלך הזאב ישן רוב הזמן...שימשיך לישון! את יודעת, עד לפני שנה בערך בשביל למדוד חום היתי צריכה מישהו שיגע לי במצח ויגיד אם יש חום, או במודד חום... היום- כמוך- אני מרגישה הכל. אני פשוט יודעת, אפילו בלי לגעת במצח, כמה חום יש לי... לצערי אני לא מכירה רופא בצפון, נולדתי דרומית ואני אשאר דרומית

בקשר לבן הזוג- יפה שהוא לידך ותומך, רציתי לשאול, האם הוא יודע הכל על הזאב? אני שמחה שהחלטת לכתוב ומקווה שתשארי איתנו

 

[ritarita]

תודה לכולם../images/Emo140.gif

דווקא לא תמיד אני צודקת לגבי החום... אגב..אתמול בלילה..חצי שעה אחרי כבר היה 37 בול והיום בבוקר 36.5 שזה הנורמה בשבילי... אבל כשזה עולה אז אני יודעת..אני לא תמיד שמה לב כשזה יורד.. במיוחד כשהכאבים עוד שם..ומאוד מדאיגים אותי.. זה בא ככה בלי סיבה..אני מפחדת לנחש.. מקווה למצוא את הרופאה עוד היום..\ בקשר לבן הזוג..קודם כל הוא צעיר ממני בשלוש וחצי שנים.. כלומר..עוד בשנות העשרים לחייו.. כשאני ברגע שהגעתי לשלושים ואחת..כללית מושלם כבר גובה ממני יותר..): הוא ידע על המחלה ממש בהתחלה..כי סיפרתי לו.. הוא גם היה צריך להתמודד עם עוד דברי קשים שעברתי ממש בחודשים הראשונים..שאינם קשורים למחלה..אבל כן קשורים לאשפוז.. אני יודעת שהוא התלבט הרבה בינו לבין עצמו על הקשר..הוא התעמק וקרא באינטרנט..ומה שהפחיד אותו הוא העתיד הלא ידוע.. בהתחלה כשאתה יוצא עם מישהי חדשה..לחשוב כבר אז שיש אופציה שהיא תכנס ותצא מבית החולים זאת מחשבה מכבידה.. אבל הוא נשאר.. היום אני עדיין מפחדת.. העובדה שאני לא עובדת..וגם העלתי המון במשקל..כבר גורמת לי לחלומות חוזרים שבהם הוא עוזב אותי.. ולא..אין לזה אחיזה במציאות.. אנחנו צוחקים על זה.. ובגלל שכל כך טוב לנו ביחד ..כימיה מהסרטים כבר מהפגישה הראשונה ועד היום..שלוש שנים אחרי..מי לא יחשוש לאבד את זה..? והכי אני חוששת מהמחלה..אפילו שהאמנתי כל השנים שזה היה אז..וזה כבר לא יקרה..תמיד זכרתי מה היה..זכרתי לאן הגעתי..ואני מפחדת להגיע לשם שוב.. להכחיש זה הכי קל..כשהבדיקות מראות שהכל מצויין.. ריטה

 

[gaia20]

ריטה יקירתי

בעיות משקל הן צרות של עשירים...קצת כוח רצון, כמה פגישות עם דיאטנית ואני בטוחה שתגיעי לתוצאה רצויה, כמו שעלית, כך את יכולה לרדת! ד"א- המלצה שלי- חצי שעה הליכה בערב וכבר עשית 50% של עבודה אמא שלי עשתה הליכה במשך כמה שבועות, בלי דיאטה בלי דיאטנית בלי תוספות, בלי כלום וירדה בלי למצמץ כמעט שני קילו...תארי לך כמה היא היתה יורדת עם תפריט מסודר והדרכה מקצועית?... ולנושא החבר- אני ממש משחה בשבילך, מאושרים, כימיה מעולה... אני רק יכולה לקנא בך.... מדוע שזה יגמר אם כל כך טוב?...

 

[ritarita]

בקשר למשקל...קצת חריגה מהפורום..

אצלי זה לא שני קילו..ולא עשרה.. זה הרבה הרבה יותר.. אני..כמו אימי..תמיד הייתי בעליות וירידות במשקל.. אלא שאצלה זה היה עם דיאטות..ואצלי עם מצבי רוח.. לשיא הגעתי דווקא אחרי המעבר המיוחל לדירה עם בן הזוג.. אחרי שנים שחלמתי לעזוב את בית ההורים לעצמאות.. העלייה החלה עוד לפני שעברתי..והגיעה לשיא..ממש בלי ששמתי לב.. אכן..הליכה יוםיומית יכולה לעזור הרבה..וגם תזונה נכונה.. מה שקשה לי זה להרגיל את עצמי בכוונה.. זה קשה...כי אין לי מוטיבציה לזה.. כן..המוטיבציה הכי גדולה שיכולה להיות זה בן הזוג.. אבל זה אמור להיות בשבילי..יותר מאשר בשבילו.. ואני מרגישה לא טוב עם עצמי..ולא בגלל המשקל..בגלל חוסר תעסוקה.. זה הרבה הרבה יותר מסובך מאשר חולשה לאוכל.. ואני אחרוג עוד יותר מהנושא אם אנסה להסביר.. מה שבטוח..זה שהמשקל לא מקל על הבריאות... אגב..יש לי בעיה עם עליות..מאז ההתפרצות של המחלה בגיל 15.. אז הוציאו לי את הנוזלים עי ניקוב שני חורים בחזה.. אני זוכרת שהרגשתי כאב באיזור המדוייק לאחר מכן..בדיוק איפה שנראה היה שיש לי שני פצעונים קטנטנים..זה היה למעשה חור מאוד עמוק.. מאז האשפוז ההוא..היתה לי תמיד בעיה עם עליות.. היינו גרים בקומה שלישית..ופתאום הרגשתי שבכל פעם שאני עולה אני מתנשפת..קשה לי מאוד..גם במשקל נמוך.. אז לא היו לי בעיות עם הליכות מרובות.. אבל אז גרתי במישור.. ועכשיו לאן שאני לא פונה..יש עליות..חיפה..): אני מניחה שאם אתחיל בהליכות אפילו בעליות.. אני אתרגל בהדרגה.. אבל זה לא פשוט ככה להרגיל את עצמך.. כשאין לך מוטיבציה..כשאת רוצה סיבה לקום בבוקר..ואין.. זה פשוט קשה.

 

[gaia20]

אין ספק, בהחלט קשה

אבל אם הכל היה קל... אז איפה האתגר?

*לפני שאני אמשיך לכתוב על הנושא, אני רוצה להסביר לך ולכל מי שאי פעם היה לו ספק, אומנם זהו פורום לופוס, אך מלבד הלופוס יש עוד מליון נושאים שמעסיקים אותנו מידי יום, גם אם מעל דפי הפורום יש את הכותרת "לופוס", מותר לדבר כאן על הכל מהכל... העובדה שהלופוס זהו המשותף לנו רק מגבירה את הרצון, לפחות אצלי, לדבר על עוד דברים מלבד זה ולחזור לנושא- אני זוכרת את ה"מאבק" שלי במשקל (אסף, אל תצחק, פעם באמת סבלתי מקצת יתר משקל...), כשהתחלתי לקחת את התרופות, כל הגוף נפוח.... כל כך נלחמתי בזה, זה היה דבר שהעסיק אותי במשך כל היום, התחשבנתי על כל קלוריה, ספרתי את השניות של ההליכה כדי לדעת בדיוק מוחלט כמה הורדתי... אומנם המאבק שלי לא היה על יותר מ 5 קילו, אבל בתור בחורה צעירה בת 16, שמבנה הגוף מאוד חשוב לציפיות החברתיות, הרגשתי פשוט... שמנה. תאמיני או לא, ברגע שהפסקתי להתעסק בזה בכזאת אובססיות, ברגע שכבר לא היה אכפת לי מה ה"חברים" בשכבה אומרים על הגוף שלי, ההתעסקות הזאת ירדה פלאים ואיתה השלתי מעצמי, בלי שהתכוונתי בכלל, את מה שרציתי... תראי מה זה, כמה שהיה לי כוח רצון להוריד במשקל, לא הורדתי אפילו לא גרם אחד, אבל ברגע שזה הפך לחלק משני בחיים שלי, ולא מרכזי, הקילוגרמים פשוט נפלו.... עוד משו קטן בקשר להליכה- גם אני לא מסוגלת ללכת בלי להתנשף כאילו עליתי על איזה הר...אבל מה שטוב זה שאף אחד לא רודף אחרייך, אפשר להתחיל מקטן, הליכה קצרה לאורך הרחוב ובחזרה, 5-7 דקות, משהו קצרצר כזה לדעתי, הגוף שלך פשוט לא רגיל לפעילות, הגוף פשוט נהייה עצלן, הרי למה לבזבז אנרגיה אם זה לא הכרחי?... תנסי ללכת את הכמה דקות האלו, הצלחת? תמתחי את הזמן, לא הצלחת? לא קרה כלום

 

[ritarita]

משקל והליכה...

המשקל שלי הוא לפחות 40 קילו מעל הנורמה לגובה שלי.. וכשאני אומרת נורמה..זה אומר שכשאגיע אליה..עדיין אהיה מלאה..אך מרוצה ובריאה..מבחינת משקל לפחות.. לפני כן..הייתי ועודני כמוך..לנסות בכח להוריד במשקל מעולם לא יכולתי.. ופעם אחת בחיים הורדתי בחצי שני 18 קג..וזה היה כי הייתי בדיכאון מהפרידה מהאקס..מה שקרה הוא שהלך התיאבון..עישנתי בשרשרת..למזלי גם היתה לי עבודה ללכת אליה..כל יום..הייתי עושה שעות נוספות.. חוזרת..נחה..ויוצאת למרכז העיר (זה היה ברעננה..עיר קטנה.) במרכז קונה גלידה בןאנדג'ריס וחוזרת ואוכלת אותה לארוחת ערב.. הולכת לישון מוקדם..וחוזר חלילה.. אז ירדתי יופי..אבל זאת לא היתה הדרך המומלצת.. כשהייתי בצבא..(התנדבתי..לא מגייסים עם לופוס הרי) ירדתי 9 קילו.. רק בגלל שהיה לי לאן ללכת..והיתה לי חברה..ומטרה..וכיף.. טוב..אני רצה לרופאה..אמנם התור מחר..אבל החלטתי לא לדחות יותר.. הכאבים מטרידים אותי.. להתראות בינתיים ותודה ריטה

 

[ritosh]

איזה יופי! עוד ריטה בפורום../images/Emo140.gif

"ברוכה הבאה". במרכאות כי היה יותר נחמד לו היה זה פורום צחוקים למשל. יש לנו גם את זה, צחוקים, כמו שתכירי בהמשך. אז באמת ברוכה הבאה ושתרגישי רק טוב, ריטה הראשונה והמקורית.

 

[ritarita]

אני לא סתם ריטה...../images/Emo8.gif

אלא מרגריטה! ששש.... אל תספרי לאף אחד!

 

[מתושלח הצעיר]

רררררררריטה

בהתחלה היה לי הרושם שזו ביתך !

 

[ritosh]

דוד, מהיום לא להתבלבל../images/Emo9.gif

אני ריטוש וריטה ריטה מרגריטה. יש לכם מושג כמה סבלתי בתור ילדה מהשם הזה? וסוף סוף כשהוא "התאזרח" בארץ והפך לפופולארי, לא בזכותי בזכות ה ריטה, הגיעה לפורום ריטה מרגריטה ואני מעכשיו ריטוש

הכל אשמה מערכת הכניסה של תפוז. היא לא רצתה להכניס אותי בשם ריטה. יאללה, מספיק להשתטות. מה קורה עם התביעה שלך למשהב"ט? יום טוב, ריטה

 

[ritarita]

דווקא כשהגיעה ה ריטה...

היתה יומהולדת לאחי הקטן אצלנו בבית וכשנכנסתי לבית עם כל הילדים..פתאום הילדודס האילו..מכיתה ד' מתחילים לענטז ולהוריד את החולצה מהכתפיים שלהם... יענו סגנון 'שביל הבריחה'.. את המושג ריטה פיתה את מכירה..?

 

[ritosh]

בטח ובטח מכירה! ריטה פיתה היה

השם הנרדף שלי בילדותי. אוי, כמה שבכיתי והתחננתי להורי שיחליפו לי את השם......... והמון

לאחיך!

 

[ritarita]

חחח..אחי קטן ממני בחמש שנים..

ודיברתי על יום הולדת שהיה לו כשהוא היה בכיתה ד' וזה היה לפני הרבה זמן..זה היה כשריטה הזמרת רק התחילה.. ולכן..'שביל הבריחה'..השיר הראשון שלה.. היום הוא בן 26 עוד מעט והוא כבר לקראת תואר במנהל עסקים.. מפוטר טרי מברגר קינג כסגן מנהל מסעדה.. פופולרי עם חברים טובים.. אני מקנאה בו לפעמים..

 

[lupland]

איפה הוא? איפה?

ריטה כפרה עלייך נשמה עיניים דבש. אין עלייך יא שושנה בין החוחים. מי המאנייק שהעיז להסתלבט עלייך.מי? רק תגידי ועם הקשרים שלי נכניס אותו ל "מוסך" ונעשה לו "אוברול כללי".רק תגידי מי? מי? למה שעכשיו אני יוצא ומחפש'תו. וואלאק דברים כאלה מכניסים לי ת'ג'ננאה לקריז וכל הפיוזים נשרפים לי. איפוא המאנ מאנייאק הזה. וואלק.אני חייב להוריד 4 ראשים ולהרגע. עוד מעט יחזור

 

[מתושלח הצעיר]

אוברול כללי

לופלנד - לאיזה מוסך (MOOOOOSSACH) להכנס - לפרדסיה ? יש לי פרוטקציה שם ! מה הסיכויים לפגוש אותך שם ?