שלום לכם

[lir42]

שלום לכם ../images/Emo24.gif

מה שלומכם? אצלי בסדר התחלתי היום לאכול עגבניה מלפפון גבינה ומעט קרקרים. ודי בסדר בנתיים! ואני די מתוסכלת כי בעינים אני רעבה ובקיבה אני מלאה! מה לעשות לירי

 

[ronnymp]

welcome to our club ../images/Emo25.gif

זוהי אכן בעיית הבעיות שלנו - שהניתוח נעשה בקיבה ולא במוח -

אז הנה כמה רעיונות פרקטיים , פשוטים ובטוח שמוכרים - כדי להתגבר : 1 - המנעות מלהמצא בקרבת המקרר או מקומוןת כאלה ש"מועדים לפורענות" . 2 - נסיון להעסקה כלשהי רב הזמן - לשם הדחקת הרצון לאכול (משעמום) . 3 - להרבות בשתיה (ורצוי כמובן מיים ...) - למילוי הקיבה 4 - אכילה של יותר "ארוחות" ביום - והכוונה היא לארוחות ביניים דלות (אגב - אני "גיליתי" את התירס הגמדי - שהוא טעים דל קלוריות וממלא) 5 - הצעה קצת מזוכיסטית אבל מועילה להתקפות רעב קשות - לאכול משהו שאת יודעת שעובר בקושי (אבל לא נתקע) - וזה סותם אותך לזמן מסויים . אני עושה את זה עם סוגי בשר מסויימים - ומשקיט ככה את הרצון לאכול לכמה שעות (שוב - זה למקרי רעב "קשים" , וזה פיתרון קצת מזוכיסטי) זהו - נגמרה התחמושת נגד העיניים הקופצות מחוריהן למראה האוכל

אשמח לשמוע ממשתתפים אחרים - עיצות נוספות - אם ישנן כאלה . ביי ליר וכולם רוני

 

[רוייקו]

השמעי לרוני, הוא אשף בכל מה שקשור

לאכילה. אני ממליץ בחום.

 

[ronnymp]

אשף בענייני אוכל- או שף (בבישול) ?

בטח אשף ..... מנסה הכל הכל - חופשי על הבר

משתולל חופשי חופשי ובודק את העבודה של חרוזי - שבינתיים מוכיחה את עצמה נפלא -

אז אכן יש לי את הניסיון מה כן לאכול - וממנה להשתדל להמנע .... אבל גם לי יש את העיניים הגדולות האלה - שלא נותנות לי לעמוד בפיתוי - בדיוק כפי שכתבת שקורה גם לך ולעוד כמה אחרים פה . אני עדיין מנסה לאכול כמו שמן (ולמזלי מתמלא די מהר ונאלץ להפסיק באמצע) ואני עדיין מבשל כמו שמן (כפי שהעיד על עצמו גם עדי) - ממש בישול לגדוד ואני עושה קניות כמו שמן - אם העגלה לא עמוסה עם ערימה ענקית - לא הולכים לקופה אגב - קובי כתב הבוקר בפורום השני , על כתבה שהיתה אתמול במגזין הבריאות של מעריב , על ניתוחי ה- GBP . אז אני ממש מקוה שלא תקחי אותי כדוגמה או כמודל חיקוי בענייני האוכל

ביי ויום נעים - רוני

 

[עדי.פ]

הבעיה הידועה

אני אוכל בהתקפות רעג (מהמוח- בקיבה אני מלא) ארטיק קרח דל קלוריות. ובכלל הכי טוב לאכול כל כמה שעות (בערך כל 3 שעות) ארוחה קטנה . לאחרונה חזרתי לאכול סושי וזה ממש דל קלוריות וסותם כהוגן. הבעיה העקרית היא שאני עדין מכין כמויות אוכל כמו לפני הניתוח

 

[רוייקו]

עדי, אני עברתי לאכול בצלחות קטנות

ממש קניתי צלחות מפלסטיק קשיח המיועדות לטף וכבר כמה שנים שאני אוכל כמעט ורק בהן. זה סידר אותי גם מבחינת היכולת למדוד כמה אני מסוגל לאכול פחות או יותר... גם אתה עוד לא עברת את התהליך וחושב עדיין כמי שיכול ורוצה לאכול כמויות "רגילות" - זה לכאורה, כי בפועל אתה נחשב הצלחה מעולה. עבור לאכול בכלים זעירים... זה יסדר לך את חישוב הכמויות.

 

[מירי,]

אחלה רעיון!!!

רק לא ישים אצלי - כשאני אוכלת מהעניים אני פשוט ממלאה את הצלחת שוב..

 

[gal33]

שאלת המליון$ או "לא אמרת כלום..."

הי לירי, ראשית, מזל טוב ובתאבון. פתאום מגלים שמלפפון זה דבר מה זה טעים!!! חבל"ז

. שנית, מצטרפת לכל הפטנטים שציינו רוני ועדי. אני מתמודדת עם הבעיה הזו יום יום, ארוחה ארוחה. עם זאת, אני חושבת שכל הפטנטים, למרות שאני משתמשת בהם (ועוד איך) הינם מטפלים בסימפטום ולא בבעיה, כפי שאני תופשת את זה, צריך ללמוד להקשיב לגוף שלך ולפעול בהתאם. להפסיק לאכול כשאין מקום יותר, או יותר נכון, קצת לפני. פטנט נוסף, שלי עוזר מאוד, הוא לעיסת מסטיק מיד עם תום הארוחה. הבנתי שהרבה פעמים מה שחסר לי זה להמשיך ללעוס, במיוחד אם אני אוכלת ארוחה יותר נוזלית מאשר מוצקה (מרקים טחונים, מוצרי חלב וכו´ לעומת לעיסה ממשית), הגם שארוחה כזו אני אוכלת ממש בצ´יק ואז לוקח זמן עד שאני מרגישה שאני מתמלאת ובזמן הזה אני עלולה למלא את הקיבה יתר על המידה, מה שיביא לכאבים בטווח הקצר, והרחבת הכיס בטווח הארוך. מסטיק ל- 20 דקות בערך מרגע סיום הארוחה, פותר לי את הבעיה, נותן לי את תחושת הלעיסה, ובינתיים הגיעה לה תחושת השובע, ובונוס נוסף זה שאני חוזרת לעיסוק אחר (גלישה בפורום

) ואז במשך הזמן הזה כבר הרעב פוחת. במקביל אני מנסה להמשיך להתמודד עם הדבר האמיתי וללמד את עצמי איך חווים מהיום והלאה שובע. רוייקו כבר דיבר על זה פעם, מלאות לעומת שובע. אני עושה עוד הבחנה. לפני הניתוח השובע הגיע לי מהבטן התחתונה, כיום הוא מגיע מלמעלה, ממש מהחיבור בין הושט לקיבה, היכן שהפאוצ´ נמצא. אני לומדת להרגיש מה זה שובע עבורי בעידן החדש. כמובן שזה לא כה פשוט, לפחות עבורי, וזה מלווה בתהליך נפשי של אינטרוספקציה, והמשגה מחדש של תפקיד האוכל בחיי הן במובן המנטלי והן במובן הרגשי. אך לדעתי, שווה להתעקש ולא לוותר, כיון שזהו אחד המרכיבים העיקריים בהצלחה וחיים בשלום עם הטבעת. דבר אחרון לעידוד, משיחותי עם מנותחים של מספר שנים (5 ומעלה) אשר השילו מעליהם מספר רב של קילוגרמים ואשר שומרים על זה לאורך זמן, רובם הגדול, ציינו שהם סיגלו לעצמם הרגלי אכילה מחודשים ונכונים, ואין להם יותר את הבעיות האלו. אמן.

 

[רונית-1]

הי לירי

נסי להתאהב, זה מאד עוזר לסגור את הפה ולא לחשוב על אוכל. מנסיון... רונית

 

[רוייקו]

הניתוח מוכיח לנו שאנחנו רעבים

בעיניים כי למרות שאנחנו מרגישים מפוצצים, אנחנו עוד רעבים ... את עוד בתחילת התהליך, ליר.. עברת ניתוח ענק מבחינת המימדים שלו והוא עוד יתבע ממך הרבה כוחות על מנת להסתגל. יהיו עוד ימים קשים, אבל בהמשך הדרך הזו תלמדי צורה אחרת של אכילה, שפויה יותר והטוב עוד בדרך.. אני לא רוצה לדבר במונחים של זמן, אבל ניראה לי שהתהליך אורך לפחות שנה, תהליך השינוי, הכוונה. יש לך הקאות, אגב ?

 

[lir42]

רוייקו יקר!

לא אין לי הקאות אני לא אוכלת הרבה אני נעה בין 200 עד 400 קלוריות ביום אבל אני רעבה בעינים מה לעשות?

 

[מירי,]

לעלות אותן ומהר!!!!!

אני משערת שעם כמות כזו של קלוריות את לא אוכלת מספיק גם מיתר אבות המזון , מה גם שכל עליה אח"כ של כמות הקלוריות תביא לעליה במשקל....

 

[קובי דיאמנט]

מההה? 400 קלוריות....

לפי דעתי דיאטה כזאת של 400 קלוריות היא ממש דיאטת רעב ויכולה לגרום נזק לגוף, הגוף חייב לקבל את כל אבות המזון בדיאטה של 400 קלוריות הגוף מפתח מנגנוני הגנה ומגיב בפירוק שרירים ולא בפירוק השומנים.עדיף להתיעץ עם דיאטנית ולא לעשות דיאטה על דעת עצמך.מאחל לך בהצלחה!!!

 

[ronnymp]

זה משהו שאסור בתכלית האיסור ../images/Emo70.gif

ליר - בהמשך לדבריהם של מירי וקובי - את חייבת שלוש דברים באופן מיידי

1 - להעלות מיידית את צריכת הקלוריות היומית שלך לפחות ל- 800 (מינימום) 2 - לכלכל היטב את מרכיבי המזון שלך - כדי לצרוך מספיק ויטמינים חיוניים 3 - אני מקווה שאת גם מפצה את גופך בנטילת מולטיויטמינים במינון מספיק של מרכיבים - כלומר שאכן המולטיויטמין שאת נוטלת (ואני מאוד מקווה שאת נוטלת כזה) מכיל מספיק ויטמינים חיוניים , ברזל ו- B-12 כהשלמה לגופך . אני חושב שאת חייבת להקפיד על כל שלושת הסעיפים האלה כי אחרת גופך ייפגע לאורך זמן - ואת בהחלט תתחילי להרגיש את האותות לכך . בהצלחה ובתאבון -

רוני

 

[רוייקו]

ליר, צריכה נמוכה של קלוריות מזיקה

מאוד והרסנית..ולרוב גם בלתי הפיכה, כלומר, הגוף "לומד" או יותר נכון "מסתגל" לכמות הקלוריות הנמוכה שהגוף שלך צורך ואז, כשאיכות האכילה שלך תשתפר ותוכלי לאכול טוב יותר, את פשוט תעלי במישקל. אין אפס. אני מציע לך לצרוך לפחות 100 קלוריות ביום על מנת להמנע מהנזק שאת צפויה לו בעניין חילוף החומרים. דבר נוסף חשוב הוא אכילת מינמום של חלבונים. אני לא ממש יודע מה צרכית החלבונים המומלצת ביום, אבל דעי לך שאצלך קצב התפרקות החלבון מהשרירים והרקמות היא אדירה. את תשארי בלי טיפת שריר. עליך לאכול ארוחות עשירות בחלבון (מוצרי חלב, סויה, שומשום, בשר טחון וכו´) את יכולה גם לקחת תוספת מצויינת של ויטמין בטבליה תוססת ששותים אותה לאחר שנמסה. התכשיר ניתן על ידי קופות החולים וניקרא CALCIUM SANDOSE. כל טבליה מכילה 500 מ"ג סידן - חצי מהמומלץ ביום. דבר נוסף שעלול להווצר אצל חוסר בו זה ויטמינים. כל הויטמינים והחשוב מכל ביניהם שאת עשויה לפתח חסר בו זה ויטמין B-12. מחסור חמוד בו עשוי לגרום לפגיעה קשה במערכת העצבים ואף לשיתוק. זה לא צחוק. עלייך לקחת אחריות על הגוף שלך. תרגישי טוב רוייקו

 

[רוייקו]

תיקון טעות מהודעה אחרונה שלי לליר

התכוונתי ל 1000 קלוריות מינימום. לא 100 כפי שכתבתי בטעות.

 

[עדי.פ]

גם הלב הוא שריר שיכול לאבד רקמה

שימי לב מה את אוכלת מינימום 800-1000 קלוריות ליום פחות מזה יכול לגרום לסיבוכים שונים ומשונים , כולל החלשות המערכת החיסונית (מנסיון) תקפידי על חלבונים כדי שלא תהיה התדלדלות שרירים !!! מומלץ טונה במים או ביצים או מוצרי טופו וסויה אם את צמחונית,

 

[רוייקו]

בקשר לליר, לאכילה שלה אחרי הנתוח

אולי חסר לכם הרקע, אבל אין באפשרותה לאכול את הכמויות שמנותחי הגבלת קיבה (ניתוחים לקשירת הקיבה) מסוגלים לאכול. תבינו, הקומבינציה שלה לא מאפשרת לה לאכול בשלב זה יותר משניים שלושה ביסים לכל ארוחה. טופו לא בא כרגע בבחשבון, משום שהוא לא עובר לה, לא באנסטומוזה - המעבר החדש שיצר המנתח בין הקיבה החדשה למעי הדק - ולא בטבעת הסיליקון שנימצאת מעל אותה אנסטומוזה. בשלב זה, כחודשיים שלושה, עליה לאכול מוצרי מזון רכים במיוחד: מחיות, דייסות, מרקים וכלכלת בלנדר על כל המשתמע מכך. לאחר חודשיים שלושה, בהדרגה, אפשר להתחיל ולנסות מזון מוצק יותר. אבל... אין ספק שכמות הקלוריות המינימלית חייבת להיות לפחות 1000 קלוריות ליום, אחרת אני לא מקנא בה, בנזק שניגרם לה לרקמות ולשרירים. אני ניזכר באותה תקופה שלא יכולתי לאכול כלום לאחר הניתוח. תסלחו לי, אבל לא היה לי כוח ל... אתם יודעים מה... המוח שלי לא הצליח להתרכז בכלום. אפילו לנהוג פחדתי שמא אעשה תאונה. תוך חודשיים הורדתי 20 קילו. התרוקנתי מכל הכוח שהיה לי. פשוט ככה. במידה וליר לא יכולה לאכול, היא יכולה להזין את עצמה עם מוצר בשם "ENSURE" הוא מזין ויכול להציל אותה מנזקים בלתי הפיכים.

 

[מירי,]

איככככס ה ENSURE מגעעעעעיל

אני ממליצה במקום על ה SCANDISHAKE , שהוא ממש כמו מילק שייק... לפחות שיהיה טעים.....

 

[דינגו**]

ליר, כמה נתונים חשובים לגבי הודעתך

כמות הקלוריות היומית צריכה להיות גדולה מ-1000, אפילו 1200, וזה תלוי בעיסוק שלך. מכל מקום אם תכניסי את הגוף למגננה בגלל כמות הקלוריות הנמוכה מ-1000, וזה יקרה מהר וקיצוני, תיפסק הירידה במשקל, ועם זה יגיעו התסכולים והטעויות האחרות. דייטת רזון ( פחות מ-850 קלוריות מחייבת מעקב צמוד של דיאטאנית ורופא כי הנזק, כמו שאמר רוייקו הוא בלתי הפיך, ואם זה לא חשוב מספיק אז, קצב הירידה אסור שיהייה מהיר מדי כי אז זה יהייה TOO FAST=TOO SHORT, מה שלא ישיג את המטרה ומיד תשמיני חזרה, עם תוספות. לגבי חלבון, כמות החלבון צריכה להיות לפחות 20% מכלל הקלוריות היומי(4 קלוריות לגרם חלבון, בדיאטה של 1200 קלוריות זה לפחות לפחות 50 גר´ חלבון כי אז הגוף פוגע בעצמו. יתרה מזאת, חשוב לאכול מספיק חלבון בשילוב עם פעילות גופנית, זה גם שורף קלוריות, גם משפר את חילוף החומרים וגם בונה שריר, שהוא בעצם זה שעוזר בשריפת הקלוריות!!!! שומן, לפחות 10 גר´ ביום, שזה לבד 90 קלוריות. פחמימות, רצוי מורכבות, צריך להיות 50% מכלל הקלוריות היומי שזה 600 קלוריות וזה 120 גר´ פחמימות נטו. אם כמות החלבון גדולה מעט, מה שזה לא רע בכלל בצירוף שתיה מרובה, הגוף יהפוך את החלבון שיקבל לפחמימות (אם יחסרו לו), ואותם לאנרגיה שחשובה לו כל כך, ואז החלבון לא יופנה למטרה שלו(בניית תאים),אם יחסר חלבון הגוף יפרק, כמו שאמרתי, את עצמו (ממש התאבדות), ואז כדי שזה לא יקרה הוא יכנס למגננה, ויתחיל לפגוע במערכות שפעילותן אינה חשובה לחיות המיידית, כמו מערכת החיסון ועוד. חוץ מה למה הדיאטאנית שאמורה ללוות את הפורום לא מגיבה???