את מתכוונת לאילנה שמש
היא אכן מיילדת בצימרים ליד ביתה במושב ישרש. רק אציין, שלדעתי, זה שונה מהותית מלידת בית. יכול להיות כמובן נהדר, וזה שונה מאד גם מלידת בית חולים, אבל יש כמה היבטים משמעותיים, שגורמים לזה לא להיות הבחירה הראשונה שלי: 1. התארגנות. בשביל ללדת בכל מקום שהוא לא הבית שלי, אני צריכה להחליט בצורה ברורה מתי מתחילה הלידה, להתארגן ולנסוע (נסיעה בזמן צירים) למקום אחר, זר לי. אחרי הלידה, אני צריכה לקחת תינוק קטנטן ולנסוע הביתה. 2. טריטוריה. יכול להיות שיש נשים שזה פחות משמעותי עבורן, אבל מבחינתי, בכל מקום שהוא לא הבית שלי, אני אורחת. גם אם רצויה, אני לא חופשיה באותה מידה, אין לי את הדברים שלי (מלבד מה שזכרתי להביא), אין לי תחושת בעלות (אני מובילה את הלידה). בלידה, אפילו דברים קטנטנים כאלו, עושים הבדל גדול, כי כל מתח וכל חשיבה לוגית (התארגנות...) מורידים את רמת האוקסיטוצין ומעלים את רמת האדרנלין. ואחרי כל זאת - אם לך זה כן מתאים, זו יכולה להיות לידה נפלאה... (למרות שאני לא קוראת לה לידת בית, אלא לידה אישית, או בשם הרשמי לידה חוץ-אשפוזית). לגבי לידת ראשונה כלידת בית - אני מאד בעד. ארגון הבריאות העולמי קובע שבלידה ראשונה, רמת הבטיחות זהה בלידות בית ולידות בי"ח (בלידה שניה והלאה, הבטיחות בבית גבוהה יותר), ומבחינת שביעות הרצון של היולדת ורמת ההתערבויות, אין ספק שבממוצע יולדות הבית יותר מרוצות. תמיד אפשר לעבור לבי"ח אם רוצים, ואני חושבת שמוטב שתהיה לידה טובה מהפעם הראשונה, ולא חייבים שתהיה טראומה בעברך (או סתם נסיון רע) בשביל להגיע ללידת בית (טוב, בסדר, גם בבי"ח יש חוויות לידה טובות. אבל זה די רולטה), בעיקר שבבי"ח יש סיכון לא קטן, שיתרחש משהו שימנע/יקשה עלייך ללדת בבית בפעם הבאה... (25% מהנשים יולדות בקיסרי! בלידות בית מתוכננות (כולל אלו שעברו לבי"ח, האחוז נמוך בהרבה). ולנל"ק בבית אפשרי אך יותר מורכב. יש עוד תופעות שסביר שקורות בגלל בי"ח, אבל כשיש לך עבר מיילדותי כזה, לא מומלץ ללדת בבית).