שלום לכן... קופצת מהפורום השכן

[לימידדי]

תודה רבה ../images/Emo13.gif

 

[הילהל]

קודם כל תבדקי

גם לי כולם אמרו סימפליוזיס, ובסוף היתה "סתם" דלקת בשריר המחבר של מפרק הירך. כואב ולא נוח אבל לא עשה שום בעיה בלידה (לידת בי"ח. לא התעניינו בדלקת ולא מנעו ממני לקפץ על כדור או ללכת למקלחת או לנסות ללדת בתנוחת כריעה בגלל זה).

 

[לימידדי]

תודה על ההמלצה אני באמת אבדוק לפני

אחליט משהו...

 

[debby12]

האם את מתכוונת לסימפליוזיס בזמן

ההריון? כי אם כן - לי היו כאלה בהריו שקדם ללידת בית - ולא היתה שום בעיה ללדת. הרצתי על זה גם בזמנו חיפושים בגוגל וכאלה תחת המילה סימפליוזיס וראיתי שאין בעייה. אבל כמו שענו לך - זו שאלה למיילדת.

 

[debby12]

אני ילדתי בצימר לידה כזה

(אבל בחו"ל). למרות שכמו שאם פי כתבה זה לא בדיוק בית -- הרי זה עדיין הרבה הרבה יותר נעים ואינטימי מאשר לידת בית חולים (וניסיתי את שתיהן - כך שיש לי למה להשוות....). אין לי המלצות ספציפיות לגבי לידת בית בהריון ראשון -- אני חושבת שההמלצה הכללית של הכנה מנטאלית-נפשית "בראש" ללידה היא הכי חשובה (בלידה ראשונה כמו ביתר הלידות. אבל אולי בראשונה טיפה יותר חשוב כי יש בד"כ מין "פחד כזה מפני הבלתי ידוע"). אה - וברוכה הבאה לפורומנו!!

 

[לימידדי]

תודה ../images/Emo13.gif

 

[mise]

אני ילדתי את הראשונה שלי בצימר.

לי אישית זה לא התאים. אני אדם שזקוק למרחבים ואויר וצימר היה לי קלסטרופובי (תוסיפי על זה מלווים ומיילדת, אז בכלל..) במיוחד העובדה שזה חדר אחד ויחיד ואין עוד חדר שאפשר לברוח אליו (אולי בגלל זה את רוב הלידה ביליתי בשירותים?) או אפילו הידיעה שיש עוד חדר כזה היתה יכולה לשנות את פני הדברים. בנוסף, זה לא היה הבית שלי... אפילו למים החמים מהקומקום היה טעם אחר ולא היו הדברים שהייתי רגילה אליהם, עבורי זה היה משמעותי מאוד.

 

[debby12]

למה בחרת בזמנו בצימר?

סתם אני סקרנית

 

[mise]

סיפור ארוך.

אז בקצרה ככל האפשר: היה לי ברור שאלד בבית. לא ידעתי שזה כ"כ פופולרי. בי"ח שלא לרפואת חירום לא מתאים לתפיסת עולמי ולכן הוא לא היווה אופציה. ידעתי שיש אשה שמיילדת בבית, שיילדה נשים שכבר מזמן לא יולדות לפני הרבה שנים. חיפשתי בגוגל מיילדות בית או מיילדת בית או לא זוכרת מה והשם הראשון שעלה לי, לקחתי (איזו כתבה במעריב?) בזמנו גרתי בקומה רביעית בלי מעלית בתחומי הקו הירוק, זו היתה בעיה מבחינתה וחיפשתי מקום אחר ללדת (ללא הצלחה מרובה, ההורים לא רצו שזה יהיה אצלם). בינתיים עברנו דירה לדירת קרקע מחוץ לקו הירוק ואותה מיילדת לא מגיעה לשטחים. אז לא היתה לי ברירה אלא ללדת אצלה. ידעתי על עוד מיילדת בית שלא התאימה לי מראש. בחיפושי ברשת אני זוכרת ש'יצאו' לי דפים מ"באופן", אבל לא הבנתי את הפורמט, קראתי קצת מהכתוב והמשכתי הלאה (מעניין שלא נתקלתי בדף מיילדות בית עם שמות כל מיילדות הבית, אולי הוא לא היה קיים בשעתו?) אז נשארתי עם אופציית הצימר. מעניין שכבר בהריון הראשון היתה לי מחשבה ללדת לבד. דיברתי עם המלווה שלי ושאלתי אותה במידה ואשאר בבית ואחליט ללדת לבד, אם היא תבוא לעזור ואמרה שכן. סיכמנו שאם יהיו סיבוכים נזמין אמבולנס. בסוף זה ירד מהפרק.

 

[mise]

שכבר מזמן לא יולדות לפני הרבה שנים

מתי, מתי אני אלמד לקרוא ולערוך לפני שאני שולחת את המחשבות שלי???

 

[טחינה עם דבש]

ההמלצה שלי ללידה ראשונה

היי לימידדי, ההמלצה שלי: ללמוד, ללמוד, ללמוד. לקרוא את "לידה פעילה" של בלסקאז ואת המדריך ללידות בית בישראל של אילנה שמש. אולי גם את "טבעי ללדת". ואז לחזור לספר של עמוס בר, זה עם הגלגל (אם כבר קראת אותו פעם), לקרוא אותו שוב קריאה ביקורתית (את הפרק על הלידה), ולראות מה מדבר אלייך יותר: הספר הזה או הספרים האחרים. ואז להחליט. אם עמוס בר מדבר אלייך - אז לידה בבית חולים. אם לא, אם פתאום את מרגישה שהוא לקוי, מתנשא וחסר, - יש מה לדבר על לידה בבית.

 

[לימידדי]

אני ממש לא רוצה לידה בבי"ח

אולי זה נשמע מוזר אבל אני מרגישה שאני סומכת על הגוף שלי מספיק שיעמוד בצירים גם בלי אפידורל וכו' אני מאוד רוצה להיות בלידה במלוא מובן המילה אני לא אוהבת את הספר של בר, אחותי הביאה לי אותו ובכל פעם שהסתכלתי לא אהבתי את מה שקראתי שם.. בכל מקרה, אני קוראת הרבה על לידות בית וממש מרגישה שככה צריך להיות

אפילו שזו לידה ראשונה..

 

[debby12]

אבל *חביבתי*! את לא אוהבת שמתנשאים

עליך בכתיבה סקסיסטית שמתייחסת לנשים כאילו הן מפגרות?

סתאאאאם. גם אני שנאתי את הספר הזה נורא. הוא ממש זוועתון סקסיסטי בעיני. מביך בעיני איך טלי רוזין, שכתבה ספר על פמיניזם, חתומה עליו.

 

[לימידדי]

גם אני לא אוהבת אותו בכלל ../images/Emo13.gif

 

[רוני של השלוש]

אני היחידה שלא קראה אותו?

נשמע מזעזע.

 

[debby12]

טוב, זה כי גרת בחו"ל

וכך ניצלת מהפסולת הספרותית האמורה....

 

[רוני של השלוש]

אבל לא ניצלתי מ"מה לצפות" ../images/Emo3.gif

 

[אם פי 3]

גמני לא

קיבלתי בהשאלה מאחותי ספר שנקרא "אנציקלופדיה להריון ולידה" או משהו כזה. הוא די דומה כנראה בפורמט ובתוכן, אבל פחות מסתחבק/מתנשא, אלא נותן מידע. יהיה מעניין לקרוא אותו בעיניים שלי היום (אני באמת אבדוק אם הוא עוד קיים אצל אחותי...).

 

[mise]

גם אני לא קראתי את בר.

שמעתי עליו לראשונה כאן בפורום. תודה לאל שלא זכיתי להתקל בו. גם אני קראתי את "אנציקלופדיה להריון ולידה" כמו אמפי. קניתי אותו לפני איזה 10 שנים ב - 100 ש"ח, כשרציתי לדעת קצת מעבר למה שיודעת בחורה רווקה שלא מתכננת ילדים בקרוב.

 

[טחינה עם דבש]

את לא צריכה לקרוא אותו

מספיק לפתוח בעמוד הראשון, לסגור בסלידה, לפתוח באיזה עמוד מקרי באמצע, לסגור בזעזוע, ואז להכריח את עצמך לקרוא חלק קטן מהפקר "הלידה" ולהבין שהדוקטור לא יודע מהחיים שלו ושאשה יולדת היא היצור הכי פאסיבי בעולם: אין בכל הפרק על הלידה אפילו פועל אחד אקטיבי, הכל סביל: תחוברי למוניטור, תוכנסי לחדר, תיעני (אולי) בחיוב לבקשתך המנומסת, תיבדקי, תוחזרי, תתבקשי... ביקשתי אותו מחברה שלי כדי לכתוב עליו ביקורת מלומדת ולשלוח אותה למערכת, אבל פשוט לא עמדתי במשימה, נשברתי. העפתי אותו מהבית שיפסיק לעשות לי אנרגיות שליליות. מאיפה מתחילים??????????????????? וזה *אחרי* שנירית שפירא לחצה עליו להשתפר בכמה תחומים. !!!