מכתבך ריגש אותי אולי בגלל הסרת
המסכה והתבוננות פנימית לתוכנו,ללא כחל וסרק. אין פתרונות פלא,אין כדורי קסם.יש רצון אדיר,יש מציאות שחייבים להתמודד איתה. יש חיים שיש להעביר והם קצרים מאד והם יעברו או בסבל או בהנאה,תלוי בנו. אין מקום לרחמים עצמיים. אם תבין כי התיחסות לאנשים חייבת להיות לפי ערכם וערכם של בני אנוש הוא בר חלוף כמו שלנו,אין טעם רב לחרדה מפניהם,כולם היו תינוקות זבי חותם וכולם יסיימו בפיות התולעים לכן למה נחשוש מהם? תנסה לעשות לעצמך תרפיה עצמית לפני כל פגישה חשובה. תמעיט בערכם של אנשים ותשלים עם הגימגום!זה קשה מאד אבל כך תוריד ממך את החרדה המשתקת לפני פתיחת הפה עם אישיות סמכותית. תחשוב כי אתה אחד ממאה אלף מגמגמים רק במדינת ישראל וחלקם היגיעו להישגים גם עם הגימגום. נכון,כולנו היינו משלמים הון כדי להיולד לא מגמגמים,אבל אנו מגמגמים וגם כך ניתן להעביר את החיים בצורה סבירה. אתה נקרא כאדם חכם ורגיש,יתכן ודרוש לך מעט חספוס כדי לשרוד בעולם קר שלתוכו נולדנו. מאחל לך הצלחה ובעיקר שטוף את ריגשותיך החוצה,זו דרך טובה להקלה.