עונשים מרביים בישראל
1. בישראל קיים עונש מוות על עבירות חמורות לפי חוק השיפוט הצבאי, לפי החוק לעשיית דין בנאצים ובעוזריהם ולפי חוק העונשין. לדוגמה, סעיף 300 (ב) לחוק העונשין קובע, כי "מי שהורשע ברצח לפי סעיף 2 (ו) לחוק לעשיית דין בנאצים ועוזריהם, תש"י - 1950, דינו - מיתה". סעיף 97 (א) לחוק העונשין קובע, כי "מי שעשה, בכוונה לפגוע בריבונותה של המדינה, מעשה שיש בו כדי לפגוע בריבונותה, דינו - מיתה או מאסר עולם". 2. על רצח "סתם" העונש הוא מאסר עולם חובה (סעיף 300 לחוק העונשין), שזה, לכאורה, מאסר לכל החיים. אבל נוכח סמכותם של נשיא המדינה ו-ועדות שחרורים לקצוב עונשם של אסירים ולהקל בהם, העונש בפועל שיְרַצֶּה רוצח יכול להיות גם עשרים שנות מאסר בלבד ואף פחות. יתירה מזו: בחוק העונשין עצמו, בסעיף 300א, נקבעו נסיבות מקילות, המתירות לבית המשפט לגזור מלכתחילה על רוצח עונש קל יותר ממאסר עולם. מסיבה זו, על רצח חמור במיוחד (למשל, של שני בני אדם או יותר) גוזר בית המשפט כמה מאסרי עולם מצטברים, כדי לשדר למוסמכים להקל בעונש את המסר, שעונשו של הנבל בפועל צריך להיות חמור מזה של רוצח רגיל.
