שלום, מה קורה?
- פותח הנושא Bodek4
- פורסם בתאריך
הנהלת הפורומים
Administrator
בדיקה
שלום לכולם
שוב אני מתנצל על העיכוב בתגובה. ובהזדמנות זו לאחל לכל חברי הפורום שנה טובה
תגובותיי:
1) אני זוכרת את האוסידי שלי מגיל מאוד צעיר מגיל 6. רציתי לדעת מה קורה לילד בגיל הזה שמגלים אצלו אוסידי, איך מטפלים בגיל הזה?
ושאלה שניה מה קורה אם לא מטפלים בזה?
בגיל מוקדם כזה העבודה הטיפולית נעשית בשיתוף עם ההורים, כאשר המטפל מדריך אותם כיצד לטפל בילד. אם יש אחים גדולים ניתן גם לשתפם בטיפול.. ההתערבויות הטיפוליות הם כמו ההתערבויות הנהוגות ב-OCD. חשיפה הדרגתית ומניעת תגובה. כמובן שמתאימים את קושי החשיפה לגיל של הילד. בכל פגישה המטפל יחד עם הילד וההורים מבצעים תרגיל חשחפה בהתאםם להיררכייה שנבנתה בפגישות הראשונות. ואז בבית ההורים (וגם האחים) מתרגלים את אותו חשיפה. בנוסף חשוב מאוד לתת לילד הרבה חום, אהבה, ותמיכה לילדים בעלי התפתחות קוגניטיבית מספקת ניתן להוסיף טכניקות קוגניטיביות.
אם לא מטפלים יש כמה תרחישים: או שתעלם עם הזמן, או שנשאר קבוע, או שמחמיר. יותר סביר שההפרעה תתמיד לאורך השנים ואף תחמיר מאשר תעלם. לכן מומלץ לטפל כמה שיותר מוקדם
2) יש לי כול מיני נימוקים אמיתייים (אנחנו אכן גרים בקומה אחרונה, אני אכן היתי בהרבה מקומות אסבסט, אכן הבניין נבנה ללא אסבסט) שגורמים לי להרגיש כאילו אני הכי הרבה חשופה לסיכון ולכן הפחד שלי הוא דווקא כן רציונאלי, מאוד הגיוני ועם סבירות גבוהה. כיצד אני מתמודדת עם ההרגשה שאני לבד עם התופעות האלו ושלי יש יותר הסתברות מאחרים?
תגובה:אחת המאפיינים המרכזיים של הפרעות חרדה (לא רק OCD. ) היא להעצים באופן מוגזם ביותר את ההסתברויות לאירועים מסוכנים. לא משנה עם זה פוביה ממעליות, טיסות, כלבים, מחלות או ......... אסבסט!!!! אנשים עם הפרעות חרדה צודקים שהעולם מלא סיכונים. כל שנייה משהו נוראי עלול לקרות: המחשב יכול להתפוצץ לי בפנים\ הבניין יכול להתמוטט, גנב יכול לנסות לפקוץ לבית, אני עלול לקבל התקף לב. נכון שבל אלא הן אסונות שקורות מיד. יש גם אסונות שעלולות לקרוא בעתיד. הדיבור בנייד יגרום לסרטן, השימוש במחשב יפגע לי בראייה, והחשיפה לאסבסא יגרום לי לסרטן בעתיד. מה שמשותף לאסונות המידיים והעתידים הוא שההסתברות לאסון היא אפסית!!!!!
למה אנשים עם OCD לא מבינים כמו אחרים שההסתברות היא אפסית? לרוב זה נובע היעדר מידע או מידע לקוי ולא מדוייק לגבי הסיכון. לדוגמא. אסבסט. רוב האנשים יודעים שאסבסט מסוכן, אולם יש הבדל גדול בסיכון לגבי אדם שעובד במפעל לייצור אסבסט וחשוף לאבק של אסבסט 5 ימים בשבוע, רוב היום במשך שנים, לעומת דירה שבה יש גגון של אסבסט מאחורי חלון בשירותים. באופן אוביקטיבי יש הבדל עצום בסיכון, אולם אדם עם OCD אולי יסכים שזה שעובד במפעל לאסבסט הסיכון גבוה יותר, אבל יעריך שגם הסיכון שלו גבוה!! וזו הטעות הגדולה. הסיכון הוא גבןה במפעל ואפסי בבית. דוגמא אחרת. חשיפה לעופרת עלולה להיות מסוכנת. אם אני עובד כל היום במפעל למצברים אני בסיכון גבוה להרעלת עןפרת, אבל אם אני פעם בשנה מחלי ף מצבר באוטו שלי (כפי שקרה היום) הסכנה אפסית!!!!!
3) האם אתה יכול להמליץ על מטפלים שמתמחים כטיפול קוגניטיבי?
תגובה: ראשית, לצערי יש מעט מטפלים שמשתמשים באופן שיטתי בטכניקות קוגניטיביות. רובם משתמשים בטכניקות התנהגותיות, כמו חשיפה ומניעת תגובה.
שנית, מכיוון שמספר מטופלים התאכזבו ממטפלים שהמלצתי, אז אני מעדיף לא להמליץ, בייחוד בפורום באינטרנט. אני מקווה שאת מבינה
אולם בכל זאת אני ממליץ להשתמש באלפון מטפלים באתר של איט"ה, ובשיחה המקדימה בטלפון לשאול את המטפל באופן ישיר האם הוא משתמש בטכניקות קוגניטיביות ובאיזה היקף.
4) האם זה נכון שאני לא יכולה למצוא תועלת בטיפול קוגניטיבי בשלב זה כאשר BMIהוא נמוך מאוד (14) ?
תגובה: נכון שמשקל נמוך מאוד עלול לפגוע בחשיבה, אולם הדגש על המלה עלול!!!! המטפל צריך להעריך אם באמת יש פגיעה. עד גדי כך שאי אפשר לעשות טיפול. זה לא דבר כל כך שכיח, וגם מרושם ראשוני ממה שכתבת לא נראה לי שיש פגיעה משמעותית ביכולת הקוגניטיבית
5) האם אפשר להשתחרר ממסרים שהופנמו כל כך חזק. למרות שהרציונל מבין שהם טעות אבל הם כאילו הופנמו בגוף? מרגישה שכל פעם שאחי הרביץ לי זה היה כמעט לעשות התניה שלילית באילוף של חיה
תגובה: .כן אפשר. לא מעט אנשים עם OCD גדלו בבתים מאוד ביקורתיים שהתאפיינו בסטנדרטיים מוגזמים. לא פלא שפרפקציוניזם וחשיבה דיכוטומית (להיות מושלם או לא להיות) מאפיין חלק מאנשים עם OCD.. בטיפול עוזרים לאדם למתן את הסטנדרטים המוגזמים, ונותנים הרבה משימות על מנת לתרגל את הסטנדרטים החדשים. במקרה שלך מכיוון שעכשיו עם תעשי טעות אחיך לא ירביץ לך (לעומת העבר), אז ככל שתחשפי לטעויות תהיה ירידה בהתניה הגופנית
6) מה אני יעשה שהמחשבות נתקעות לי בראש והורסות לי טוטאלית רגעי הנאה ?
תגובה: ראשית מטפל שאומר שהמקרה שלך לא מתאים ל-CBT, כנראה לא מבין מספיק מה זה CBT.
במקרה שלך כפי שאתה מתאר יש לך קושי שמחשבות לא רצויות ומסיחות נתקעות לך בראש.ואתה מתיסר מכך. ב=CBT תלמד להתייחס למחשבות באופן שלא ייסרו אותך, ואף אולי תהנה מהם, כך שתרצה שהם יהיו כל הזמן!!!! לדוגמא , כשאני כותב תגובה זו נכנסות כל מיני מחשבות לא רצויות ומסיחות, הגישה שלי כלפיהם היא "תודה שבאתם" . הרי אין לי שליטה על זה שהם באעם, אולם יש לי שליטה על איך הם משפיעים אלי, ואם הגישה היא ,ברוך הבא" בסופו של דבר הם הרבה פחות מפריעים לעומת הגישה שלך: "בבקשה, אל תבואו!!!!
7) השכנה כיום מבוגרת וסובלת מ OCD . שהיתה צעירה נערה,היתה קלת דעת עם בחורים ממש קיצוני,עם כל מי שהיא רצתה ,היום היא מצטערת נורא ,רוצה ממש בבקשה לדעת ,האם זה קשור לאובססיה שלה?
תגובה: מהתיאור הקצר קשה לי לחוות דיעה . לא ברור לי במה מתבטא ה=OCD שלה. בנוסף, התנהגות מינית משוחררת בגיל צעיר לא בהכרח מצביע על בעיה נפשית. אשמח לקבל פרטים נוספים על מנת שאוכל לענות תשובה ממצה
שלכם,
ד"ר ריצ'רד אורינג.
שלום לכולם
שוב אני מתנצל על העיכוב בתגובה. ובהזדמנות זו לאחל לכל חברי הפורום שנה טובה
תגובותיי:
1) אני זוכרת את האוסידי שלי מגיל מאוד צעיר מגיל 6. רציתי לדעת מה קורה לילד בגיל הזה שמגלים אצלו אוסידי, איך מטפלים בגיל הזה?
ושאלה שניה מה קורה אם לא מטפלים בזה?
בגיל מוקדם כזה העבודה הטיפולית נעשית בשיתוף עם ההורים, כאשר המטפל מדריך אותם כיצד לטפל בילד. אם יש אחים גדולים ניתן גם לשתפם בטיפול.. ההתערבויות הטיפוליות הם כמו ההתערבויות הנהוגות ב-OCD. חשיפה הדרגתית ומניעת תגובה. כמובן שמתאימים את קושי החשיפה לגיל של הילד. בכל פגישה המטפל יחד עם הילד וההורים מבצעים תרגיל חשחפה בהתאםם להיררכייה שנבנתה בפגישות הראשונות. ואז בבית ההורים (וגם האחים) מתרגלים את אותו חשיפה. בנוסף חשוב מאוד לתת לילד הרבה חום, אהבה, ותמיכה לילדים בעלי התפתחות קוגניטיבית מספקת ניתן להוסיף טכניקות קוגניטיביות.
אם לא מטפלים יש כמה תרחישים: או שתעלם עם הזמן, או שנשאר קבוע, או שמחמיר. יותר סביר שההפרעה תתמיד לאורך השנים ואף תחמיר מאשר תעלם. לכן מומלץ לטפל כמה שיותר מוקדם
2) יש לי כול מיני נימוקים אמיתייים (אנחנו אכן גרים בקומה אחרונה, אני אכן היתי בהרבה מקומות אסבסט, אכן הבניין נבנה ללא אסבסט) שגורמים לי להרגיש כאילו אני הכי הרבה חשופה לסיכון ולכן הפחד שלי הוא דווקא כן רציונאלי, מאוד הגיוני ועם סבירות גבוהה. כיצד אני מתמודדת עם ההרגשה שאני לבד עם התופעות האלו ושלי יש יותר הסתברות מאחרים?
תגובה:אחת המאפיינים המרכזיים של הפרעות חרדה (לא רק OCD. ) היא להעצים באופן מוגזם ביותר את ההסתברויות לאירועים מסוכנים. לא משנה עם זה פוביה ממעליות, טיסות, כלבים, מחלות או ......... אסבסט!!!! אנשים עם הפרעות חרדה צודקים שהעולם מלא סיכונים. כל שנייה משהו נוראי עלול לקרות: המחשב יכול להתפוצץ לי בפנים\ הבניין יכול להתמוטט, גנב יכול לנסות לפקוץ לבית, אני עלול לקבל התקף לב. נכון שבל אלא הן אסונות שקורות מיד. יש גם אסונות שעלולות לקרוא בעתיד. הדיבור בנייד יגרום לסרטן, השימוש במחשב יפגע לי בראייה, והחשיפה לאסבסא יגרום לי לסרטן בעתיד. מה שמשותף לאסונות המידיים והעתידים הוא שההסתברות לאסון היא אפסית!!!!!
למה אנשים עם OCD לא מבינים כמו אחרים שההסתברות היא אפסית? לרוב זה נובע היעדר מידע או מידע לקוי ולא מדוייק לגבי הסיכון. לדוגמא. אסבסט. רוב האנשים יודעים שאסבסט מסוכן, אולם יש הבדל גדול בסיכון לגבי אדם שעובד במפעל לייצור אסבסט וחשוף לאבק של אסבסט 5 ימים בשבוע, רוב היום במשך שנים, לעומת דירה שבה יש גגון של אסבסט מאחורי חלון בשירותים. באופן אוביקטיבי יש הבדל עצום בסיכון, אולם אדם עם OCD אולי יסכים שזה שעובד במפעל לאסבסט הסיכון גבוה יותר, אבל יעריך שגם הסיכון שלו גבוה!! וזו הטעות הגדולה. הסיכון הוא גבןה במפעל ואפסי בבית. דוגמא אחרת. חשיפה לעופרת עלולה להיות מסוכנת. אם אני עובד כל היום במפעל למצברים אני בסיכון גבוה להרעלת עןפרת, אבל אם אני פעם בשנה מחלי ף מצבר באוטו שלי (כפי שקרה היום) הסכנה אפסית!!!!!
3) האם אתה יכול להמליץ על מטפלים שמתמחים כטיפול קוגניטיבי?
תגובה: ראשית, לצערי יש מעט מטפלים שמשתמשים באופן שיטתי בטכניקות קוגניטיביות. רובם משתמשים בטכניקות התנהגותיות, כמו חשיפה ומניעת תגובה.
שנית, מכיוון שמספר מטופלים התאכזבו ממטפלים שהמלצתי, אז אני מעדיף לא להמליץ, בייחוד בפורום באינטרנט. אני מקווה שאת מבינה
אולם בכל זאת אני ממליץ להשתמש באלפון מטפלים באתר של איט"ה, ובשיחה המקדימה בטלפון לשאול את המטפל באופן ישיר האם הוא משתמש בטכניקות קוגניטיביות ובאיזה היקף.
4) האם זה נכון שאני לא יכולה למצוא תועלת בטיפול קוגניטיבי בשלב זה כאשר BMIהוא נמוך מאוד (14) ?
תגובה: נכון שמשקל נמוך מאוד עלול לפגוע בחשיבה, אולם הדגש על המלה עלול!!!! המטפל צריך להעריך אם באמת יש פגיעה. עד גדי כך שאי אפשר לעשות טיפול. זה לא דבר כל כך שכיח, וגם מרושם ראשוני ממה שכתבת לא נראה לי שיש פגיעה משמעותית ביכולת הקוגניטיבית
5) האם אפשר להשתחרר ממסרים שהופנמו כל כך חזק. למרות שהרציונל מבין שהם טעות אבל הם כאילו הופנמו בגוף? מרגישה שכל פעם שאחי הרביץ לי זה היה כמעט לעשות התניה שלילית באילוף של חיה
תגובה: .כן אפשר. לא מעט אנשים עם OCD גדלו בבתים מאוד ביקורתיים שהתאפיינו בסטנדרטיים מוגזמים. לא פלא שפרפקציוניזם וחשיבה דיכוטומית (להיות מושלם או לא להיות) מאפיין חלק מאנשים עם OCD.. בטיפול עוזרים לאדם למתן את הסטנדרטים המוגזמים, ונותנים הרבה משימות על מנת לתרגל את הסטנדרטים החדשים. במקרה שלך מכיוון שעכשיו עם תעשי טעות אחיך לא ירביץ לך (לעומת העבר), אז ככל שתחשפי לטעויות תהיה ירידה בהתניה הגופנית
6) מה אני יעשה שהמחשבות נתקעות לי בראש והורסות לי טוטאלית רגעי הנאה ?
תגובה: ראשית מטפל שאומר שהמקרה שלך לא מתאים ל-CBT, כנראה לא מבין מספיק מה זה CBT.
במקרה שלך כפי שאתה מתאר יש לך קושי שמחשבות לא רצויות ומסיחות נתקעות לך בראש.ואתה מתיסר מכך. ב=CBT תלמד להתייחס למחשבות באופן שלא ייסרו אותך, ואף אולי תהנה מהם, כך שתרצה שהם יהיו כל הזמן!!!! לדוגמא , כשאני כותב תגובה זו נכנסות כל מיני מחשבות לא רצויות ומסיחות, הגישה שלי כלפיהם היא "תודה שבאתם" . הרי אין לי שליטה על זה שהם באעם, אולם יש לי שליטה על איך הם משפיעים אלי, ואם הגישה היא ,ברוך הבא" בסופו של דבר הם הרבה פחות מפריעים לעומת הגישה שלך: "בבקשה, אל תבואו!!!!
7) השכנה כיום מבוגרת וסובלת מ OCD . שהיתה צעירה נערה,היתה קלת דעת עם בחורים ממש קיצוני,עם כל מי שהיא רצתה ,היום היא מצטערת נורא ,רוצה ממש בבקשה לדעת ,האם זה קשור לאובססיה שלה?
תגובה: מהתיאור הקצר קשה לי לחוות דיעה . לא ברור לי במה מתבטא ה=OCD שלה. בנוסף, התנהגות מינית משוחררת בגיל צעיר לא בהכרח מצביע על בעיה נפשית. אשמח לקבל פרטים נוספים על מנת שאוכל לענות תשובה ממצה
שלכם,
ד"ר ריצ'רד אורינג.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.