שלום מיכל

[מירב189]

שלום מיכל

ראשית, המון הצלחה בפורום החדש שלך.
תאריך הלידה שלי הוא 5.6.71
רציתי לדעת אם הבעיה שנקלעתי אליה על ידי משרד הבריאות, תפתר מתישהו.
כמה שאני אדם אופטימי וחיובי, אבל אי אפשר לחוות את הסיטואציה הקשה הזו.
כותבת לך את המסר הכאוב שלי ממנו:

כותבת זה עתה מעמקי ליבי את תחושת הכאב והייסורים
איך מאפשרים לאדם לחוות ייסורים כאלו ועוד אני אזרחית מדינה
אשר נולדתי בה וחיה בה לצערי
אילו היה באפשרותי הייתי בורחת מהמדינה הזו
אך כלכלית זה לא מתאפשר
שוללים ממני מלעבוד, פוגעים באינטלגנציה שלי ובמהותי
ועוד גוף האמור להגן על בריאותי, הוא זה שיזם זאת
משרד הבריאות פשוט חונק אותי קשות
חשה שאינני יכולה לשרוד את הזוועות האלו
חווה תסכולים, מכאובים וסיוט מתמשך וקשה מאוד
מאמינה שהמוות זה רק מה שיציל אותי
מתוך הסבל הנורא הזה
אך אינני יכולה כעת לבצע זאת בעצמי
הייתי מוכנה כמו שהם הורגים אותי נפשית
כך יהרגו אותי גם פיזית
ואהיה למעלה איפה שהצדק והמוסר
ולא יכפו עלי את האימה הזו
די אפסו כוחותיי ואין מושיע להצילני
פשוט אנשים איבדו את הצדק, המוסר
ההגיון והאינושיות
אני כאובה נפשית וגופנית ואילו הייתי יכולה
הייתי נעלמת מכאן ומקבלת אויר לנשימה
בורא העולם, היכן אתה, היכן?......

 

[No Name Girl]

אמנם לא מיכל, אבל שולחת לך חיזוקים וחיבוקים

ומחזיקה אצבעות שדברים יפתרו וירגעו במהרה..

 

[מיכל כהן 2014]

תקווה

את חשה כאב רב זאת אפשר להרגיש במילים שאת כותבת בכל מילה ומילה עד כדי כך שרק מלקרוא מילים אלו אני חשה כאב. אני לא יודעת ממה את סובלת את לא ציינת פה הייתי רוצה לעזור לך אני צריכה קצת יותר פרטים הגוף שלך כרגע חלש והאי צדק פוגע בך עוד יותר. שולחת לך אהבה ומציע לך מכל הלב שתהיה בתקווה יש רגעים בחיים שצריכים הכלה כי לא על הכל יש לנו שליטה. תעזרי לעצמך להישאר בשלווה כמה שאפשר.

 

[מירב189]

לכאורה האבחנה היתה נפשית סכיזופרניה, אך הכל היה סתם, כל זאת

התחיל מלפני שמונה שנים, אשר זייפתי בקורות החיים והואשמתי כלא אמינה וכהתחזוות ואז שללו ממני לעבוד והתנהגו אלי בצורה לא אינושית וגם בשירות שהייתי צריכה לקבל מחברות ציבוריות וגם בתוך לקוחה, היה לקוי ביותר.
ואז ממש נכנסתי למתח נפשי ואחרי אילוצים, הכניסו אותי למרכז לבריאות הנפש והדביקו לי את האבחנה הזו.
יש לציין, שנתנו לי את התרופות, הגוף הגיב בצורה קשה, עד כדי כך שרציתי כל הזמן לסיים את החיים, יותר ממה שאני מרגישה כעת בהרבה ובהתקפי חרדה קשים ובעיות גופניות ואז הוחלט להפסיק וחל מהפך, הפכתי לאדם מאושר, אופטימי וחיובי וגם תמכתי באחרים הן בפורום של תמיכה נפשית והן במרפאה ששם הייתי.
אך כל פעם שאני צריכה להתקבל לעבודה, קורה הדבר הזה, משרד הבריאות פשוט שם לי קירות אטומים מסוגר בריח ופירש את מעשי שוב בלית ברירה ועוד שקואצ'רית מטעמם אמרה לעשות כך, כהתחזות ולא אמינה וכל הזמן שרציתי להתקבל לעבודה עשו לי בדיקת שפיות וסתרו את עצמם ולא חזרו אלי ואין ספק, הגרוע מכך היה מפקחת משרד הבריאות ומזכירתה, פשוט פגעו בי בצורה קשה.
מרגישה שפשוט שמו עלי איקס ואין אני יכולה לקדם את עצמי ולשקם את עצמי, למרות שאני אינטלגנטית, רהוטה, בעלת יכולות גבוהות וכל זה נכפה עלי בזדון.
גם שהייתי במיון במוצ"ש שעבר, כתבו מדברת לעניין, מתמצאת בזמן ובמציאות תקינה, אינה במצב פסיכוטי ואין אינטקציה לאשפזה באשפוז כפוי בניגוד לרצונה בשל רצונה למות, כי אין גם תוכנית ביצוע.
גם הסברתי לפסיכיאטר שבמיון וגם לרופא שלי במרפאה שהרצון למות הוא מייסוריים קשים בגלל משרד הבריאות ולא בשל חוסר איזון במח, כי נמאס לי שמונה שנים אני בכלא הזה, כמה שעודדתי את עצמי ועזרתי לאנשים ואמרתי שאני אצא מזה, הנה שוב פעם כאשר אני רוצה לחפש עבודה, אבל אינני אשמה, ההתחזות כביכול והחוסר אמינות היא בשל שהם חסמו אותי ומה אני אמורה להגיד למראיין שאני באה אליו לראיון, חסמתם אותי והייתי לא אמינה ומתחזה ולכן שנים לא עבדתי, זה לא הגיוני ולא פייר ולכן החוסר צדק הוא חזק בגלל כל הכאב.
הפסיכיאטר במרפאה אמר לי שתקופה אני לא אעבוד, עד שהם יאפשרו לי. אך מרגישה כל כך אבודה מהסיפור הזה, אינני רוצה להיות תחת 4 קירות, למרות שמטפלת באמא שלי שהיא חולה מאוד וכל הנטל גם עלי, אבל אי אפשר לעצור את החלומות שלי, את הכמיהות שלי ואת כל מהותי בגלל חוסר צדק מוחלט של משרד הבריאות.
הפסיכיאטר שלי במרפאה במרכז לבריאות הנפש גם עוזב בסוף החודש וכנראה שגם מרכזי בריאותה נפש ייסגרו, ונצטרך ללכת קופות חולים, לשם אני לא רוצה להגיע וגם מרגישה שאין צורך, פשוט סתם קוברים אותי עם אבחנות שגויות כי להצדיק את הטמטום שלהם.
מרגישה שאינני יכולה להתקדם בחיים בגללם, אם רק היית יודעת איזה ייסורים עברתי הן על ידי נציגות משרד הבריאות וגם על מעסיקים בחיפוש עבודה בשל הדיוח של משרד הבריאות, היית מבינה למה אני כל כך חלשה, כאובה, בוכה ומרגישה לא קיימת.
אני אדם אופטימי וחיובי מאוד, אבל כמה אפשר להיות בתקווה ואופטימיות שכל פעם סוגרים אותך מחדש ואין אף צדיק אחד שיעשה משהו כדי לחלץ אותי מהסיוט הנוראי הזה.
המרפאה איפה שאני מטופלת נמצאת עכשיו בביקורת של משרד הבריאות ולכן אין הם רוצים לדבר איתם, הם חוששים מאוד מהביקורת ואני נופלת בין הכסאות לחינם.
מהמתח הנפשי אני כאובה גם פיזית והן ספק גם נפשית, כמה שאני מצליחה לעיתים לאזן, אבל אי אפשר שזוהי תקופה של שנים רבות ואת לא רואה שמוציאים אותך מתוך הכלא שהם סגרו עלי.
&nbsp
&nbsp

 

[מירב189]

אולי שזה ישמע הזוי, אבל המציאות והחוק הדבילי הזה קיים במדינה

את זה גם למדתי בקורס מזכירות רפואיות והמנחה בנושא רשומות רפואיות אמרה שמי שנמצא מתחזה בעבודה, לא מקבל שירות במדינה ואז אני זוכרת כמה שהיינו המומים ואמרנו למנחה את זאת והיא אמרה כמה שזה נשמע הזוי, אבל זה המציאות במדינה שלנו.
בחלומות הכי שחורים שלי, לא האמנתי שזה יקרה לי, כמה אני מיוסרת לחינם.
&nbsp

 

[מירב189]

גם המעסיקים אמרו שהם יחזרו אלי ולא חזרו אלי וגם כאשר שלחתי

קורות חיים, אף מעסיק לא פנה אלי ומצער מאוד שקואוצרית בעבודת נתמכת דרך סל שיקום הנותנת שירות למשרד הבריאות, אמרה לי לעשות זאת ואם אני לא אעשה זאת לא אתקבל לעבודה וכמה שאמרתי לה שלא לפני שנתיים לא עזר כלום ולא התקבלתי לעבודה.
השנה פשוט התקשרתי למעסיקים לאלה שהיו מס' טלפונים ואז הבנתי ששוב זה קורה ואין מציל שהושיע אותי מכל הסיוט הזה.
גם הפסיכיאטרית הקודמת שפרשה אמרה שאבחנה סכיזופרניה לא ברורה, לאור שהגבתי טוב ללא תרופות ולמבדקים שלהם.
אז אני סתם מיוסרת בגלל טפשות של משרד הבריאות, אני רוצה לראות את האמינות שלהם ואיך בדיוק היו אמינים כלפי ולמה הם לא נענשים.
&nbsp