שלום סמדר. גם אני עובדת ילדים לקויי למידה

אירוח בפורום יום א' 29.3.09 בשעה 18:00../images/Emo23.gif

אני שמחה לבשר לכם שביום א' 29.3.09 בשעה 18:00 תתארח בפורום סמדר גפני והיא תענה על שאלות הנוגעות במוכנות לביה"ס, בעבודה עם ילדים לקויי למידה וילדי ADHD. סמדר תענה על 20 השאלות הראשונות. למי שלא מכיר, אז קצת פרטים על סמדר: סמדר גפני, בעלת וותק של 20 שנות עבודה במשרד החינוך, בתפקידי הדרכה (אוריינות, חשיבה חשבונית ומוכנות ללמידה). כותבת "מוכנים", "למידה בתנועה" ועוד מספר חוברות עבודה. M.E.D - שילוב אומנויות בחינוך. מרצה ל"תרגילי מוח" (קינסיולוגיה חינוכית) במיר"ב, בשלוחה של האוניברסיטה הפתוחה. מנהלת "מרכז קישורים" – סדנאות לצמיחה אישית וטיפולים פרטניים בנושאי גוף-רגש-תודעה. מטפלת בשיטות אנרגטיות ("קורי אור", רייקי ...) אמא לשלוש בנות בוגרות. אשמח לענות על שאלות הקשורות למוכנות לבית הספר, ולעבודה עם ילדים בעלי הפרעות קשב ולקויי למידה. ברכת אור סמדר
ניתן כבר להעלות שאלות
 
יש לי שאלה../images/Emo23.gif

מה הורים יכולים או צריכים לעשות בשביל לעזור לילד להיות מוכן לכיתה א'? והאם זה בכלל התפקיד של ההורים?...
 
מוכנות לכתה א'

ההורים צריכים לדעת, שכדי שהלמידה תהיה קלה ויעילה, חשוב לפתח את החושים והגוף ולא רק את המוח. לפני שמלמדים את הילד אותיות ומספרים חשוב לעודד אותו לעסוק בפעילות תנועתית (מוטורית) ולהפעיל את החושים שלו (ראיה, שמיעה (קשב), מישוש...), שעליהם מובנת התשתית לקליטת הלמידה. אתן כמה דוגמאות: 1- כדי לקרוא בקלות, להעתיק מהלוח (דבר שהרבה ילדים מתקשים בו) ולעקוב אחרי המתרחש בכתה, הילדים צריכים להיות בעלי יכולת ראיה טובה. כדי לפתח זאת, כדאי וחשוב לשחק איתם מסירות, עם כדורים בגדלים שונים וממרחקים שונים (הפעילות טובה גם ליצירת קשר עין יד), ולתת להם משימות שדורשות הנעת עיניים לארבע כיוונים. אפשר גם פשוט לבקש מהם להניע את העיניים למעלה, למטה, ימינה ושמאלה – ללא הנעת הראש, תוך נשימה מלאה (הביטו בעיניהם ושימו לב האם יש להם מתח בזמן הנעת העיניים. האם העיניים שלהם "קופצות"...). בתקופה זו, שהרבה ילדים נמצאים בעיקר מול המחשב. העיניים שלהם רוב הזמן ממוקדות באזור אחד, לכן חשוב לחפש משימות שדורשות מהילדים לבצע פעולות שמפתחות את הראיה המרחבית. • לשחק מחבואים, להרכיב פאזלים ...לשחק משחקי חשיבה חזותיים כמו: אני חושבת על משהו שנמצא בסלון ויש לו צורה ריבועית. או מה נמצא מצד ימין של התמונה עם הפרחים... • מצוין לעשות איתם שחזורים ראיתיים:מה לבשתם בפורים? איך נראה החדר שלכם? כמה מראות יש לכם בבית? • לשחק משחק שמעודד שליפה ממאגר הזיכרון החזותי: "כשאני אומרת: חתיכת בד עבה ... על מה אתה חושב"? "חתיכת בד עבה" > וילון, מטפחת, מפה... "ערמת דפים מחוברים" > מחברת. "חפץ מפלסטיק שדומה למגרפה" > מסרק. 2- כדי שהילד יכתוב בקלות, ללא כאבים בזמן הכתיבה וללא מאמץ מיותר, צריך לוודא שיש לו שליטה טובה במוטוריקה העדינה. לשם כך חשוב לחזק לו את כפות הידיים, לוודא שיש לו תנועתיות בשורש כף היד ובאצבעות. אפשר לשחק איתו ב: דוקים, חמש אבנים, סיבוב סביבונים, פתיחת פקקים, לתת לו ללוש בצק ... להניח גולות או גוגואים על הרצפה, ולבקש מהילד לאסוף אותן בין האצבעות- מכניסים כל גולה בין שתי אצבעות אחרות. 3- כדי להקל על הילד את קליטת הכתיבה והקריאה חשוב לפתח לו את ההבחנה השמיעתית וללמד אותו להפריד מילה לצלילים: מ-פ-ת-ח. ב-לו-ן (להפריד לצלילים ולא להברות). בעברית, לכל צליל יש אות. ולכן צריך להבחין בצלילים מהם מורכבת כל מילה... 4- אחד הדברים החשובים ביותר הוא שלילד תהיה חציית קו אמצע. חשוב לעודד אותו לעשות הצלבות מסוגים שונים: זחילה אינדאנית, הצלבה בין שני חלקי הגוף: יד ימין נוגעת בברך שמאל, ולהחליף.... הידוק אטבים ביד ימין על הבגד בצידו השמאלי של הגוף.... וכד'. אני ממליצה בחום על חוברת עבודה שנקראת: "למידה בתנועה", שמכילה אוסף של פעילויות שחשובות לפיתוח יכולות הלמידה. טליה, לגבי שאלתך האם זה תפקידם של ההורים ללמד את הילד? הרי גם אם אגיד שתפקיד הקניית הקריאה חל על המורים, הרי שזה לא באמת יקרה במציאות. שהרי רוב ההורים נמצאים במרוץ מטורף של "השגיות" ותחרותיות, וגאים כאשר הילדים שלהם יודעים לקרוא ולכתוב עוד בגן. מה שחשוב הוא, שההורים יבינו, שאי אפשר, וזה לא נכון, להאיץ תהליכים. בדיוק כמו שתינוק לא יכול ללכת לפני שהוא לומד לשבת, הוא לא יכול ללמוד לפני שהגוף והמוח שלו בשלים ללמידה. בהצלחה
 
ילדים עם לקות למידה והפרעות קשב וריכוז

במה מתבטאת ההכנה שלהם ללימודים? מין הסתם הם צריכים לעבור קודם איבחון כדי להקרא כאלה....
 

סירוניטוש

Active member
בעבר ילדים

שיחקו גם בגן חובה ואת הלימוד השאירו לכיתה א, כיום זה אחרת מדוע לדעתך משרד החינוך "הקדים" את לימוד האותיות כבר לגן חובה ? תודה
 

סירוניטוש

Active member
ועוד...

כיתוב אותיות הפוך (משמואל לימין) ו\או רישום אותיות כמראה מתי זה מסתדר? כשילד בוכה ואינו מוכן להכין את שעוריו מעבר לשיחה אישית והבנת הבעיה האם יש דרך נוספת לדרבן (לא דרך של מתנות\פיצויים\ממתקים וכו) סמדר -תודה
 
סירוניטוש - שעורי בית

א. היפוך אותיות צריך להסתדר עד גיל 7. אם זה לא קורה, סימן שדרושה התערבות מקצועית. ב. הכנת שיעורי הבית היא נושא כאוב. הרבה פעמים הילדים מסרבים להכין שיעורים כי הם "נפגשים" עם הקושי שלהם. לכן, קודם כל, חשוב להבין מה מקשה עליהם את ההתמודדות עם השיעורים (לפעמים הארגון קשה להם, לפעמים הבנת הנקרא, לפעמים היד...) ולנסות לעזור להם... אין מה לעשות. הילדים צריכים להבין שהכנת שיעורי הבית הם חלק מתהליך הלמידה וצריך לדבר איתם ולהסביר להם זאת … ולפעמים גם לעזור להם, אבל בשום אופן לא להפוך להיות "השוטרים" של הילדים, כשילד לא מכין שיעורים זו בעיה של בית הספר, שצריך לגרום לו לעשות את השיעורים. אני יכולה לספר לך מה אני עשיתי בחודשים הראשונים של כתה א'. א. אפשרתי לבנותיי להכין את שעורי הבית היכן שהן רצו - על הרצפה, בסלון, במטבח (נכון, לא כולם יסכימו איתי על-כך אבל יש לי הרבה הסברים להחלטתי). ב. בזמן שהן הכינו את שיעוריהן ישבתי לידן ועסקתי בקריאה, כתיבה וכד'. ג. עזרתי להן כשהן התקשו. הרי שיעורי הבית נועדו לבדיקה ואימון, ואם יש קושי, חשוב לעזור לילד ולא להפעיל עליו לחץ נוסף. ד. נתתי להן הרבה תמריצים מילוליים: "את קוראת נפלא", "הבנת זאת יפה", "היו לך המון תרגילים וטעית רק בשניים", "כל הכבוד".... מקווה שעזרתי.
 
סירוניטוש

אוי, זה נושא מאוד כאוב בעיני. אני שואלת את אותה השאלה. בעיני זה לא קידם שום דבר אלא להפך. אבל מסתבר שבלתי אפשרי לעצור את המרוץ המטורף אחר הישגים ... אני בעד לשחק עם הילד עוד ועוד ובדרך זו לחזק את יכולותיו. אם ההורים היו מבינים כמה הרבה הילדים לומדים כשהם משחקים משחקי כדור, דמקה, רמי, חמש אבנים, 3 מקלות ... והיו משחקים איתם, הילדים היו "מרוויחים בגדול". אני מאמינה שהרבה ליקויי למידה נוצרים בגלל שמדלגים על שלבים בהתפתחות התקינה של גוף-מוח. אני יכולה לספר לך, שלא פעם מתקשרים אלי הורים ושואלים אותי האם יש לי חוברת עבודה לגיל 3? תשובתי היא: "כן. היא נקראת מגרש המשחקים" - שם הילדים לומדים המון. לפי אמונתי, יש לילד 5 שנים ללמוד מתוך חוויה והתנסות, וחשוב להמשיך ולתת לו לשחק וליצור בתקופת חיים זאת.
 
מקסימה!!אם כך עידן המחשב לא ממש תורם....

כבר בגיל שנתיים שלוש נותנים לילדים לשחק במחשב אם זה קומפי או בדרך אחרת... צריך לחזור למשחקים של פעם.... למרות שכשאני חושבת על זה....גם פעם היו ילדים עם קשיי למידה.
 
טליה, אכן גם פעם היו ילדים שסבלו מקשיי למידה

אבל היום יש הרבה יותר לקויות שהיו נחסכות אם הילדים היו פעילים כמו פעם. כמו כן היום נורא מאיצים תהליכים והרבה ילדים לא עומדים בקצב... הרבה ילדים היפרים היו יכולים למצוא מרגוע אם רק היו נותנים להם לשחק, לרוץ, לקפוץ, לשחק חבל וקלאס ... תחשבי כמה ילדים סובלים היום מהפרעות ריכוז, האם זה לא מרגיז? תחשבי כמה סבל היה נמנע מהם???
 
ילדים מתקשים

אין ספק שכדי לעזור לילד צריך קודם כל להבין מה הקושי שלו ומה חוסם אותו ואז להתאים לו את שיטת הלימוד הטובה ביותר עבורו. חשוב גם לברר מה התחומים שאפשר לחזק אצלו כדי לעזור לו להתגבר על הבעיה. לדוגמא: לפעמים הילד יתקשה לקרוא בגלל שיש לו "תקיעות במבטי העיניים". ברגע שנשחרר את התקיעות - הקריאה תתרחש בקלות. או לפעמים תהיה לילד בעיה בכתיבה, אבל ברגע שנעבוד איתו על חציית קו האמצע, ועל חיזור כף היד הכתיבה תשתפר פלאים... בכול מקרה, ברגע שההורה קולט שיש תחום חלש אצל הילד, כדי לו להתחיל לפתח תחום זה. והכי רצוי וכדאי לעשות זאת בדרך חוויתית שמפעילה את החושים והגוף. מאוד חשוב, בעיקר לילדים עם קשיים, ליצור "מצבי הצלחה" (לתת להם משימות שהם יצליחו בהן), ולעודד אותם על כל הצלחה.
 
תודה על התשובה המפורטת סמדר../images/Emo24.gif

מצבי הצלחה זה באמת דבר שצריך...אני נזכרת בבני הבכור,שאומנם לא היתה לו לקות למידה אבל אם נגיד הוא לא הצליח במשחק מסויים זה תיסכל אותו והוא לא רוצה שוב לשחק אותו.... נקודה חשובה שהעלית, זה שההורה צריך לקלוט שיש לילד תחום חלש... הרבה פעמים ההורים מודעים שיש בעיה כזו, אבל כאילו מתביישים או לא רוצים להכיר בקיומה מחפשים כל מיני תירוצים לאי קיומה או לכך שהבעיה לא כזו חשובה ואחרי זמן מה המציאות מכה בפניהם. חשוב מאוד מאוד שההורים יקשיבו לקול הפנימי שלהם למנורת האזהרה הקטנה שנדלקת ולא להתעלם... כן,כן גם הורים צריכים להיות מודעים לעולם הפנימי שלהם ולתחושות שעולות להם ולפעמים יוצרים תחושת אי שקט- סימן שצריך לעשות פעולה לשינוי.
 
חיזוקים חיוביים

שלום סמדר שוב תודה על התשובה משבת. ולשאלת היום - עד כמה החיזוקים החיוביים שלנו (ההורים) משפיעים על הביטחון וההערכה העצמית הגבוהה של ילדנו בהשוואה לתחרותיות שיש בין בני הכתה או החברים. אני זוכרת את עצמי שאמי אמרה לי עד כמה אני מוכשרת, זה לא ממש עזר לי כי ידעתי שיחסית לתלמידי הכתה האחרים אני מוכשרת פחות והיא אומרת זאת כי בשבילה אני תמיד אהיה מוכשרת כי אני בתה וגם כי היא לא מכירה את הילדים האחרים בכתה. כשאני אומרת לילדי שבעיני הם הכי טובים ומוצלחים גם כי ככה אני חושבת וגם כדי לעלות את ההערכה העצמית שלהם, אני חושבת שהם יודעים מה מקומם ביחס לחברה וכאילו יש כוחות גדולים משלי שמשפיעים (אולי הורסים או מתפחים) על הבטחון העצמי שלהם. או שההשפעה שלנו יורדת עם השנים כשהם מתחילים להיות ביקורתיים גם כלפנו.
 
קסם הילדות - חיזוקים חיוביים

לפי תפיסתי, אחד הדברים החשובים ביותר היא בריאותו הנפשית של הילד. נכון, ילדים יודעים ומרגישים את האמת. אבל תחשבי רגע על ילד, שגם מתקשה, וגם אומרים לו שהוא לא מתאמץ מספיק. איך הוא מרגיש לעומת הילד שלך? כשאני נותנת חיזוק אני משתדלת שהילדות שלי או המטופלים שלי ידעו על מה בדיוק הם מקבלים את החיזוק. לא מספיק להגיד לילד שהוא מקסים, חשוב להעריך אותו כשמגיעה לו הערכה. חשוב למצוא את הדברים שמייחדים אותו... חשוב להסביר לו שכל אחד ייחודי בתחום אחר, כי כל אחד הגיע הנה כדי להביא משהו אחר לעולם ... אני חושבת שיש המון כוח לחיזוקים של ההורים. אני יכולה להעיד על עצמי, שהדבר שהכי עזר לי לשמור על שפיות נפשית היו מילותיהם של הורי, שכל הזמן מצאו והראו לי את הדברים שבהם הייתי חזקה ולא עסקו כל הזמן "בתיקון" החולשות שלי. וכמו שאמא שלי הייתה אומרת: אף ילד לא מת מאהבה... אור ואהבה לכולנו. סמדר
 

חגית 128

New member
שלום סמדר. גם אני עובדת ילדים לקויי למידה

ומודעת לצרכים המיוחדים שלהם. במשרד החינוך,שאמור להיות מצוי אצל הבעייה,קורה דבר מוזר מאד- מצד אחד המון אבחונים וילדים רבים שנוספים לסל "לקויי הלמידה" ומצד שני, מגבירים בבית הספר את המירוץ למצויינות, המון שיעורים המון מיצבים. ומה שקורה שנפתח פער ענק בין ילדים "רגילים" ובין לקויי למידה.ובתכל'ס אין ממש מענה במערכת לבעייה.מדוע זה קורה ואיך אפשר לפתור את הבעייה? תודה
 
חגית 128

בתור אמא לבנות לקויות למידה אני יכולה להגיד לך שהמצב אכן אינו טוב. בשנים האחרונות כמעט כל ילד שלישי עושה אבחון ומקבל הקלות, אך בפועל כמעט בלתי אפשרי ליישם את הדברים. דמיני לעצמך כתה עם 40 ילדים, שלחמישה מהם יש הארכת זמן, לשלושה הקראת שאלון וכד'. מי יבחן אותם? (דרך אגב. דווקא בזמן הבגרויות קל לקבל את ההקלות, כי הכתות מאורגנות לפי סוג ההקלות ויש בוחנים חיצוניים... אבל עד הבגרויות- המצב כמעט בלתי אפשרי). אכן קושי גדול. הדבר היחיד שהיה עוזר הוא שינוי שיטת הלימוד. גרדנר כבר כתב על זה רבות, ויש כבר כמה בתי ספר שפועלים לפי שיטתו, אבל בשטח המצב עדין אינו טוב. אני בטח לא יכולה לשנות דבר. אני יכולה רק להציע להורים למצוא לילדים חונכים, שיעזרו להם עם הכנת שעורי הבית ... ולשמור על בריאותם הנפשית של הילדים (זה הכי חשוב). נקווה לטוב
 
../images/Emo23.gifסמדר, מתוך הניסיון הרב שצברת

גם הניסיון הטיפולי וגם הניסיון בעבודה במערכת החינוך וגם הניסיון האישי שלך איזה טיפ את יכולה לתת להורים שיש להם ילדים עם צרכים מיוחדים בלימודים?
 
טליה, שאלת שאלה קשה מאוד

כל הורה שיש לו ילד עם צרכים מיוחדים נדרש ממנו קודם כל להיות בעל סבלנות, וסבלנות, וסבלנות ... ואהבה אינסופית. בנוסף לזה, אחד הדברים החשובים הוא תמיכה זוגית. חשוב ששני בני הזוג יהיו מאוחדים לטובת הילד, ולא יאשימו זה את זה... יש הרבה רגעי שבירה לאורך הדרך. 12 שנים זו תקופה ארוכה מאוד, ועוד במיוחד כשיש יותר מילד אחד כזה במשפחה. כשביתי, שהיום היא בת 20, ירדה בסוף כתה יב' עם תעודת הצטינות ביד, היא נגשה לאבא שלה ואמרה לו: "זה בשבילך. ללא התמיכה שלך לא הייתי גומרת את בית הספר לעולם". ואז היא נגשה אלי ואמרה: "ובלעדיך, לא הייתי פה בכלל". אני חושבת שזה אומר הכול, נכון?
 
למעלה