לילה טוב, איטי, מה שלומך? תודה על התגובה.
 
אז ראשית, ממש לא מעוניין להכניס אנשים פרטיים לדיון. כי זה דיון - כללי. על שאלה כללית.
 
ברשותך אחלק את ההתיחסות לשניים (ובסדר הפוך ממך... בשל נוחות):
 
 
1. מצב בו נאמר שקר במסווה של דעה.
 
שהרי לא כל דבר שאפלוט מהפה, תחשב כדעה. נכון?
 
אין אלוקים, זו דעתי. כבד אותה כחלק לגיטימי מהאפשרויות!! (דוגמה קלה, בפורום הזה).
כאדם דתי, מאמין או בידיעה. אתה יכול לומר - צודק, זכותך לדעתך?
 
אני חושב שאסור להצדיק שקר - כדעה רלוונטית ולגיטימית.
אני יכול לומר לאדם - זו הבחירה שלך לראות את הדברים כך.
 
בחירה. בין טוב ורע.
לא דעה. בתוך הטוב...

.
 
דעה היא במקום בו אין צורך באמת מוחלטת... משמע, אין חשיבות לאמת מוחלטת. חחח.
כמו למשל - האם החולצה הזו - מתאימה למכנסיים האלה?
על זה יש דעה. כי אין אמת-אבסולוטית או שקר. יש - לא רלוונטי. משמע, יש דעה.
 
כך שקבלת שקר, תחת הטענה - זו דעתי. וזכותי לדעתי.
ובתשובה נענה: כצודק, כל אחד זכותו לדעתו.
 
זה שבירת 4 הדברות הראשונות.
לא חושב שיש מי שיאשר זאת בעולם. אפילו לא אני שאני הכי גמיש בדינים

).
 
ואישית חושב, שלציין כי יש פה שקר. ואז לומר - זכות הבחירה שלך.
לעולם לא אתן לגיטימיות שלקר - כדעה.
 
 
2. פה זה כבר סיפור אחר.
כי נראה לי - לא הכי ברור לי מה הטענות פה.
 
להבנתי? הטענה פה היא:
כל הדרכים מובילות לרומא... אז סע בעיניים עצומות, כבר תגיע.
 
הבנתי נכון את הטענה? חחח. צוחק כי לא הכי ברור לי מה אומרים פה.
 
לגבי: "השלום זאת הדרך למצוא את מקומה של כל דעה בתוך הסדר האמיתי של הכל.
כמובן שהרבה דעות עטופות בקליפות רבות ורק הגרעין הפנימי שלהם ימצא את מקומו בסדר האמיתי. והתפקיד שלנו הוא לקלף את הקליפות ולמצוא את הגרעין האמיתי של כל דעה.".
 
לא יודע אם אתה שם לב, אבל יש לך פה דבר והיפוכו. קודם אתה אומר - השלום הוא כשיש מקום לכל דעה, רק צריך למצוא את מקומה בסדר.
 
בשלב השני אתה אומר ש... לא כל הדעה תכלל, אלא שרובה "רעש/קליפה" ועלינו להומיא ממנה את געין האמת. ואת הקליפה לזרוק, ואת הגרעין - לחבר לסדר הכולל.
 
 
אההה... שם לב לפרדוקס? בכל מקרה, וכפי שכתבתי. דעה, אמורה להיות מבוססת במציאות, בסיכוי כל שהו. ולכן יש בה גרעין של אמת... אם כי: לא תמיד!! לפעמים מתגןלה בדעבד... שדעה זו הייתה - שגויה מין היסוד!! בעבר חשבו שהעולם שטוח. זו הייתה דעתם, ואפילו שרפו את גלילאו גליליי, כי טען דעה אחרת. אבל מה הסתבר? שזו כלל לא הייתה דעה, אלא שקר במסווה! חחח.
 
אז כל "דעה" יש לבדוק האם מקורה בשקר או באמת.
 
בכל מקרה, וכדי לא לבלבל. להבנתי האישית. השלום מגיע - כשאין יותר דעות. חחח. אלא שכולם רואים את אותו הדבר. לפחות לגבי - האמת-שלום (אלוקים). ואז יש מקום לדעה? איזו גלידה יותר טעימה בעינך? שוקו או ווניל. וגם אז... זו שאלה לא נכונה, כי זו אינה דעה. זו העדפה - אישית. בעולם של שלום - אין דעות כלל! יש רק אמת! או יותר מדוייק, רק - אמת-שלום. ולכן, החלק השני של הדברים, שאומר שיש קודם לבדוק ולמצוא את האמת בכל דעה, אם בכלל קיימת. ואז - את כל גרעיני האמת - לאחד.
 
אם כי, ובבודהיזם אומרים: המבין את האמת הראשונה, מבין גם את האמת האחרונה. שהרי האמת הראשונה והאחרונה - אחת היא

.
 
 
ככה, שלסיכום. ממש אין לכל הדעות מקום בשלום. ובטח לא לדעות בכללותן - כולל הקליפה. בשלום יש רק מקום - לאמת! ולכם גם אסור לקבל שקר - כדעה לגיטימית! כי זה מחריב את השלום, מוסיף גרעין של שקר - לאסופה.
 
ושוב, לגבי הציטוט. אני מסכים שכך זה אפשרי. שהרי בעצמי - כך הגעתי.
השאלה היא, האם דרך זו הכרחית ומומלצת. שהרי מה שנאמר פה, זה:
 
שחררו הכל. אין דין ואין דיין. לא צריך חינוך ולא דרך ארץ ולא מידות. ולא שום התערבות. להפך, קודם נשחית את מידותינו עד המקסימום... ומשם - תבוא הישועה. זו גישה של - "חייך, הכל לטובה. והכל יסתדר מעצמו". שזה, חילול השם - עד המקסימום הקיים האפשרי. ואסביר למי שישאל. כי זה - מחריב את העולם.
 
שזו עצה ממש ממש מממש - לא מומלצת.
לא מבין בכלל מה היא אומרת. מה רלוונטית.
ואולי לא הבנתי אותה נכון.
 
שמע, יש את האמירה - במקום בו בעלי-תשובה עומדים... צדיקים גמורים אינם עומדים. זה כאילו תגיד לצדיק גמור - לך השחת את דרכיך כדי שמתוך הכפירה המוחלטת - תחזור בגאולה. אני אישית רק מנסה להביא דתיים לגמישות לכיוון השלום - וזה בקושי אפשרי.
 
אבל אכן. מי שהולך לקצוות, עושה יותר דרך. עובר מכשולים והתנסויות גדולות יותר. ולכן גם - יצא - גדול יותר. אבל כל זאת, בהנחה ויצא בכלל. שכן אף-אחד לא הבטיח לנו שמצליח לעמוד בכל הנסיונות בדרך. אתה חושב שזה אוטומאטי? שאין רשעים בגהינם? אף רשע לא מת רשע? כולם מצאו את האור לפני מותם? ובגאולה גדולה? בבקשה. אנא, דברים מסוכנים אלה, הם אינם מדוייקים. הטקסט הזה לא קשור פה. כנראה בהקשר אחר - הוא ימצא קשור. פה הוא - מחריב את העולם. אלא אם לא הבנתי נכון.
 
לילה טוב.
וכמובן הכל במטרה טובה של החכמה הדדית.