שלום רב וברכות לפתיחת הפורום ../images/Emo39.gif
יש לי תאומים בנים בני שנה ותשעה חודשים. האחד בעל אוצר מילים הולך וגדל בימים אלה, שכולל להערכתי כ-20-30 מילים (קשה להעריך במדויק, כי הוא לא משתמש בכולן כל הזמן). הוא גם מחבר שתי מילים למשפט, אבל זה בדרך כלל יוצא פשוט מילה אחת ארוכה ומשובשת. מילים שלו הן ברובן חלקי מילים או הברות בודדות. הוא אמנם אומר "אננה" לבננה, אבל אּי למשאית. המשאית היא רק דוגמא. רוב המילים שלו בנויות ככה ולמותר לציין שאני בין היחידים שמצליחים להבין מה הוא אומר. רמת ההבנה שלו גבוהה מאוד. אוצר המילים שהוא מבין הוא אדיר. בעצם כמעט ולא קיימות מילים שהוא לא מכיר. הוא מפתיע אותנו כל הזמן. הוא מפותח מאוד מבחינה מוטורית ומנטלית. השני כמעט ולא מדבר. רק בשבועות האחרונים הוא התחיל בכלל לנסות להגות מילים. בינתיים לא כל כך מצליח, וכשהוא מצליח, זה בד"כ לא חוזר על עצמו. יש לו אוצר מילים (הברות בודדות) של כ-5 מילים. מדי פעם קופצת ומופיעה עוד מילה ונעלמת כלעומת שבאה. מבחינה מוטורית יש אצלו איחור קל בעיקר במוטוריקה עדינה, אבל עד כה הוא תמיד איחר בכל דבר ותמיד השלים את הפער היטב. הוא מבין הרבה מאוד מילים, מגיב לפקודות פשוטות. לא מפותח כמו אחיו מהבחינה הזאת. אצל הילד השני יש גם בעיות מסויימות באכילה. אכילת המוצקים שלו התפתחה מאוד לאט, גם מבחינת המוכנות שלו לנסות דברים חדשים וגם מבחינת מוכנות מוטורית - במשך זמן רב הלעיסה שלו היתה לא בשלה, כמו של תינוק קטן, והוא לא הסתדר עם אוכל קשה וגושים גדולים. כיום הוא אוכל יפה מבחינה מוטורית (של הפה), אבל עדיין ניזון במידה רבה מבקבוקים ומעדיף אותם על אוכל מוצק. אני מעודדת את שניהם לדבר, אבל לא מתרגלת איתם. מפרגנת להם גם כשהם לא מצליחים להגות את מה שרצו, רק כדי שירגישו טוב עם הניסיון, מקשיבה להם ומשתדלת לתת להם "לגמור משפט" כשהם מקשקשים. בבית שנינו מדברים עברית נכונה ברמה גבוהה. המטפלת מדברת עברית ברמה נמוכה יחסית ועם שגיאות דקדוק, אבל זה לא מה שמטריד אותי (אני גדלתי עם אותה מטפלת והעברית שלי מצויינת). לא עשיתי להם בדיקת שמיעה. הילד הראשון שומע ממצויין ואין לי כל ספק בכך. לא נראה לי שהילד השני סובל מבעיית שמיעה. הוא מגיב היטב לקולות, אבל כבר שמעתי על ילדים שפיצו בדרכים אחרות. לאחרונה היו לו מספר דלקות אוזניים (שהחלו כבר הרבה אחרי האיחור בדיבור) ולכן השמיעה עדיין לא נבדקה. רציתי לדעת האם אני צריכה לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת עם אחד הילדים או שניהם. אני נוטה להניח לדברים להתפתח באופן טבעי, מה גם שכרגע ניכר שיפור (אם כי איטי) אצל שניהם, אבל לא רוצה להיות בלתי אחראית. אם כן, כיצד אני פונה לקלינאית? דרך קופת חולים? באופן פרטי?
יש לי תאומים בנים בני שנה ותשעה חודשים. האחד בעל אוצר מילים הולך וגדל בימים אלה, שכולל להערכתי כ-20-30 מילים (קשה להעריך במדויק, כי הוא לא משתמש בכולן כל הזמן). הוא גם מחבר שתי מילים למשפט, אבל זה בדרך כלל יוצא פשוט מילה אחת ארוכה ומשובשת. מילים שלו הן ברובן חלקי מילים או הברות בודדות. הוא אמנם אומר "אננה" לבננה, אבל אּי למשאית. המשאית היא רק דוגמא. רוב המילים שלו בנויות ככה ולמותר לציין שאני בין היחידים שמצליחים להבין מה הוא אומר. רמת ההבנה שלו גבוהה מאוד. אוצר המילים שהוא מבין הוא אדיר. בעצם כמעט ולא קיימות מילים שהוא לא מכיר. הוא מפתיע אותנו כל הזמן. הוא מפותח מאוד מבחינה מוטורית ומנטלית. השני כמעט ולא מדבר. רק בשבועות האחרונים הוא התחיל בכלל לנסות להגות מילים. בינתיים לא כל כך מצליח, וכשהוא מצליח, זה בד"כ לא חוזר על עצמו. יש לו אוצר מילים (הברות בודדות) של כ-5 מילים. מדי פעם קופצת ומופיעה עוד מילה ונעלמת כלעומת שבאה. מבחינה מוטורית יש אצלו איחור קל בעיקר במוטוריקה עדינה, אבל עד כה הוא תמיד איחר בכל דבר ותמיד השלים את הפער היטב. הוא מבין הרבה מאוד מילים, מגיב לפקודות פשוטות. לא מפותח כמו אחיו מהבחינה הזאת. אצל הילד השני יש גם בעיות מסויימות באכילה. אכילת המוצקים שלו התפתחה מאוד לאט, גם מבחינת המוכנות שלו לנסות דברים חדשים וגם מבחינת מוכנות מוטורית - במשך זמן רב הלעיסה שלו היתה לא בשלה, כמו של תינוק קטן, והוא לא הסתדר עם אוכל קשה וגושים גדולים. כיום הוא אוכל יפה מבחינה מוטורית (של הפה), אבל עדיין ניזון במידה רבה מבקבוקים ומעדיף אותם על אוכל מוצק. אני מעודדת את שניהם לדבר, אבל לא מתרגלת איתם. מפרגנת להם גם כשהם לא מצליחים להגות את מה שרצו, רק כדי שירגישו טוב עם הניסיון, מקשיבה להם ומשתדלת לתת להם "לגמור משפט" כשהם מקשקשים. בבית שנינו מדברים עברית נכונה ברמה גבוהה. המטפלת מדברת עברית ברמה נמוכה יחסית ועם שגיאות דקדוק, אבל זה לא מה שמטריד אותי (אני גדלתי עם אותה מטפלת והעברית שלי מצויינת). לא עשיתי להם בדיקת שמיעה. הילד הראשון שומע ממצויין ואין לי כל ספק בכך. לא נראה לי שהילד השני סובל מבעיית שמיעה. הוא מגיב היטב לקולות, אבל כבר שמעתי על ילדים שפיצו בדרכים אחרות. לאחרונה היו לו מספר דלקות אוזניים (שהחלו כבר הרבה אחרי האיחור בדיבור) ולכן השמיעה עדיין לא נבדקה. רציתי לדעת האם אני צריכה לפנות לאבחון אצל קלינאית תקשורת עם אחד הילדים או שניהם. אני נוטה להניח לדברים להתפתח באופן טבעי, מה גם שכרגע ניכר שיפור (אם כי איטי) אצל שניהם, אבל לא רוצה להיות בלתי אחראית. אם כן, כיצד אני פונה לקלינאית? דרך קופת חולים? באופן פרטי?
