שלום רב יש לי שאלה...

[JumPinG gIRl]

שלום רב יש לי שאלה...../images/Emo140.gif

מדוע ו' החיבור פותחת את ספר שמות?

 

[JumPinG gIRl]

זה דיי דחוף../images/Emo4.gif

מישהו?

 

[יוסי ר1]

ואלה שמות

השאלה במקומה, משום שלא מקובל בעברית לפתוח משפט ב ו החיבור. ברור שיש כאן רצון לקשור בקשר אמיץ את המשך הספר לסוף הספר הקודם, השתקעות בני ישראל במצרים. והאבן עזרא מוסיף כי למרות שירדו מעטים למצרים, הרי שפרו ורבו במהירות, ולכן מודגש הקשר על ידי קשירתו ב ו החיבור (דבריו בנוסח שונה).

 

[JumPinG gIRl]

תודה רבה רבה רבה!

עזרת מאוד!!

 

[shushu10]

לילדה הקופצנית שלום רב,

האם שמת לב כי כל הפסוקים בספר שמות (כמעט), מתחילים באות וו ! אז למה שהפסוק הראשון לא יהיה כזה? ומה עם ספר ו-יקרא ? ולמה יבדל ספר במדבר (להוציא פרק א') לרעה?????

 

[tzimisce]

שאלה במקום

שכן זו ו"ו חיבור ולא ו"ו היפוך שקודמת לפועל כמו שנתת את הדוגמה ב"ויקרא" . ההסבר של הראב"ע יפה לדעתי.

 

[shushu10]

את צודקת בתנאי שהיא ו' החיבור

פרופ' קדרי אומר שיש 27 משמעויות לאות ו'. ו' הבאור, למשל, בהחלט תתאים לפתיחת הספר, ואינה מעלה שאלות - כמו למשל..שמות פרק ב' ולכהן מדין שבע בנות. אשמח לקרוא את הסבר הראב"א.

 

[shushu10]

מה הטעם אם כך לחזור שנית על

מנינם של בני ישראל, שהרי הוא נזכר קודם לכן בפרשת "ויגש". מטרת המנין החוזר לפי רש"י א',א - "אף על פי שמנאן בחייהם חזר ומנאן אחר מיתתן, להודיע חיבתם שנמשלו לכוכבים שמוציאים ומכניסים במספר ובשמותם". טעם זה בשונה מהראשון, מתאים בהחלט כמבוא לתקופה חדשה בתולדות ישראל. בראייה זו - יש מקום לאפיין את הו' הפותחת בשונה מו' החיבור. מה דעתכם?

 

[shushu10]

מה הטעם אם כן למנין חוזר בספר שמות

שהרי נערך כבר מנינם בפרשת "ויגש". אומר על כך רש"י - " אף על פי שמנאן בחייהם חזר ומנאן אחר מיתתן, להודיע חיבתם שנמשלו לכוכבים שמוציאים ומכניסים במספר ובשמותם". מטעם זה ניתן לראות בפתיחה לספר "שמות" יחידה עצמאית מקדימה לתקופה חדשה בתולדות ישראל, ולאו דווקא כחיבור ל"בראשית". בראיה זו - תהיה משמעות שונה לאות ו' הפותחת. ספר "דברים", למשל, פותח במלים - "אלה הדברים.. ללא ו', למרות שניתן לראות בהן המשך ישיר לספר במדבר. מה דעתכם ?

 

[shushu10]

זו כנראה הצתה מאוחרת של המחשב...

 

[מוגג]

אולי זה מה

שקרה בספר שמות...

 

[shushu10]

הו'וים האלה פשוט לא מפסיקים להטריד

את מנוחתי. עד כה לא קבלתי תשובה מניחה את הדעת על השאלה מדוע כמעט כל הפסוקים במקרא "מחוברים" בעזרת ו'וים, אשר משמעותם שונה. יש לי השערה בענין אך לא מצאתי לה ביסוס. מישהו יודע?

 

[מירי 4]

חלק מהאבחנה שאתה עושה היא מלאכותית

כלומר, לא לכל וו יש תפקיד מוגדר וחד משמעי. לדוגמא, אם תבדוק את הפעלים ב'וו ההיפוך' של הפועל באונקלוס (וגם בכל תרגום אחר ישן או חדש), תמצא שלמרות שאין שימוש של וו ההיפוך בפועל הוו מופיעה כ'וו החיבור'. באופן כללי מקובל להבין את התופעה כסגנון של משפטים מחוברים (היפוטקטי) לעומת סגנון של משפטים מורכבים (פרהטקטי) שהתקבל בעברית מאוחר יותר. הסגנון של החיבור משמש גם כשבין המשפטים יש קשר לוגי מורכב יותר, זה פשוט סגנון שכזה.

 

[מירי 4]

../images/Emo163.gifצ"ל הפוך כמובן

מחובר=פרהטקטי ומורכב=היפוטקטי

 

[מירי 4]

בלשון המקרא מקובל בהחלט לפתוח בוו

 

[shushu10]

האם ידועה לך הסיבה לכך ?

 

[מירי 4]

טרם חלו עלינו חוקי הנימוס האירופי

בלשונות השמיות העתיקות (עד כמה שידוע לי) אין מניעה כזאת.

 

[shushu10]

אנו בהחלט נוהגים להגדיר כל אות ו'

ולציין את תפקידה במשפט, כך שקשה לי לקבל מינוחים כפי שציינת - כך היה מקובל או אין מניעה כזאת. ידוע לך אולי מי מהפרשנים הידועים עונה על שאלה זו?

 

[מוגג]

אולי היו זקוקים

ל-ווים רבים כדי שיהיה על מה לתלות את כל הפרשנויות? היום מקובלים סימני פיסוק. מעברי שורה. מיספור. ׁׁׂ (א, ב, ג, 4 5 6 ) טבלאות. השפה המקראית משקפת תרבות אוראלית בה רוב התקשורת התבצעה על פה. רק דברים חשובים מאוד נכתבו והועתקו. המשפטים נאמרו ברצף ללא דירוג ולכן צריך איזה סימן להבחין בין מבע (או רעיון) למשנהו. אחד הסימונים למעבר בין מבעים היא האות ו"ו. לו"ו שימושים שונים היא משמשת גם לחיבור וגם להפרדה (ופניי לא ייראו!). נמתין למומחי הלשון שישכילונו בנושא.

 

[shushu10]

לתלות עליהם פרשנויות?? ../images/Emo3.gif יפה!

מקצת מן הו'וים (לבינתיים) : ו' - בתנאי ו' - התוצאה ו' - הברירה ו' - הבאור וכמובן החבור וההיפוך... כך שהשמוש באותיות כאותיות שמוש. נכון שהשפה המקראית רחוקה מאתנו ולא תמיד מבינים את המרחק בין החשיבה המודרנית לשפה המקראית. יכול להיות שהשמוש בו' היה כעזר נוסף לפרוש הפסוק, כדי שלא יטעו במשמעותו - אבל מה שיצא מזה הוא שאלה נוספת.