סכומי עתק
אולי אני באמת לא מכירה את המערכת ולא מודעת להוצאות הרבות [תשלומים חודשיים כל כך גבוהים לגני עיריה???] ולענין שכה"ד אני בהחלט יודעת שמחירי השכירות במרכז הם פשוט מרקיעי שחקים [ובכל זאת, ישנם אזורים שניתן למצוא בהם דירות סבירות+ במחירים שווים לכל נפש שאינם מגיעים לסכומים שנקבו בהם כאן]. באשר לטענה שהמדינה "...גורמת לנשים להישאר בבית ולקבל קיצבה ובעקבותיה הנחות שונות במקום לעודד יציאה לעבודה." אני חושבת ש
אשה שמסוגלת לעבוד ולהשתכר בכבוד למחייתה [כדוגמת החזיה], המדינה לא צריכה לדאוג לה. [הדברים נכונים גם לגבי גברים!] השתכרות בסכום כולל של 5,000 שקלים ומעלה כבר בהחלט נחשבת להשתכרות טובה. אז נכון שאם יכולנו להשתכר יותר היינו מעדיפים, אבל הסכומים הללו במשק הישראלי נחשבים לסבירים+. המדינה מעודדת את אזרחיה לצאת ולעבוד ולהתפרנס ולהתקיים בזכות עצמם. אולי הדרכים בהן היא נוקטת לא ממש נכונות אבל בשורה התחתונה- מי שיכול לעבוד - שיעבוד ושלא יתעלק על מקורות מימון של המדינה - שלך ושלי. הרי את עושה זאת, אני עושה זאת ויש עוד נשים רבות שעושות זאת. כפי שכבר ציינתי, החיים אינם קלים ולא פשוטים וההוצאות רבות. אבל חישוב נכון והתנהלות נכונה שלנו עשויה בהחלט להותיר אותנו עם יתרות [אולי קטנות] של כסף גם משכר של 5,000 שקלים לחודש ומבלי שנזדקק לסיוע זה או אחר. ואם מדובר על שכר גבוה יותר, הרי זה משתבח. את
הסיוע של המדינה כדאי שנשאיר למי שבאמת זקוק לו ולצערי הרב, בין מקבלי הקיצבאות יש גם לא מעט מתחזים. מאד מתנגדת לדעה הרווחת שכדאי לעבוד בפחות כסף כדי לזכות ביותר הטבות. סך כל ההטבות אינה עולה בשום יחס להשתכרות טובה וויתור על הנחות. מי שמצליחה לעבוד ולהרוויח שכר גבוה שתהנה ממנו, שתתנהל נכון, שתחיה בהתאם ולעולם תזכור שיש המון מאד אנשים בחברה שלנו שלא זוכרים מתי אכלו מנת בשר בפעם האחרונה ומתי ילדיהם אכלו גלידה. [כן כן, יש יותר מידי כאלו בחברה שלנו]. והם לא דואגים לזוג נעלים בכל חודש או למכנס/ חולצה שיהיו מותגים והצגה או חוג ... כלל אינם בלכסיכון שלהם.