אני לא אגיד מתי כדאי לעשות לבד
כי כל אחד יעשה את החשבון האישי שלו, כי המחיר של תקלה (שהסיכוי שתקרה קטן מאד, אבל כשזה קורה זה 100% אסון) והשאלה היא האם אדם מוכן לשאת בתוצאות של התקלה הזו שמשמעותה לפעמים שלא יוכל להגר לקנדה לעולם וזו שאלה אינדיבידואלית. יש כאן חבר בפורום, שהוא בוגר אוניברסיטה, אינטילגנט, ויש לו אנגלית רהוטה. רק מה, הניסיון המקצועי שלו היה רק בן 4 שנים, והוא בנוי מחתיכות של חצי שנה, שחלקן כפרי לנסר עצמאי, ומכתבי הניסיון היו ממעסיקים=לקוחות. לא מקרה שיגרתי של אדם שעבד אצל מעסיק אחד שנתיים במשרה מלאה ואצל מעסיק שני עד שנתיים במשרה מלאה. אם הוא היה עובד עם יועץ מקצועי רציני, וזה היה רואה את מבנה ההוכחה של הניסיון התעסוקתי, הוא היה מצרף לתיק מכתב הסבר ברור, וכן היה דואג שהמבקש יתדרך את כל ממליציו=מעסיקיו למקרה שהקונסולייה תתקשר אל המעסיקים לאימות פרטים. ואז התיק בוודאות של 98% היה עובר חלק. עכשיו האיש יושב בתל אביב וממתין כחצי שנה לראיון שרק לאחריו ידע אן יוכל להגר כשכל הכיף של להגר לקנדה, אבד, והרוח מחלק מהמפרשים יצאה. או מקרה מטבוחה: היא הסתמכה על המלצה שלי, להירשם לימודים בקנדה במשרה מלאה, וכך תוכל להקדים לבנות את חייה בקנדה כשבעלה עובד ברישיון עבודה פתוח ומפרנס את המשפחה, והיא עובדת חלקית כסטודנטית. היא התקבלה ללימודים, מילאה את האפליקיישן כראוי, והיתה מששוכנעת שתוך שבוע היא מקבלת מהשגריות אישור לויזת סטודנט. אם היא היתה שואלת כאן, לגבי התפטרות מהעבודה או מכירת הדירה, הייתי עונה להמתין עד אחרי הראיון, אבל היא לא שאלה ואני לא עניתי. אבל אם היא היתה לוקחת יועץ מקצועי הוא לא היה מחכה שהיא תשאל, הוא היה מתדרך אותה מיוזמתו, להימנע מהצעדים האלה, כי סטודנט חייב להוכיח שיש לו כוונות לחזור לארץ אם לא יקבל PR ע"י זה שהיה משאיר את הדירה בבעלותו, ואת מקום העבודה בידיו, עד אחרי הראיון. כך שלא הייתי ממהר לפסול את האפשרות של שכירת יועץ גם במקרים רגילים. אבל ביקרים לא סטנדרטיים? אני חד משמעית בעד להשקיע את הכסף הזה. ואני חושב שבזה די מיצינו את הדיון בשאלה הנכבדה הזו. כל אחד ייעשה את החשבון שלו ושל הנסיבות האישיות שלו ויחליט האם הוא הולך לתהליך לבד בעזרת חבר הפורום שאין להם שום אחריות משפטית לתשובה רשלנית, או שהוא עושה זאת עם בעל מקצוע.
