שלום
סביר להניח שמנהלת הפורום תראה את ההודעה שלך בימים הקרובים ותענה לך תשובה יותר מקצועית, אבל בינתיים אני אנסה לענות לך. קראתי הרבה מאוד ספרים על עולם הרוחות של מומחים בינלאומיים בנושא, וחלק גדול מהספרים מתייחס לנושא ההתאבדות. מה שכותבים מומחים אלה זה שרובם המכריע של המתאבדים חוזר מהר מאוד לגלגול נוסף בכדור הארץ, כמעט מיד. רק אשבגלגול הנוסף הזה, צריכים לעבור שוב מהתחלה את כל אותם קשיים עצובים וקשים שמתחילים לעבור בגלגול בו מתאבדים, כי התאבדות זה למעשה קטיעת חוזה החיים עם ההדרכה שלך בעולם הרוחות, ושבירת חוזה החיים עם אנשים קרובים אל המתאבד כגון חברים או משפחה שירדו לכאן על מנת לחוות חוויה עם המתאבד או ללמדו שיעורים או ללמוד ממנו ועוד. ההתאבדות פוגעת מאוד באנשים הקרובים למתאבד בעולם הזה, ופוגעת בצמיחה הרוחנית ובקארמה של הנשמה של המתאבד, ובגלל כל הדברים האלה בדרך כלל כשאדם מתאבד לפי עדויות רבות שקראתי באותם ספרים הוא חש צער רב מאוד על המעשה שעשה ואומר לעצמו משהו כמו: איזה טיפש הייתי כשעשיתי את זה. יש גם מתאבדים שלא מבינים מה קרה להם אחרי המוות או מרגישים יותר מידי חרטה ולכן אינם מסוגלים לחזור זמן רב לעולם הרוחות והם תקועים בקרבת הסביבה שלהם בכדור הארץ ובקרבת האנשים שההתאבדות פגעה בהם. בכל מקרה, המתאבד אינו מגיע לגיהנום או לאש רותחת או לכף הקלע או לשטן או כל ההמצאות האלה, כי אין גיהנום ואין כף הקלע ואין שטן ואין שום אש רותחת. המתאבד פשוט חוזר לגלגול נוסף כמעט מיד, והפעם בדרך כלל החיים אפילו יותר קשים כי הוא סוחב איתו פצעים מהגלגול הקודם וחוזר אחורה וצריך שוב להתמודד עם אותם קשיים ואותם שיעורים שלא פתר בגלגול שהתאבד. אנשים שמתאבדים, והחיים שלהם איומים וקשים, חושבים שהם יצעדו לתוך איזה חלל או ריק כשיתאבדו ולא יכאב להם יותר. זו טעות מרה, כיוון שבכל מקום שנשמתו של המתאבד תגיע אין שום ריק, והחלל מלא ביצירות ומעשים של אותו מתאבד מגלגוליו הקודמים ובעיקר מהגלגול האחרון שבו התאבד. אכן לפעמים החיים איומים וקשים, אבל עדיף בהחלט לסבול את הסבל הקשה הזה ולמות בשיבה טובה, כי מי שמתאבד תמיד מצטער ומתחרט על זה כי הוא פוגע בתסריט של הנשמה שלו ובצמיחה הרוחנית שלו והורס חיים של אנשים אחרים וצריך לעבור גלגול נוסף עם אותם שיעורים קשים כמעט מיד, וגם יש פצעים רוחניים שנשארים מהגלגול האחרון אישתי למשל חונכה מגיל צעיר והיא מאמינה בלב שלם שמי שמתאבד מגיע לגיהנום ולא יכול לצאת משם. אנשים רבים בעולם מאמינים בכך. אמונתי היא לעומת זאת וזה גם מה שכתוב בספרים של מומחים של חיים לאחר המוות, שאין גיהנום ואין שטן אבל המתאבד צריך לחזור מיד לגלגול קשה עם אותם שיעורים קשים ומרגיש צער עצום על ההרס שגרם. לכן גם אם לאדם יש חיים איומים וקשים, וכל דקה היא קשה, עדיף לסיים את החיים עד תומם למרות הסבל ולא לקטוע את חוזה החיים כדי לא לסבול עוד יותר. בברכה