טלמון סילבר
New member
שלום. שאלה לי אליכם, רבותי הבלשנים.
אציג בפניכם שלושה פסוקים מספרים שונים בתנ"ך, בהם מוזכרת המילה 'שְׁאוֹל', והשאלה שלי היא לינגויסטית טהורה - לא פילוסופית! הבנת הפְּשָׁט של הנקרא: האם פירוש הכתוב, בכל אחד מפסוקים אלה, הוא "מוות", או מדובר ב'עולם הבא'? להלן הפסוקים (המודגשים). תהלים ט"ז: "1 מִכְתָּם לְדָוִד; שָׁמְרֵנִי אֵל, כִּי־חָסִיתִי בָךְ׃ 2 אָמַרְתְּ לַיהוָה אֲדֹנָי אָתָּה; טוֹבָתִי, בַּל־עָלֶיךָ׃ 3 לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ הֵמָּה; וְאַדִּירֵי, כָּל־חֶפְצִי־בָם׃ 4 יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל־אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם; וּבַל־אֶשָּׂא אֶת־שְׁמוֹתָם, עַל־שְׂפָתָי׃ 5 יְהוָה, מְנָת־חֶלְקִי וְכוֹסִי; אַתָּה, תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ 6 חֲבָלִים נָפְלוּ־לִי בַּנְּעִמִים; אַף־נַחֲלָת, שָׁפְרָה עָלָי׃ 7 אֲבָרֵךְ, אֶת־יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי; אַף־לֵילוֹת, יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ 8 שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד; כִּי מִימִינִי, בַּל־אֶמּוֹט׃ 9 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי; אַף־בְּשָׂרִי, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ 10 כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ, לִרְאוֹת שָׁחַת׃ 11 תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ; נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃" שמואל א', פרק ב': 1 וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר, עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה; רָחַב פִּי עַל־אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ׃ 2 אֵין־קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ; וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ׃ 3 אַל־תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם; כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה, וְלֹא (וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת׃ 4 קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים; וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל׃ 5 שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ; עַד־עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה׃ 6 יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל׃ 7 יְהוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר; מַשְׁפִּיל אַף־מְרוֹמֵם׃ 8 מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם־נְדִיבִים, וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם; כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ, וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל׃ 9 רַגְלֵי חֲסִידוֹ (חֲסִידָיו) יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ; כִּי־לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר־אִישׁ׃ 10 יְהוָה יֵחַתּוּ מְרִיבוֹ (מְרִיבָיו), עָלוֹ (עָלָיו) בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם, יְהוָה יָדִין אַפְסֵי־אָרֶץ; וְיִתֶּן־עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ׃ פ" קהלת י"ב: 1 וּזְכֹר אֶת־בּוֹרְאֶיךָ, בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ; עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר, אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ׃ 2 עַד אֲשֶׁר לֹא־תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר, וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים; וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם׃ 3 בַּיּוֹם, שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל; וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ, וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת׃ 4 וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק, בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה; וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר, וְיִשַּׁחוּ כָּל־בְּנוֹת הַשִּׁיר׃ 5 גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ, וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב, וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה; כִּי־הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל־בֵּית עוֹלָמוֹ, וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים׃ 6 עַד אֲשֶׁר לֹא־יִרחַק (יֵרָתֵק) חֶבֶל הַכֶּסֶף, וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב; וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל־הַמַּבּוּעַ, וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל־הַבּוֹר׃ 7 וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב, אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׃ 8 הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל׃ 9 וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם; עוֹד, לִמַּד־דַּעַת אֶת־הָעָם, וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה׃ 10 בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת, לִמְצֹא דִּבְרֵי־חֵפֶץ; וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת׃ 11 דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד׃ 12 וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר; עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר׃ 13 סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע; אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת־מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם׃ 14 כִּי אֶת־כָּל־מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל־נֶעְלָם; אִם־טוֹב וְאִם־רָע׃"
אציג בפניכם שלושה פסוקים מספרים שונים בתנ"ך, בהם מוזכרת המילה 'שְׁאוֹל', והשאלה שלי היא לינגויסטית טהורה - לא פילוסופית! הבנת הפְּשָׁט של הנקרא: האם פירוש הכתוב, בכל אחד מפסוקים אלה, הוא "מוות", או מדובר ב'עולם הבא'? להלן הפסוקים (המודגשים). תהלים ט"ז: "1 מִכְתָּם לְדָוִד; שָׁמְרֵנִי אֵל, כִּי־חָסִיתִי בָךְ׃ 2 אָמַרְתְּ לַיהוָה אֲדֹנָי אָתָּה; טוֹבָתִי, בַּל־עָלֶיךָ׃ 3 לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר־בָּאָרֶץ הֵמָּה; וְאַדִּירֵי, כָּל־חֶפְצִי־בָם׃ 4 יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ בַּל־אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם; וּבַל־אֶשָּׂא אֶת־שְׁמוֹתָם, עַל־שְׂפָתָי׃ 5 יְהוָה, מְנָת־חֶלְקִי וְכוֹסִי; אַתָּה, תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי׃ 6 חֲבָלִים נָפְלוּ־לִי בַּנְּעִמִים; אַף־נַחֲלָת, שָׁפְרָה עָלָי׃ 7 אֲבָרֵךְ, אֶת־יְהוָה אֲשֶׁר יְעָצָנִי; אַף־לֵילוֹת, יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי׃ 8 שִׁוִּיתִי יְהוָה לְנֶגְדִּי תָמִיד; כִּי מִימִינִי, בַּל־אֶמּוֹט׃ 9 לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי; אַף־בְּשָׂרִי, יִשְׁכֹּן לָבֶטַח׃ 10 כִּי לֹא־תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל; לֹא־תִתֵּן חֲסִידְךָ, לִרְאוֹת שָׁחַת׃ 11 תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים שֹׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת־פָּנֶיךָ; נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח׃" שמואל א', פרק ב': 1 וַתִּתְפַּלֵּל חַנָּה וַתֹּאמַר, עָלַץ לִבִּי בַּיהוָה, רָמָה קַרְנִי בַּיהוָה; רָחַב פִּי עַל־אוֹיְבַי, כִּי שָׂמַחְתִּי בִּישׁוּעָתֶךָ׃ 2 אֵין־קָדוֹשׁ כַּיהוָה כִּי אֵין בִּלְתֶּךָ; וְאֵין צוּר כֵּאלֹהֵינוּ׃ 3 אַל־תַּרְבּוּ תְדַבְּרוּ גְּבֹהָה גְבֹהָה, יֵצֵא עָתָק מִפִּיכֶם; כִּי אֵל דֵּעוֹת יְהוָה, וְלֹא (וְלוֹ) נִתְכְּנוּ עֲלִלוֹת׃ 4 קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים; וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל׃ 5 שְׂבֵעִים בַּלֶּחֶם נִשְׂכָּרוּ, וּרְעֵבִים חָדֵלּוּ; עַד־עֲקָרָה יָלְדָה שִׁבְעָה, וְרַבַּת בָּנִים אֻמְלָלָה׃ 6 יְהוָה מֵמִית וּמְחַיֶּה; מוֹרִיד שְׁאוֹל וַיָּעַל׃ 7 יְהוָה מוֹרִישׁ וּמַעֲשִׁיר; מַשְׁפִּיל אַף־מְרוֹמֵם׃ 8 מֵקִים מֵעָפָר דָּל, מֵאַשְׁפֹּת יָרִים אֶבְיוֹן, לְהוֹשִׁיב עִם־נְדִיבִים, וְכִסֵּא כָבוֹד יַנְחִלֵם; כִּי לַיהוָה מְצֻקֵי אֶרֶץ, וַיָּשֶׁת עֲלֵיהֶם תֵּבֵל׃ 9 רַגְלֵי חֲסִידוֹ (חֲסִידָיו) יִשְׁמֹר, וּרְשָׁעִים בַּחֹשֶׁךְ יִדָּמּוּ; כִּי־לֹא בְכֹחַ יִגְבַּר־אִישׁ׃ 10 יְהוָה יֵחַתּוּ מְרִיבוֹ (מְרִיבָיו), עָלוֹ (עָלָיו) בַּשָּׁמַיִם יַרְעֵם, יְהוָה יָדִין אַפְסֵי־אָרֶץ; וְיִתֶּן־עֹז לְמַלְכּוֹ, וְיָרֵם קֶרֶן מְשִׁיחוֹ׃ פ" קהלת י"ב: 1 וּזְכֹר אֶת־בּוֹרְאֶיךָ, בִּימֵי בְּחוּרֹתֶיךָ; עַד אֲשֶׁר לֹא־יָבֹאוּ יְמֵי הָרָעָה, וְהִגִּיעוּ שָׁנִים, אֲשֶׁר תֹּאמַר, אֵין־לִי בָהֶם חֵפֶץ׃ 2 עַד אֲשֶׁר לֹא־תֶחְשַׁךְ הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאוֹר, וְהַיָּרֵחַ וְהַכּוֹכָבִים; וְשָׁבוּ הֶעָבִים אַחַר הַגָּשֶׁם׃ 3 בַּיּוֹם, שֶׁיָּזֻעוּ שֹׁמְרֵי הַבַּיִת, וְהִתְעַוְּתוּ אַנְשֵׁי הֶחָיִל; וּבָטְלוּ הַטֹּחֲנוֹת כִּי מִעֵטוּ, וְחָשְׁכוּ הָרֹאוֹת בָּאֲרֻבּוֹת׃ 4 וְסֻגְּרוּ דְלָתַיִם בַּשּׁוּק, בִּשְׁפַל קוֹל הַטַּחֲנָה; וְיָקוּם לְקוֹל הַצִּפּוֹר, וְיִשַּׁחוּ כָּל־בְּנוֹת הַשִּׁיר׃ 5 גַּם מִגָּבֹהַּ יִרָאוּ וְחַתְחַתִּים בַּדֶּרֶךְ, וְיָנֵאץ הַשָּׁקֵד וְיִסְתַּבֵּל הֶחָגָב, וְתָפֵר הָאֲבִיּוֹנָה; כִּי־הֹלֵךְ הָאָדָם אֶל־בֵּית עוֹלָמוֹ, וְסָבְבוּ בַשּׁוּק הַסֹּפְדִים׃ 6 עַד אֲשֶׁר לֹא־יִרחַק (יֵרָתֵק) חֶבֶל הַכֶּסֶף, וְתָרֻץ גֻּלַּת הַזָּהָב; וְתִשָּׁבֶר כַּד עַל־הַמַּבּוּעַ, וְנָרֹץ הַגַּלְגַּל אֶל־הַבּוֹר׃ 7 וְיָשֹׁב הֶעָפָר עַל־הָאָרֶץ כְּשֶׁהָיָה; וְהָרוּחַ תָּשׁוּב, אֶל־הָאֱלֹהִים אֲשֶׁר נְתָנָהּ׃ 8 הֲבֵל הֲבָלִים אָמַר הַקּוֹהֶלֶת הַכֹּל הָבֶל׃ 9 וְיֹתֵר שֶׁהָיָה קֹהֶלֶת חָכָם; עוֹד, לִמַּד־דַּעַת אֶת־הָעָם, וְאִזֵּן וְחִקֵּר, תִּקֵּן מְשָׁלִים הַרְבֵּה׃ 10 בִּקֵּשׁ קֹהֶלֶת, לִמְצֹא דִּבְרֵי־חֵפֶץ; וְכָתוּב יֹשֶׁר דִּבְרֵי אֱמֶת׃ 11 דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת, וּכְמַשְׂמְרוֹת נְטוּעִים בַּעֲלֵי אֲסֻפּוֹת; נִתְּנוּ מֵרֹעֶה אֶחָד׃ 12 וְיֹתֵר מֵהֵמָּה בְּנִי הִזָּהֵר; עֲשׂוֹת סְפָרִים הַרְבֵּה אֵין קֵץ, וְלַהַג הַרְבֵּה יְגִעַת בָּשָׂר׃ 13 סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע; אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת־מִצְוֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם׃ 14 כִּי אֶת־כָּל־מַעֲשֶׂה, הָאֱלֹהִים יָבִא בְמִשְׁפָּט עַל כָּל־נֶעְלָם; אִם־טוֹב וְאִם־רָע׃"
