TheFinalCut
New member
המשך
אני מתייחס לויכוח הזה, שעסק בפיטואסטרוגנים והשפעתם בעיקר על עוללים. רק עוד הערה לגבי המחקר שהוזכר (שעסק בדמנציה וצריכת טופו). לדעתי, ההתייחסות אליו מגלה בעיה נפוצה בקרב אנשים שהושפעו מהאווירה המפחידנית והפצת השמועות בנושא של פיטואסטרוגנים. המחקר נערך בארה"ב באמצע שנות השישים, והוא כלל לא עסק בפיטואסטרוגנים. לא בוצע אפיון של הרכב המזון שנאכל ע"י הנבדקים, וכמות האיזופלבונים או הפיטואסטרוגנים שהוא מכיל. בחרת להניח אוטומטית שאם יש בעיה כלשהי שנוצרה בעקבות צריכת טופו, היא מיידית בגלל הפיטואסטרוגנים. אבל זו הנחה מרחיקת לכת וחסרת בסיס. גם אם היינו מתעלמים ממספר בעיות חשובות במחקר והעובדה שתוצאותיו מעולם לא שוחזרו (כפי שתוכלי לראות בהמשך הדיון שבקישור שלך), יש מגוון עצום של חומרים שיכולים היו לגרום לתופעה (כולל כימיקלים חיצוניים ששימשו, למשל, כחומרי הדברה או שימור לטופו או לצמחים שמהם נוצר. בשנות השישים היתה מודעות נמוכה יחסית לסיכון הגלום בכמיקלים רבים). למרות שאיני בקיא בנושא מעבר לכמה מאמרים וקורסי בסיס - לפי הבנתי את התפתחותה של דמנציה, חומרים רבים מלבד הפיטואסטרוגנים, אפילו רכיבים אחרים בטופו עצמו, סבירים יותר כגורמים לבעיה מסוג זה (ושוב חשוב להדגיש שהממצאים הכמעט עתיקים הללו לא מהווים ביסוס מספק כלל לכך שיש בעיה). את צודקת שכל אחד בוחר לעצמו את הסיכונים שהוא מוכן לקחת על עצמו, ושאין אפשרות לשלול בצורה חד-משמעית לחלוטין שצריכת סויה בכמויות גדולות תגרום לבעיות כלשהן. אבל כל מה שצריך זה ביקורתיות בסיסית כדי לראות שיש רכיבים ומוצרי מזון שצריכים להדאיג אותנו הרבה יותר, וכי הרעש וההמולה סביב הסויה בכלל והפיטואסטרוגנים בפרט מוגזמת ומנופחת (בקרב חברים רבים בפורום הזה ובשכניו, מצב נובע בעיקרו "בזכות" כותב קולני אחד, שממהר לצטט מחקרים שלא קרא או שאינו מבין, כסימוכין להפרזות פרועות שלא מצוינות באף אחד ממקורותיו).
אני מתייחס לויכוח הזה, שעסק בפיטואסטרוגנים והשפעתם בעיקר על עוללים. רק עוד הערה לגבי המחקר שהוזכר (שעסק בדמנציה וצריכת טופו). לדעתי, ההתייחסות אליו מגלה בעיה נפוצה בקרב אנשים שהושפעו מהאווירה המפחידנית והפצת השמועות בנושא של פיטואסטרוגנים. המחקר נערך בארה"ב באמצע שנות השישים, והוא כלל לא עסק בפיטואסטרוגנים. לא בוצע אפיון של הרכב המזון שנאכל ע"י הנבדקים, וכמות האיזופלבונים או הפיטואסטרוגנים שהוא מכיל. בחרת להניח אוטומטית שאם יש בעיה כלשהי שנוצרה בעקבות צריכת טופו, היא מיידית בגלל הפיטואסטרוגנים. אבל זו הנחה מרחיקת לכת וחסרת בסיס. גם אם היינו מתעלמים ממספר בעיות חשובות במחקר והעובדה שתוצאותיו מעולם לא שוחזרו (כפי שתוכלי לראות בהמשך הדיון שבקישור שלך), יש מגוון עצום של חומרים שיכולים היו לגרום לתופעה (כולל כימיקלים חיצוניים ששימשו, למשל, כחומרי הדברה או שימור לטופו או לצמחים שמהם נוצר. בשנות השישים היתה מודעות נמוכה יחסית לסיכון הגלום בכמיקלים רבים). למרות שאיני בקיא בנושא מעבר לכמה מאמרים וקורסי בסיס - לפי הבנתי את התפתחותה של דמנציה, חומרים רבים מלבד הפיטואסטרוגנים, אפילו רכיבים אחרים בטופו עצמו, סבירים יותר כגורמים לבעיה מסוג זה (ושוב חשוב להדגיש שהממצאים הכמעט עתיקים הללו לא מהווים ביסוס מספק כלל לכך שיש בעיה). את צודקת שכל אחד בוחר לעצמו את הסיכונים שהוא מוכן לקחת על עצמו, ושאין אפשרות לשלול בצורה חד-משמעית לחלוטין שצריכת סויה בכמויות גדולות תגרום לבעיות כלשהן. אבל כל מה שצריך זה ביקורתיות בסיסית כדי לראות שיש רכיבים ומוצרי מזון שצריכים להדאיג אותנו הרבה יותר, וכי הרעש וההמולה סביב הסויה בכלל והפיטואסטרוגנים בפרט מוגזמת ומנופחת (בקרב חברים רבים בפורום הזה ובשכניו, מצב נובע בעיקרו "בזכות" כותב קולני אחד, שממהר לצטט מחקרים שלא קרא או שאינו מבין, כסימוכין להפרזות פרועות שלא מצוינות באף אחד ממקורותיו).