אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שלום ! שאלתי : מה מוסיף לימוד הקבלה ?
- פותח הנושא דוד YY
- פורסם בתאריך
זה לא.
אנחנו מורכבים מכמה וכמה "אני" , וכמה וכמה סיפורים. מהנסיון שלי בלהחזיר אנשים בגלגול , לפעמים אפילו היו כמה סיפורים שהתרחשו בו זמנית ! אני קצת "חושד" שגם לא בכל הפעמים מדובר אפילו בגלגולים ממש , אלא לפעמים המדובר בסיפור שרוצים לספר לאותו האדם כדי להראות לו מצב שהוא מתמודד איתו בחייו. כך שלפעמים אפילו אין קשר בין מה שמראים לבין "גלגול" במשמעות הרגילה העיקר זה מוסר ההשכל מהסיפור - שאותו האדם צריך ללמוד.
אנחנו מורכבים מכמה וכמה "אני" , וכמה וכמה סיפורים. מהנסיון שלי בלהחזיר אנשים בגלגול , לפעמים אפילו היו כמה סיפורים שהתרחשו בו זמנית ! אני קצת "חושד" שגם לא בכל הפעמים מדובר אפילו בגלגולים ממש , אלא לפעמים המדובר בסיפור שרוצים לספר לאותו האדם כדי להראות לו מצב שהוא מתמודד איתו בחייו. כך שלפעמים אפילו אין קשר בין מה שמראים לבין "גלגול" במשמעות הרגילה העיקר זה מוסר ההשכל מהסיפור - שאותו האדם צריך ללמוד.
מצטרף לתשובתו של יהודי פשוט
ומוסיף עוד עניין : הרמח"ל מסביר שם כי קיים עניין של "קדושה" - כלומר המשכה ממש מהקב"ה אל העולם. ואפילו אל הדברים הגשמיים. ה"קדוש" במסילת ישרים הוא אדם שאוכל ושותה כמו כל אדם רגיל. אבל הוא אדם כזה שאכילתו ושתיתו נחשבים כקורבנות ונסכים על גבי המזבח , מרוב שהוא דבוק בקב"ה. ומכיוון שכך , הקדוש מחבר את העולם אל הקב"ה. אותו אדם ממשיך השפעה רוחנית לעולם כאילו הוא בית מקדש. וכן אמרו חכמינו "כל אדם שיש בו דעת כאילו נבנה בית המקדש בימיו". בעזרת ההשפעה הרוחנית הזו - בשלב הראשון הקב"ה מגלה את מלכותו על העולם. בגילוי מלכותו מגיע טוב לטובים ורע לרעים , ונעלם כל עוול וכל עושי רשעה. בשלב השני בני האדם הגשמיים הופכים לקדושים ממש כמו מלאכי השרת ויש עליהם את ה"השראה" של הקב"ה. בכח זה בני האדם מגיעים לידע רב , לומדים כיצד לתקן כל קלקול , וגם מתחברים לשפע החיים ולאור הראויים להם מטבע ברייתם. ועל זה נאמר "באור פני מלך- חיים". אנחנו רגילים או שאדם חי , או שאדם מת. איננו יודעים מה זה "לחיות יותר". אך עם הארת פניו של הקב"ה מתווספים באדם חיים על חיים , כי הוא מקור החיים. וכן כתוב "כי עמך מקור חיים , באורך נראה אור". בהמשך , עניין הקדושה יגרום שינוי ממש בטבע בני האדם עד שהם עצמם יהיו כמלאכים ! חטא אדם הראשון יתוקן , הגוף הגשמי ישתנה ואותן "כותנות עור" מחטא אדם הראשון יחזרו להיות "כותנות אור". כמובן שלא יהיה אז מוות , והעולם יהיה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. לפי חוכמת הפשט , אין שום דרך להבין את עניין הקדושה. לפי חוכמת הפשט יש טמא וטהור , כשר ופסול , טוב ורע. כי חוכמת הפשט מהותה הוא הכנת הכלים לקדושה. הקדושה אינה יכולה להיכנס אלא בכלי טהור (טהרה = הכנה לקדושה). ולשם כך מיועדת חוכמת הפשט. לעומת זאת חוכמת האמת מתחילה היכן שחוכמת הפשט מסתיימת. חוכמת האמת מיועדת להכניס באדם קדושה על קדושה ולתת לו את ההשראה והדבקות.
ומוסיף עוד עניין : הרמח"ל מסביר שם כי קיים עניין של "קדושה" - כלומר המשכה ממש מהקב"ה אל העולם. ואפילו אל הדברים הגשמיים. ה"קדוש" במסילת ישרים הוא אדם שאוכל ושותה כמו כל אדם רגיל. אבל הוא אדם כזה שאכילתו ושתיתו נחשבים כקורבנות ונסכים על גבי המזבח , מרוב שהוא דבוק בקב"ה. ומכיוון שכך , הקדוש מחבר את העולם אל הקב"ה. אותו אדם ממשיך השפעה רוחנית לעולם כאילו הוא בית מקדש. וכן אמרו חכמינו "כל אדם שיש בו דעת כאילו נבנה בית המקדש בימיו". בעזרת ההשפעה הרוחנית הזו - בשלב הראשון הקב"ה מגלה את מלכותו על העולם. בגילוי מלכותו מגיע טוב לטובים ורע לרעים , ונעלם כל עוול וכל עושי רשעה. בשלב השני בני האדם הגשמיים הופכים לקדושים ממש כמו מלאכי השרת ויש עליהם את ה"השראה" של הקב"ה. בכח זה בני האדם מגיעים לידע רב , לומדים כיצד לתקן כל קלקול , וגם מתחברים לשפע החיים ולאור הראויים להם מטבע ברייתם. ועל זה נאמר "באור פני מלך- חיים". אנחנו רגילים או שאדם חי , או שאדם מת. איננו יודעים מה זה "לחיות יותר". אך עם הארת פניו של הקב"ה מתווספים באדם חיים על חיים , כי הוא מקור החיים. וכן כתוב "כי עמך מקור חיים , באורך נראה אור". בהמשך , עניין הקדושה יגרום שינוי ממש בטבע בני האדם עד שהם עצמם יהיו כמלאכים ! חטא אדם הראשון יתוקן , הגוף הגשמי ישתנה ואותן "כותנות עור" מחטא אדם הראשון יחזרו להיות "כותנות אור". כמובן שלא יהיה אז מוות , והעולם יהיה שונה לחלוטין ממה שהוא היום. לפי חוכמת הפשט , אין שום דרך להבין את עניין הקדושה. לפי חוכמת הפשט יש טמא וטהור , כשר ופסול , טוב ורע. כי חוכמת הפשט מהותה הוא הכנת הכלים לקדושה. הקדושה אינה יכולה להיכנס אלא בכלי טהור (טהרה = הכנה לקדושה). ולשם כך מיועדת חוכמת הפשט. לעומת זאת חוכמת האמת מתחילה היכן שחוכמת הפשט מסתיימת. חוכמת האמת מיועדת להכניס באדם קדושה על קדושה ולתת לו את ההשראה והדבקות.
יש קיום מצוות ויש קיום מצוות.
יש אדם המקיים מצוות , וכל מצוותיו הן מצוות אנשים מלומדה או כדי להתכבד בעיני הבריות , הוא אפילו תורם מליוני דולרים אבל מעשיו לא יעשו שום תיקון במציאות. ולעומתו יש אדם המקיים מצווה קטנה או אפילו רק אוכל ושותה , ומעשיו מזיזים את כל העולמות כי מרוב שהוא דבק באלוהיו הרי הוא כמשכן וכמזבח ! וכך כתב הרמח"ל במסילת ישרים בפרק האחרון : "אך הקדוש הדבק תמיד לאלהיו, ונפשו מתהלכת בין המושכלות האמתיות באהבת בוראו ויראתו, הנה נחשב לו כאילו הוא מתהלך לפני ה' בארצות החיים עודנו פה בעולם הזה, והנה איש כזה הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש, וכמזבח, וכמאמרם זכרונם לברכה (ב"ר פפ"ב): ויעל מעליו אלהים, האבות הן הן המרכבה, וכן אמרו (רש"י בראשית ז): הצדיקים הן הן המרכבה, כי השכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש, ומעתה המאכל שהם אוכלים הוא כקרבן שעולה על גבי האישים, כי ודאי הוא שיהיה נחשב לעילוי גדול אל אותם הדברים שהיו עולים על גבי המזבח כיון שהיו נקרבים לפני השכינה, וכל כך יתרון היה להם בזה, עד שהיה כל מינם מתברך בכל העולם, וכמאמרם ז"ל במדרש כן המאכל והמשתה שהאיש הקדוש אוכל, עילוי הוא למאכל ההוא ולמשתה ההוא, וכאילו נקרב על גבי המזבח ממש. והוא הענין שאמרו עליו ז"ל (כתובות ק"ה): כל המביא דורון לת"ח כאילו הקריב בכורים. וכן אמרו (יומא ע"א): ימלא גרונם של ת"ח יין במקום נסכים, ואין הדבר הזה שיהיו הת"ח להוטים אחרי האכילה והשתיה ח"ו שימלאו גרונם כמלעיט את הגרגרן, אלא הענין הוא לפי הכונה שזכרתי, כי הת"ח הקדושים בדרכיהם ובכל מעשיהם הנה הם ממש כמקדש וכמזבח, מפני שהשכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש ממש, והנה הנקרב להם כנקרב על גבי המזבח, ומילוי גרונם תחת מילוי הספלים (ספלים שהיו על גבי המזבח שהיו מנסכים לתוכם יין). ועל דרך זה כל תשמיש שישתמשו מדברי העולם אחרי היותם כבר דבוקים לקדושתו יתברך, הנה עילוי ויתרון הוא לדבר ההוא שזכו להיות תשמיש לצדיק, וכבר הזכירו ז"ל בענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו (חולין צ"א): אר"י מלמד שנתקבצו כולן והיתה כל אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו." . . .אך אחרי הכינו את עצמו בכל הכנות אלה, אם ירבה לידבק בתוקף האהבה ועוצם היראה בהשכלת גדולתו יתברך ועוצם רוממותו, יפריד עצמו מעניני החומר מעט מעט, ובכל פעולותיו ובכל תנועותיו, יכוין לבבו אל מצפוני ההתדבקות האמיתי, עד שיערה עליו רוח ממרום וישכין הבורא יתברך את שמו עליו כמו שעושה לכל קדושיו, ואז יהיה כמלאך ה' ממש וכל מעשיו אפילו השפלים והגשמיים כקרבנות ועבודות. כך שלא כל קיום מצוות שווה. ומצווה קטנה של אדם קדוש , שווה כמו מליוני מצוות של אדם שאיננו קדוש. וראה איך רבי שמעון בר יוחאי עצמו אמר על עצמו : "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו !" אתה רואה איך שרשב"י שהוא אדם אחד , שקול בקיום מצוותיו כנגד כל העולם כולו ! וכיצד מגיעים לקיום מצוות כזה המרעיד את כל העולמות ? כיצד מגיעים לדרגת ה"קדוש" במסילת ישרים ? אז הרמח"ל כותב זאת שם בפירוש : "והנך רואה שדרך קניית זאת המדה הוא על ידי רוב הפרישה, והעיון העצום בסתרי ההשגחה העליונה ומצפוני הבריאה, וידיעת רוממותו יתברך ותהלותיו עד שיתדבק בו דבקות גדול וידע לכוין מחשבתו בהיותו הולך ומשתמש בדרכים הארציים כמו שהיה ראוי לכהן שיתכוין בעודו שוחט הזבח או מקבל דמו או זורקו עד שימשיך בזה הברכה ממנו יתברך החיים והשלום, וזולת זה אי אפשר שישיג מעלה זו וישאר על כל פנים חומרי וגשמי ככל שאר בני אדם. ואת כל זה משיגים בעזרת לימוד נכון של קבלה.
יש אדם המקיים מצוות , וכל מצוותיו הן מצוות אנשים מלומדה או כדי להתכבד בעיני הבריות , הוא אפילו תורם מליוני דולרים אבל מעשיו לא יעשו שום תיקון במציאות. ולעומתו יש אדם המקיים מצווה קטנה או אפילו רק אוכל ושותה , ומעשיו מזיזים את כל העולמות כי מרוב שהוא דבק באלוהיו הרי הוא כמשכן וכמזבח ! וכך כתב הרמח"ל במסילת ישרים בפרק האחרון : "אך הקדוש הדבק תמיד לאלהיו, ונפשו מתהלכת בין המושכלות האמתיות באהבת בוראו ויראתו, הנה נחשב לו כאילו הוא מתהלך לפני ה' בארצות החיים עודנו פה בעולם הזה, והנה איש כזה הוא עצמו נחשב כמשכן, כמקדש, וכמזבח, וכמאמרם זכרונם לברכה (ב"ר פפ"ב): ויעל מעליו אלהים, האבות הן הן המרכבה, וכן אמרו (רש"י בראשית ז): הצדיקים הן הן המרכבה, כי השכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש, ומעתה המאכל שהם אוכלים הוא כקרבן שעולה על גבי האישים, כי ודאי הוא שיהיה נחשב לעילוי גדול אל אותם הדברים שהיו עולים על גבי המזבח כיון שהיו נקרבים לפני השכינה, וכל כך יתרון היה להם בזה, עד שהיה כל מינם מתברך בכל העולם, וכמאמרם ז"ל במדרש כן המאכל והמשתה שהאיש הקדוש אוכל, עילוי הוא למאכל ההוא ולמשתה ההוא, וכאילו נקרב על גבי המזבח ממש. והוא הענין שאמרו עליו ז"ל (כתובות ק"ה): כל המביא דורון לת"ח כאילו הקריב בכורים. וכן אמרו (יומא ע"א): ימלא גרונם של ת"ח יין במקום נסכים, ואין הדבר הזה שיהיו הת"ח להוטים אחרי האכילה והשתיה ח"ו שימלאו גרונם כמלעיט את הגרגרן, אלא הענין הוא לפי הכונה שזכרתי, כי הת"ח הקדושים בדרכיהם ובכל מעשיהם הנה הם ממש כמקדש וכמזבח, מפני שהשכינה שורה עליהם כמו שהיתה שורה במקדש ממש, והנה הנקרב להם כנקרב על גבי המזבח, ומילוי גרונם תחת מילוי הספלים (ספלים שהיו על גבי המזבח שהיו מנסכים לתוכם יין). ועל דרך זה כל תשמיש שישתמשו מדברי העולם אחרי היותם כבר דבוקים לקדושתו יתברך, הנה עילוי ויתרון הוא לדבר ההוא שזכו להיות תשמיש לצדיק, וכבר הזכירו ז"ל בענין אבני המקום שלקח יעקב ושם מראשותיו (חולין צ"א): אר"י מלמד שנתקבצו כולן והיתה כל אחת אומרת עלי יניח צדיק ראשו." . . .אך אחרי הכינו את עצמו בכל הכנות אלה, אם ירבה לידבק בתוקף האהבה ועוצם היראה בהשכלת גדולתו יתברך ועוצם רוממותו, יפריד עצמו מעניני החומר מעט מעט, ובכל פעולותיו ובכל תנועותיו, יכוין לבבו אל מצפוני ההתדבקות האמיתי, עד שיערה עליו רוח ממרום וישכין הבורא יתברך את שמו עליו כמו שעושה לכל קדושיו, ואז יהיה כמלאך ה' ממש וכל מעשיו אפילו השפלים והגשמיים כקרבנות ועבודות. כך שלא כל קיום מצוות שווה. ומצווה קטנה של אדם קדוש , שווה כמו מליוני מצוות של אדם שאיננו קדוש. וראה איך רבי שמעון בר יוחאי עצמו אמר על עצמו : "יכול אני לפטור את כל העולם כולו מן הדין מיום שנבראתי עד עתה ואילמלי אליעזר בני עמי מיום שנברא העולם ועד עכשיו ואילמלי יותם בן עוזיהו עמנו מיום שנברא העולם עד סופו !" אתה רואה איך שרשב"י שהוא אדם אחד , שקול בקיום מצוותיו כנגד כל העולם כולו ! וכיצד מגיעים לקיום מצוות כזה המרעיד את כל העולמות ? כיצד מגיעים לדרגת ה"קדוש" במסילת ישרים ? אז הרמח"ל כותב זאת שם בפירוש : "והנך רואה שדרך קניית זאת המדה הוא על ידי רוב הפרישה, והעיון העצום בסתרי ההשגחה העליונה ומצפוני הבריאה, וידיעת רוממותו יתברך ותהלותיו עד שיתדבק בו דבקות גדול וידע לכוין מחשבתו בהיותו הולך ומשתמש בדרכים הארציים כמו שהיה ראוי לכהן שיתכוין בעודו שוחט הזבח או מקבל דמו או זורקו עד שימשיך בזה הברכה ממנו יתברך החיים והשלום, וזולת זה אי אפשר שישיג מעלה זו וישאר על כל פנים חומרי וגשמי ככל שאר בני אדם. ואת כל זה משיגים בעזרת לימוד נכון של קבלה.
אכן.
לא התכוונתי לתמורה כספית. אבל ידע שבא אלי בעמל של שנים ובהרבה יסורי גוף ונפש , אתה חושב שאני יכול לזרוק אותו כך בפורום לכל מי שמבקש ? אני יודע להעריך את הסודות הללו , גם אם הם נראים פשוטים ממבט ראשון כי סבלתי בשבילם. וכדברי החכם באדם : וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת-כָּל-עֲמָלִי, שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: שֶׁאַנִּיחֶנּוּ, לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי. וּמִי יוֹדֵעַ, הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל, וְיִשְׁלַט בְּכָל-עֲמָלִי, שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; גַּם-זֶה, הָבֶל. וְסַבּוֹתִי אֲנִי, לְיַאֵשׁ אֶת-לִבִּי--עַל, כָּל-הֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כִּי-יֵשׁ אָדָם, שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת--וּבְכִשְׁרוֹן; וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל-בּוֹ, יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ--גַּם-זֶה הֶבֶל, וְרָעָה רַבָּה. כִּי מֶה-הֹוֶה לָאָדָם, בְּכָל-עֲמָלוֹ, וּבְרַעְיוֹן, לִבּוֹ--שְׁהוּא עָמֵל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כג כִּי כָל-יָמָיו מַכְאֹבִים, וָכַעַס עִנְיָנוֹ--גַּם-בַּלַּיְלָה, לֹא-שָׁכַב לִבּוֹ; גַּם-זֶה, הֶבֶל הוּא. אֵין-טוֹב בָּאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה, וְהֶרְאָה אֶת-נַפְשׁוֹ טוֹב בַּעֲמָלוֹ; גַּם-זֹה רָאִיתִי אָנִי, כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא. כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ, חוּץ מִמֶּנִּי. כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה; וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס, לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים--גַּם-זֶה הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ. הסוד היחיד שאני יכול להגיד זה שהסודות האמיתיים נמצאים בדברים הפשוטים. הסודות האמיתיים זה לא כתבי האר"י ולא שאר שיטות הקבלה. כל אלו רק ההקדמות. הסוד לא באמת מוסיף על הפשט , אבל הוא נותן לו עומק אחר של הבנה וישום.
לא התכוונתי לתמורה כספית. אבל ידע שבא אלי בעמל של שנים ובהרבה יסורי גוף ונפש , אתה חושב שאני יכול לזרוק אותו כך בפורום לכל מי שמבקש ? אני יודע להעריך את הסודות הללו , גם אם הם נראים פשוטים ממבט ראשון כי סבלתי בשבילם. וכדברי החכם באדם : וְשָׂנֵאתִי אֲנִי אֶת-כָּל-עֲמָלִי, שֶׁאֲנִי עָמֵל תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: שֶׁאַנִּיחֶנּוּ, לָאָדָם שֶׁיִּהְיֶה אַחֲרָי. וּמִי יוֹדֵעַ, הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹ סָכָל, וְיִשְׁלַט בְּכָל-עֲמָלִי, שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ; גַּם-זֶה, הָבֶל. וְסַבּוֹתִי אֲנִי, לְיַאֵשׁ אֶת-לִבִּי--עַל, כָּל-הֶעָמָל, שֶׁעָמַלְתִּי, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כִּי-יֵשׁ אָדָם, שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת--וּבְכִשְׁרוֹן; וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל-בּוֹ, יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ--גַּם-זֶה הֶבֶל, וְרָעָה רַבָּה. כִּי מֶה-הֹוֶה לָאָדָם, בְּכָל-עֲמָלוֹ, וּבְרַעְיוֹן, לִבּוֹ--שְׁהוּא עָמֵל, תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ. כג כִּי כָל-יָמָיו מַכְאֹבִים, וָכַעַס עִנְיָנוֹ--גַּם-בַּלַּיְלָה, לֹא-שָׁכַב לִבּוֹ; גַּם-זֶה, הֶבֶל הוּא. אֵין-טוֹב בָּאָדָם שֶׁיֹּאכַל וְשָׁתָה, וְהֶרְאָה אֶת-נַפְשׁוֹ טוֹב בַּעֲמָלוֹ; גַּם-זֹה רָאִיתִי אָנִי, כִּי מִיַּד הָאֱלֹהִים הִיא. כִּי מִי יֹאכַל וּמִי יָחוּשׁ, חוּץ מִמֶּנִּי. כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו, נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה; וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסֹף וְלִכְנוֹס, לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים--גַּם-זֶה הֶבֶל, וּרְעוּת רוּחַ. הסוד היחיד שאני יכול להגיד זה שהסודות האמיתיים נמצאים בדברים הפשוטים. הסודות האמיתיים זה לא כתבי האר"י ולא שאר שיטות הקבלה. כל אלו רק ההקדמות. הסוד לא באמת מוסיף על הפשט , אבל הוא נותן לו עומק אחר של הבנה וישום.
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.